עיקרי הכתבה:
מה הן זכויות הניצולים וכיצד הן מתחלקות? לקצבה חודשית זכאים ניצולי שואה ששהו בגטאות, מחנות, או שחיו בזהות בדויה או במסתור או שעבדו בכפייה או התלוו כילדים להוריהם בעבודות כפייה. הם מקבלים קצבה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, ההרחבות וההחלטות המנהליות שהתקבלו בעקבותיו או מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות או ישירות מגרמניה באמצעות שילומי ה-BEG.
מי זכאי למענק שנתי? ניצולי שואה שעלו לאחר 1953 ולא שהו בגטאות או מחנות, או שחיו בזהות בדויה או במסתור או שעבדו בכפייה או התלוו כילדים להוריהם בעבודות כפייה, לא שהו באזורים ספציפיים בשטח רומניה או שרדו את המצור בלנינגרד, לא זכאים לקצבה חודשית. הרבה מהם יוצאי בריה"מ שברחו למזרח בעקבות רדיפות הנאצים. הם זכאים למענק שנתי של 7,248 שקל.
האם יש זכויות חדשות שנכנסו לתוקף בשנים האחרונות? כן. למשל לניצולים מרומניה, מערים שהוכרו בשנים האחרונות כגטאות וליוצאי תוניסיה שעבדו בכפייה או היו ילדים שהתלוו להוריהם בעבודות כפייה. מדובר באוכלוסיה שקודם לכן לא קיבלה כל פיצוי, או קיבלה מענק שנתי בלבד, וכעת מקבלת הכרה וקצבה חודשית.
____________________________________
בכל הקשור לזכויות, אוכלוסיית ניצולי השואה מתחלקת לשניים: ניצולי שואה שמקבלים קצבה חודשית וניצולי שואה שמקבלים מענק שנתי בלבד. עם השנים, נוספו הטבות נוספות להן זכאים הניצולים, ומפאת חוסר מודעות הם אינם ממצים את הזכויות המגיעות להם. עו"ד מלי גרנות, מעמותת "אביב לניצולי שואה", עונה על כל השאלות החשובות בנושא.
מה הן זכויות ניצולי שואה וכיצד הן מתחלקות?
"הקבוצה שמקבלת קצבה חודשית כוללת בתוכה ניצולי שואה שעלו לפני 1953 ומקבלים קצבה מכוח חוק נרדפי הנאצים או כאלה שעלו אחרי 1953 אך זכאים לקצבה חודשית משום ששהו בגטאות, במחנות, או שחיו בזהות בדויה, במסתור או שעבדו בכפייה או שהיו ילדים שהתלוו להוריהם", מסבירה עו"ד גרנות.
"ניצולי שואה שעלו לאחר 1953, ולא שהו במחנות, גטאות, או חיו בזהות בדויה, במסתור או שעבדו בכפייה או שהתלוו להוריהם בעבודות כפייה, לא זכאים לקצבה – רבים מהם יוצאי בריה"מ שברחו למזרח בעקבות רדיפות הנאצים, ואף על פי שהם סבלו מאוד בתקופת מלחמת העולם השנייה וחלקם אפילו היו במחנות עבודה בסיביר, הם לא מקבלים קצבה חודשית, אלא רק מענק שנתי בסך 7,248 שקל והטבות נוספות כמו פטור מתשלום עבור תרופות בסל הבריאות ועוד.
"מדובר באנשים ששהו בגוש המזרחי בעת המלחמה, ולא יכלו לעלות לישראל ורק בגלל מועד העלייה לארץ אינם זכאים לקצבה חודשית. אנחנו מכירים מקרים של אחים שהיו יחד בתקופת המלחמה אך לא מקבלים אותן הזכויות רק משום שאח אחד הצליח להגיע למחנות העקורים ולעלות לישראל, והשני נשאר בבריה"מ ורק בסוף שנות ה-80 עלה ארצה.
