שופט בימ"ש השלום לתעבורה בחיפה שלמה בנג'ו זיכה את הנאשם שמעון חזוט מעכו , מעבירת נהיגה בשכרות (drunk driving), וקבע כי יש לפרש את המונח "רף השכרות", כך שגובה ריכוז האלכוהול המקסימאלי המהווה את 'הגבול העליון', 290 מק"ג יחשב כנכלל בכמות המותרת. השופט קבע, כי רק מעל 'המידה הקובעת' (ריכוז האלכוהול המקסימאלי המותר) כלומר: 291 מק"ג, יחשב נהג כמי שנהג כשהוא שיכור. כן נקבע כי לא ניתן להרשיע את הנאשם גם בשל כשלים ראייתיים רבים ומחדלי חקירה.
רוצים לשאול שאלה בנושא זה? היכנסו לפורום תעבורה
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך ה-01/01/11 נהג ברחוב חלוצי התעשייה, בצומת קריית אתא, מפרץ חיפה, בהיותו שיכור ובדגימה של אויר נשוף שלו נמצא, כי ריכוז האלכוהול הוא 290 מיקרוגרם, אשר עולה על המידה הקובעת, בניגוד לתקנות ופק' התעבורה.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, וטען כי לא היה שיכור. בשל כמות האלכוהול הגבולית הנקובה בכתב האישום וקיומם של מחדלי חקירה שנודעו לשופט כבר בראשית ההליך, סבר השופט כי מן הראוי שהמדינה תשקול את עמדתה בנוגע לתיק זה.
הדיון נדחה לצורך בדיקה זו. אולם, ביום 7/7/11, הודיעה המדינה, על אף האמור לעיל, כי עמדתה היא שיש להמשיך בהליכים.
זיכוי הנאשם
השופט בנג'ו קבע כי יש לזכות את הנאשם ואלה נימוקיו:
בפסיקה נקבע כי רף האכיפה לעניין השכרות יעמוד על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (כאשר דרגת אכיפה זו כוללת את שולי הבטחון הנדרשים בשל החשש לאי דיוק המדידה, את הסטייה בריכוז בלוני הכיול, ואת החשש כי החיישן האלקטרו כימי מדד תוצאה נמוכה שלא נרשמה).
הגבול העליון - כמות מותרת
השאלה שניצבה בפני השופט בנג'ו היתה, האם יש לפרש את ההלכה כמתייחסת לכמות נמדדת של 290 מק"ג כנמצאת בתחום ה"אסור", כטענת המאשימה, או שמא תחום זה, אינו כולל כמות של 290 מק"ג והאישום בעבירה זו צריך לחול מקום בו הכמות הנמדדת באוויר הנשוף היא החל מ -291, כלומר: לא כולל 290.
השופט ציין לאחר שסקר את הוראות המחוקק ואת פסיקת בתי המשפט בנושא ( ובמיוחד פס"ד עוזרי –בו נקבע רף האכיפה על יסוד חוו"ד ובהתאם להצהרת המדינה), כי נמצא, שגובה ריכוז האלכוהול המקסימאלי המהווה את 'הגבול העליון', נחשב כנכלל בכמות המותרת. כך נהג המחוקק לגבי מרבית העבירות הכוללת רף כמותי או מספרי אחר, כמו מהירות מקסימאלית מותרת, משקל מקסימאלי מותר, רוחב רכב ועוד, וכך קבע גם בהתייחס לרף השכרות המקסימאלי המותר. לפיכך, הבהיר השופט בין היתר כי משמעות קבלת טענת המאשימה, שיש לאכוף את רף השכרות החל מ-290 מק"ג, היינו כולל 290 מק"ג, הינה למעשה, התעלמות מוחלטת ממצוות המחוקק.
על נימוקיו הפרשניים לרף השכרות הוסיף השופט בנג'ו, כי גם לגופו של ענין, לאור בחינתן של הראיות הוא לא יכול לקבוע, כי העבירה המיוחסת לנאשם בוצעה, ואף לא עבירה קלה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. זאת, בשל כשלים ראייתים רבים ומחדלי חקירה המעיבים על היכולת של בית המשפט להסתמך על החומר שבפניו לצורך הרשעת הנאשם בעבירה המיוחסת לו.
לאור כל האמור, השופט החליט לזכות את הנאשם.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(תת"ע 4292-04-11 מדינת ישראל נ' חזוט)
