תשלום יחסי מהון אגודה לחבר המבקש לפרוש

שלום רב! אצל "רשות מקרקעי ישראל" הוסדרה, בתקופה האחרונה, האפשרות לרכוש זכויות "מעוגנות" בחלקות א' של משקים במושבי-עובדים – כיום: החלטה 1523 ( במקום החלטה 1464 ) של "מועצת מקרקעי ישראל"; עם זאת, נותרת ראייתה של רמ"י את שטחי כל משק כנחלה אחת, עם דרישת הזיקה לאגודת-המושב לגבי כל חלק שלא נגרע ממשבצת-המושב. ההטבה שניתנה כאמור לבעלי-משקים במושבים, איננה נותנת להם "עצמאות" מוחלטת לגבי המשק כולו. מכאן עמדת רמ"י לגבי חלקות ב' ו-ג' של משק השואל, ה"מייצגת" בכך גם את עניינה של אגודת-המושב, ותואמת את ייעודו החקלאי של השטח ואף את הייעוד ההתיישבותי של הקמת המושב. על רקע החופש הנתון, עקרונית, לכל חבר-אגודה להשתחרר מחברותו זו, באה הדרישה להסדרת זיקה חלופית מתאימה בין המתיישב-החבר, הפורש מאגודת-המושב, לבין אותה אגודה כחוכרת מקרקעי משבצת-המושב, עם התנאים וההגבלות הכלולים באותה חכירה מושבית-התיישבותית. הנושא המדובר הינו חדש, יחסית, אך יתכן כי עם הצטברות של ניסיון מעשי ושל בעיות שיתעוררו, ייווצר הצורך בהתערבות גורמים רשותיים לגיבוש כללים או אף לניסוח הצעת-הסכם בסיסית, להסדרת הזיקה של מחזיק-שפרש-מחברות לגבי חלקי המשק שבחכירת אגודת-המושב. עד אז, אמורים הנוגעים בדבר להגיע להסדר ולהסכם מתאים ביניהם, להנחת דעתם ולהנחת דעת רמ"י כנציגת בעלי קרקע-הלאום – "משימה" שניתן להתמודד עמה, אף ללא המוצע בשאלה. לנושאים הקשורים ל"הון האגודה" – מוסבת תשומת-הלב לתשובות שניתנו ע"י מנהל פורום זה לשאלות מתאריכים 2/5/2013, 9/3/13 ו-2/2/15. כפי שאין אגודת-מושב חייבת לפרק את התשתיות והמסגרות המשותפות במושב, כאשר "בעלי"-משקים מוכרים את זכויותיהם – לא נראה כי יש הצדקה לכך כאשר רמ"י מאפשרת להם לעגן זכויות בחלקות א' של המשקים, או כאשר הם ממשיכים להחזיק במשקים תוך פרישה מחברות באגודה. זכויות החבר בהון האגודה ובנכסים המשותפים שלה אמורות לעבור עם המשק, בכל מקרה של העברת הזכויות בו, וזכויות אלה אמורות להשתקף בערכו ובייעודו של המשק כיחידה במסגרת המושב. זאת – בדומה לדירה של חבר בבניין שבחכירת אגודה שיתופית לשיכון, האמורה בתקנה 5(א)(6) של "תקנות האגודות השיתופיות ( חברות )".