ניצולת שואה. צילום: שאטרסטוק
"יש גם ניצולים שעלו אחרי 1953 שכן זכאים לאותן הטבות, בגלל שהם משתייכים לאחת מארבע קטגוריות (יוצאי מחנות וגטאות, שהות בזהות בדויה או במסתור, או עבודה בכפייה או התלוות לעבודת כפייה). בנוסף, אותם ניצולים שהכנסותיהם לא מגיעות לתקרה שקבועה בתקנות של ועידת התביעות, זכאים לקבל קצבה מכוח החלטה של ועידת התביעות שהוא גוף בינלאומי, שפועל מול גרמניה להכיר בעוד אוכלוסיות ולסייע לניצולי שואה מסביב לעולם. מי שמקבל קצבה מוועידת התביעות יקבל מהרשות לזכויות ניצולי השואה רק השלמה חודשית בהתאם לאחוזי הנכות ולמצב כלכלי".
מה הם הסכומים שלהם זכאים הניצולים?
"מי שמקבל קצבה חודשית לא יהיה עני. אמנם הוא לא יחיה ברווחה ענקית אבל הוא יוכל להזדקן בכבוד עם הכנסה של עד 12,017 שקל בחודש".
איך נקבעים סכומי המענקים והקצבאות?
"הסכומים הם תלויי אחוזי נכות סביב נושא הבריאות הנפשית. רדיפות הנאצים הותירו צלקות נפשיות גדולות, מה שעומד על כ-25% נכות", מסבירה גרנות.
"כשניצול שואה מקבל קצבה ומצבו הבריאותי מידרדר, הוא יכול להעלות את אחוזי הנכות ובהתאם את הקצבאות. ועדה רפואית יכולה להתכנס כל חצי שנה בעניינו של אדם, אך במקרים רבים ניצולי השואה לא מממשים את מלא הזכויות שלהם ואינם יודעים שהחמרה במצבם מזכה אותם בקצבה גדולה יותר".
האם יש זכויות חדשות שנכנסו לתוקף בשנים האחרונות?
"כן, בשנים האחרונות היו עדכונים חדשים וחשוב מאוד שניצולי השואה ובני משפחותיהם יהיו מודעים לזכויות החדשות:
> עשרות ערים ברומניה הוכרו על ידי ממשלת גרמניה בשנים האחרונות כגטאות. ניצולי שואה ששהו בערים אלו ואינם מקבלים כלל קצבה חודשית עשויים להיות זכאים לרנטת קרן סעיף 2 מוועידת התביעות או לקצבת יוצאי מחנות וגטאות מהרשות לזכויות ניצולי השואה.
ניצולי שואה ששהו בערים אלו ושמקבלים רנטה בגין רדיפה באזורים ספציפיים מוועידת התביעות או שמקבלים קצבה חודשית מהרשות לזכויות ניצולי השואה כעובדי כפייה או ילדים שהתלוו לעבודות כפיה, עשויים להיות זכאים לעבור לקבל רנטה ע"פ קרן סעיף 2.
> המעבר לרנטה קרן סעיף 2 הוא משמעותי עבור ניצולי שואה מקבלי הכנסות נמוכות יחסית שעשויים להיות זכאים לתגמול/ תגמול מוגדל לפי הכנסה וזאת משום שרנטת קרן סעיף 2 (667 יורו לחודש) לא תילקח בחשבון כהכנסה לעניין זה.
> ניצולי שואה ששהו בגטאות אלו ועבדו בתקופה זו בעבודה ללא כפייה עשויים להיות זכאים לרנטה סוציאלית חודשית מגרמניה על עבודה בגטו (ZRBG) הכוללת גם תשלום רטרואקטיבי מגרמניה בגין עבודה ללא כפייה בגטו ובנוסף, עשויים להיות זכאים למענק חד פעמי בסך 2,000 יורו על עבודה ללא כפיה בגטו (BADV).
> גם הרשות לזכויות ניצולי השואה הרחיבה את מעגל הזכאים לקצבה חודשית. בעקבות מחקר היסטורי חדש בנוגע לרדיפות מהן סבלו יהודי תוניסיה במהלך המלחמה, הרשות מכירה בנשים שאולצו לעבוד בכפייה ובילדים שהתלוו לאחד מהוריהם בעבודות כפייה בתוניסיה, כניצולי שואה מהמעגל הראשון הזכאים לקצבה חודשית לעובדי כפייה.
