קבלת החלטות בישוב שבו אגודה שיתופית קהילתית וועד מקומי הם זהים
בישוב בו אני מתגורר יש אגודה שיתופית קהילתית שהוקמה מאז שניתן לבנות בתי קבע בישוב. בעת הצטרפות לאגודה משלמים עבור מבני ציבור 22,000 ש"ח וכן מיסים חודשיים בגובה 450 ש"ח. בישוב ישנם תושבים שאינם חברי אגודה כיוון שאינם נכנסים לתהליך של בניית בית קבע. ברצוני לשאול האם בתהליכי קבלת החלטות בכל נושא שהוא בישוב, חינוך, כספים, תרבות ועוד האם ניתן לקיים הצבעות והחלטות רק של חברי האגודה? חשוב לציין שיש זהות ועדים מוחלטת.
שלום רב! סעיף 91(א) של "צו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות )" מאפשר מצב בישוב שיתופי, בו "...חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב... יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב." לגבי אגודה קהילתית ( שאיננה התיישבותית-חקלאית ) אין הוראה דומה. בשאלות לגבי "ועד מקומי" בכל ישוב שיתופי או קהילתי ( לרבות שאלות הנוגעות להרכב הוועד, לסמכויותיו, למעשיו ולמחדליו ) ניתן לפנות גם אל "המועצה האזורית" שבתחומה מצוי היישוב, ואשר אליה כפוף, ממילא, כל "ועד מקומי" באזור שיפוטה. לשירותים מוניציפאליים ולמעורבות בעניינים "מקומיים" זכאים כל בעלי מעמד של "תושב" ביישוב – לרבות "תושבים שאינם חברי אגודה" ( הנזכרים בשאלה ). מתגוררי-קבע ביישוב ( אף אם בשכירות ) שהינם בגדר תושבים, אינם נפגעים במעמדם זה ובנובע ממנו, גם אם הם בעלי זכויות לבנייה ביישוב שעדיין לא מימשו את זכותם. אגודה קהילתית מיועדת לארגן פעולות לחבריה, כתוספת לפעולות מוניציפאליות מתחייבות של "הוועד המקומי" ביישוב ושל "המועצה האזורית" בצדו, אך לא כתחליף להן. שני גופים ציבוריים אלה, המתמנים ופועלים על-פי הדין ( החוק והתקנות במישור המוניציפאלי ), יכולים להעביר סמכויות, מטלות וכספי-תקציב ביניהם, אך לא לגורם חיצוני שלא הוסמך לכך בדין. גם כאשר קיימת ביישוב "זהות ועדים" כדין – יש לאבחן בין פעילותו של ועד-ההנהלה במישור האגודה לבין פעילותו כ"ועד מקומי" ( וכ"רשות מקומית" ) במישור המוניציפאלי, על כל הנובע מכך. על רקע האמור לעיל: כפי שחברי האגודה יכולים להשמיע את קולם במסגרת האגודה מכוח חברותם בה, כך ראויים להישמע תושבי היישוב במישור המוניציפאלי – בפני שני המוסדות הציבוריים המהווים "רשות מקומית" ביישובם
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
