חוק בתים משותפים על בתים מאוגדים במסגרת אגודה

שלום רב! השאלה מעלה מקרה מיוחד, בו עלולים "להתנגש" שני מישורים הנוגעים כאן לבית משותף אשר משולבת בו אגודה-שיתופית-לשיכון – הוראות "חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969" הבאות להסדיר את ניהול הבית המשותף, לעומת זכויות ומעמד שנוצרו בנכס לאגודה מכוח חכירה או בעלות במקרקעין. מחלוקת במקרים מיוחדים כאלה איננה צריכה להיות עקרונית, אלא מעשית: האם אין ניתן למצוא פתרון לבעיה שנתעוררה, על בסיס קיומם של שני המישורים הנ"ל זה בצד זה, כתואמים וכמשלימים!? בהעדר פרטים בשאלה לגבי מחלוקת מעשית ( אם קיימת כזו ), ניתן רק להוסיף כמה הערות כלליות: פרק ו1 ( סעיפים 77א – 77ו ) הוסף "לחוק המקרקעין" ב-1977, כדי להחיל את ההוראות החלות על ניהול "בית משותף" גם על בית-דירות שעדיין לא נרשם בטאבו כלל. צורך של מאות אלפי משפחות, הגרות עד היום בבתים כאלה, הביא לחקיקה כאמור, אשר הסדירה גם בהם את ניהול הרכוש "המשותף" בבניין ובחצרו, בדומה לבניין שנרשם בטאבו כ"בית משותף", עליו חל החוק ממילא . על כל בית-דירות מהנ"ל חל כיום, מכוח החוק, "תקנון הבית המשותף" שנוצר בהסכם ונרשם בטאבו, או בהעדרו – "התקנון המצוי" שבתוספת לחוק. כאשר בבית-דירות קיימים מעמד וזכויות לאגודה-שיתופית – האם אין לראותם גם כמעין תקנון מיוחד, הנוגע לניהול הבית המשותף? כאמור, שאלה מעשית תתעורר, כאשר אין ליישב את אלה עם הוראות "חוק המקרקעין" בנושא. בהקשר זה, אין להתעלם ממטרת החוק להסדיר את ניהול הבית המשותף מבלי לפגוע בזכויות קנייניות קיימות. כמו-כן יש להניח, כי האגודה השיתופית הוקמה ומופעלת על-ידי כלל בעלי-הדירות כחברי האגודה, וכי מטרתה ודרכי פעולתה אמורים להיות לטובת החברים-המשתכנים, ובתואם - ככל הניתן – להוראות החוק הבאות להסדיר את ניהול הבית המשותף.