> ועידת התביעות מעבירה בימים אלה תשלום חד פעמי חדש בסך 220 יורו לניצולי שואה בישראל על ידי הקרן לסולידריות עם ישראלSFI) ), קרן חירום חד פעמית שהוקמה בהסכם בין ממשלת גרמניה לרשות לניצולי השואה בישראל ולוועידת התביעות, מתוך הכרה בצורך הדחוף לסיוע לניצולי שואה בתקופת המלחמה. הסכום הכולל של הקרן לסולידריות עומד על 25 מיליון יורו. את המענק החד פעמי של קרן הסולידריות עם ישראל, זכאים לקבל ניצולי שואה אשר מוכרים על ידי ממשלת גרמניה והיו תושבי ישראל נכון ל-1 בינואר 2024, ללא קשר לסוגי הפיצויים להם היו זכאים לפני כן.
> הארכת מענק משלים למקבלי מענק קרן סיוע מוועידת התביעות לארבע שנים נוספות: בשנים 2021, 2022 ו-2023, שילמה ועידת התביעות תשלומים שנתיים חד פעמיים בסך 1,200 יורו לניצולי שואה שקיבלו מענק קרן סיוע מוועידת התביעות, כתמיכה כלכלית בניצולי שואה שאינם זכאים לקצבה חודשית. משנת 2024, תמשיך ועידת התביעות לשלם תשלום שנתי חד פעמי בארבע השנים הקרובות. בנוסף, התשלום יגדל ב-50 יורו בכל שנה, כך שהתשלום יהיה 1,250 יורו ב-2024, 1,300 יורו ב-2025, 1,350 יורו ב-2026 ו-1,400 יורו ב-2027.
> הרחבת הזכאות של ועידת התביעות לסיוע בטיפול ביתי לניצולי שואה: ועידת התביעות הרחיבה את תכנית הסיוע בטיפול ביתי לניצולי שואה והוסיפה שלוש קטגוריות חדשות לסיוע בטיפול ביתי עבור ניצולי שואה העומדים בתנאי ההכרה של ועידת התביעות כנפגעי רדיפת הנאצים ואינם זכאים ל-9 שעות סיעוד שבועיות (מהקרן לרווחה או מוועידת התביעות):
קטגוריה 1 - ניצולי שואה שקיבלו 6 נקודות תלות במבחן התלות של ביטוח לאומי אך מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי גמלת סיעוד מופחתת בגלל הכנסות (והכנסתם בטווח של עד 2,000 שקל מעל תקרת ההכנסה שנקבעה על ידי ביטוח לאומי).
קטגוריה 2- ניצולי שואה שקיבלו ציון 2-1.5 במבחן הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי ועומדים בתקרת ההכנסה לגמלת סיעוד מלאה כפי שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי, אך בקשתם לגמלת סיעוד נדחתה משום שניתן לקבל גמלת סיעוד רק החל מ-2.5 נקודות.
קטגוריה 3 - ניצולי שואה שקיבלו ציון 5.5-5 נקודות תלות במבחן הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי ועומדים בתקרת ההכנסה לגמלת סיעוד מלאה כפי שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי.
"אני מזמינה ניצולי שואה לפנות אלינו בכל שאלה. הצוות המשפטי בעמותה מסייע לניצולי השואה למצות את מכלול זכויותיהם בארץ ובחו"ל ללא כל תשלום", מסכמת עו"ד גרנות. "אנו עושים זאת כשליחות. מאוד חשוב שניצולי השואה יידעו שהם יכולים לקבל את השירותים האלה מעורכי דין יועצי זכויות של עמותת אביב ללא כל תשלום".
מהו המסר שלכם לניצולי השואה?
"אנחנו רוצים שכל ניצול שואה יחיה בכבוד ופועלים מול הרשויות כדי לסייע במימוש הזכויות של כל ניצול וניצול. אני ממליצה לפנות ליועצי הזכויות בעמותת אביב לניצולי שואה, שדואגים שניצולי השואה ימצו את מלוא הזכויות שלהם. אנחנו מגישים את כל הבקשות הרלוונטיות ועוקבים אחרי קבלתן מול הרשויות השונות, כאמור ללא תשלום".
(צילומים: שאטרסטוק)
