חוק הביטוח הלאומי מבדיל בין קצבת נכות כללית לנכה יחיד (להלן: הסכום הבסיסי) לבין התוספת בעד בן זוג בשיעור של 12.5% מהסכום הבסיסי, ובעד כל ילד משני ילדיו הראשונים, 10% מהסכום הבסיסי (סעיף 200 (. קצבאות אלו כפופות למבחן הכנסה: נכה שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד- ינוכה חלקה מהקצבה- מ- 0% , אך לא יותר מ- 60% לפי חלקיות הכנסתו, בהשוואה לשכר הממוצע במשק.
עבודה וקבלת קצבת נכות
מטרתו של החוק המאפשר לעבוד ולקבל קצבת נכות היא לעודד נכים לצאת לעבודה. כל הכנסה ממקור אחר שאינו עבודה או משלח יד - לרבות הכנסות בן/ בת זוג - תנוכה במלואה מהתוספות לקצבתו. סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר ריבית והפרשי הצמדה כהכנסה החייבת במס, לפיכך, נכה הזוכה בפיצויים בגין נזקי גוף, ומפקיד אותם או את חלקם בפיקדון בבנק על מנת ליצור הכנסה שוטפת למחייתו, צפוי לכך שקצבתו תופחת.
המוסד לביטוח לאומי דורש ממקבלי הקצבה לדווח על תוצאות התביעה לפיצויים. מכאן שההכנסה מריבית מקוזזת - שקל כנגד שקל - מהתוספות עבור האישה והילדים.
כידוע, קצבאות הביטוח הלאומי ניתנות להפחתה מגובה הנזק בתביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף, לא רק בתביעה נגד המעביד אלא גם בתביעה נגד צד ג' (מכח הפסיקה).
הפחתת קצבת נכות
האם על בית המשפט להפחית את קצבת הנכות במלואה, או עליו לקחת בחשבון שעם קבלת הפיצויים צפויה לתובע הכנסה מריבית, אשר תופחת מגובה קצבתו? הטוענים לאפשרות הראשונה מסתמכים על ע.א. 8673/02 פורמן- גיל, פס"ד נח' ( 2) 375 , שם נפסק שקיימת חזקת המשכיות. כלומר, אין לקחת בחשבון שינויים והתפתחויות שיכולים להתרחש לאחר מתן פסק הדין. אולם טענה זו ניתנת לסתירה בנסיבות מסוימות. לעומתם, הטוענים לאפשרות השנייה, יסתמכו על ע.א. 594 644/80 ונטורה- ניסים, פסק דין לח' (4), 393 , שם נפסק שעל בית המשפט לשקול הסתברות קיומה של עובדה עתידית, כלומר : "הסיכוי שאירוע מסוים יתרחש בעתיד... אף אם נופל בהערכתו משמעותית מ- 50% ".
האפשרות השנייה שומרת גם על האיזון המשולש שבין המזיק- ניזוק- צד ג': מצד אחד לא ינוכו מגובה הנזק קצבאות שהתובע לא יזכה בהן ומאידך, צד ג' לא יהנה מניכוי קצבאות שלעולם לא יהיה צפוי לשבב אותם לביטוח הלאומי. שאלה זו הוכרעה בע.א 9703/11 חאג'- כלל.
בית המשפט הורה להפחית את קצבת הנכות במלואה. הנימוק שהובא, לעניות דעתנו, אינו פטור מספקות. בית המשפט נימק שאפשרות ב' תהיה "חרב פיפיות מבחינת הניזוק. כאשר מעוולים בנזיקין עשויים לעורר את הטענה כי לצורך חישוב הפיצוי הכולל, על בית המשפט להתחשב בהכנסה הנוספת שיפיק הנפגע מתוך הפיצוי שייפסק לו". ולא כן היא, שהרי ביסוד ההיוון מונחת ההנחה שכספי הפיצויים יושקעו בהשקעה בטוחה ונושאת ריבית (בשיעור 3% ) שיצדיקו את ההיוון (ע.א. 469/74 זדה-בכר, פס"ד לו' ( 1) 169 ).
עוד בנושא:
קצבת נכות – שאלות ותשובות מהפורום
* שלמה לוי, עו"ד ונוטריון, דוא"ל: shlomo@levylaw.co.il
