וויתור על חברותי בקיבוץ
בעלי ואני חברים בקיבוץ כ-35 שנים. בעלי אינו מעוניין לעזוב הקיבוץ ואני בקשתי לוותר על חברותי ולהישאר בביתנו כאשתו במעמד תושבת ולשאת בכל ההוצאות החלות על תושבים. האם קיימת סיבה משפטית לסרוב הקיבוץ לבקשתי
שלום רב! בצד עקרון-היסוד של "חופש ההתאגדות" בישראל, מצוי עקרון-המשנה של "החופש מהתאגדות", אשר כבר הושרש בפסיקת בתי-המשפט: אין לכפות על אדם חברות בהתאגדות, כעמותה או אגודה שיתופית, והוא חופשי לפרוש מחברותו. בזווית משפטית נוספת, הקשורה למקרה שבשאלה: בעל יהודי חייב בחובת "מדור" לאשתו; חבר קיבוץ – מה גם בעל וותק של עשרות שנים – זכאי כי הקיבוץ יאפשר לו קיום חובת הסדרת מגורים לאשתו בביתו, גם אם קשר-הנישואין ביניהם הינו חדש; קל-וחומר – אם הקשר הינו רב-שנים, וכאשר האישה המתגוררת עמו אף נמצאה ראויה וכשירה להיות חברה בקיבוץ. במקרה כאמור בשאלה, מוצע להציג לקיבוץ את האמורים לעיל, כדי שישקול עמדתו בהתאם. עם זאת, כדאי כי בני-הזוג עצמם יבחנו שנית את ההשלכות המעשיות של הצעד המתוכנן – הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה החברתית, על רקע הצפוי להם, יחד ולחוד, בקיבוץ המדובר.