זיקת הנאה לשטח שמוגדר כשצ"פ

שלום רב! "זיקת הנאה" במקרקעין, שהינה זכות המוסדרת ב"חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969", נוצרת רק לאחר שימוש של 30 שנה לפחות, שלא על-פי הסכמה או רשות של בעלי-הזכויות באותם המקרקעין. במקרקעי משבצות-מושבים קיים קושי נוסף, עקב הוראת סעיף 113 של "חוק המקרקעין", לפיו ב"מקרקעי ציבור" ( הכוללים גם קרקעות בניהול רמ"י כיום, "מינהל מקרקעי ישראל" בעבר ) – אין תחולה לסעיף 94 של החוק, המכיר ב"זיקת הנאה" הנובעת משימוש נמשך כאמור לעיל. במקרה הנוכחי, לפי השאלה, מדובר בקושי נוסף – ייעוד הקרקע ל"שטח ציבורי פתוח" ( שצ"פ ). אם ניתן לאתר בפסיקה אפשרות, לפיה "זיקת הנאה" תוכר כבעלת כוח מחייב כלפי אגודת-המושב וכלפי בעלי-משקים אחרים, גם אם לא כלפי בעלי-הקרקע ( המיוצגים כיום ע"י רמ"י ) – ייעוד הקרקע לצרכי הציבור עלול להוות מכשול גם ל"מעין-זיקת-הנאה" כאמור ( מבלי להתעלם מהוראת סעיף 96 של "חוק המקרקעין", בהקשר לאינטרס הציבורי ). מכל מקום: אם מדובר בהליך משפטי קיים או מתוכנן – יש ממילא צורך בבדיקת מכלול הנסיבות ע"י עו"ד ( עם שאלת תחולתן והשפעתן של הוראות החוק הנוגעות לעניין ), ובמסגרת זו תינתן תשובה מתאימה למקרה הנוכחי.