טפסים ממשלתיים

אשרה המיועדת לתייר שאיננו אזרח ישראלי ומגיע לביקור בארץ. על מנת שיורשה להיכנס ולשהות בישראל עליו לקבל אשרה מתאימה, שהיא אשרה למטרת ביקור או תיירות. על מנת לקבל אשרה זו על המבקש להגיש בקשה מתאימה לנציגות ישראל בחוץ לארץ. טופס הבקשה הרלוונטי הוא טופס בקשה לאשרת כניסה למטרת ביקור אותתיירות בישראל. סוג האשרה הינו ב/2; כלומר, ויזה מסוג ב/2 (B/2). למי מיועדת ויזה מסוג ב/2 (B/2)? למי שמגיע ארצה למטרות תיירות וטיול ואין בכוונתו להשתקע כאן, לעבוד או להשתלב בלימודים אקדמיים או בכל פעילות מעבר לתיירות וטיול. מה מעניקה ויזה מסוג ב/2? אשרה זו ניתנת לתקופה של עד שלושה חודשים והיא מעניקה לתיירים היתר להיכנס לישראל ולשהות בה תקופה קצובה ומוגבלת בזמן. בעלי אשרה זו אינם רשאים ללמוד, לעבוד או לגור באופן קבע בארץ; והם מחוייבים לעזוב את ישראל בטרם חלוף תקופת אשרת השהייה. ישנה אפשרות להאריך תקופה זו בהליך מיוחד מול משרד הפנים. איך מקבלים ויזה מסוג ב/2? תלוי במדינת המוצא: אשרת תיירות לעיתים מוענקת במעברי הגבול ולעיתים יש לבקשה ולזכות בה מבעוד מועד, עוד במדינת המוצא, בטרם ההגעה לישראל. כלומר, ישנם תיירים שלא נזקקים להליך מיוחד טרם ההגעה ארצה, בעוד אחרים חייבים "לסגור את הפינה" הזו מבעוד מועד. בצו הכניסה לישראל מוגדרות המדינות שמהן מתאפשרת הגעה ארצה ללא צורך באשרת תייר.

דרכון כמו גם תעודת מעבר הם שני מסמכים רשמיים חשובים ביותר. מדובר בתעודות רשמיות שמפיקות הרשויות בישראל ואשר מאפשרות למי שמחזיק בהן לצאת ממדינת ישראל ולהיכנס למדיונת זרות וההפ – לצאת ממדינות זרות ולהיכנס לישראל. בשנים האחרונות, עם ההתפתחות הטכנולוגית השתנו פניהן של הדרכון ותעודת המעבר – תעודות רשמיות אלהשהיו מונפקות באופן ידני ובהמשך ממוחשב הפכו כעת לביומטריות. דרכון ביומטרי, כמו גם תעודת מעבר ביומטרית משמען שהתעודה נושאת בתוכה לצד נתונים אלקטרוניים וכאלה המוזנים ידנית גם נתונים ביומטריים. הכוונה לנתונים של בעל הדרכון או תעודת המעבר שנכללים בתוכו באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת ואשר ניתן באמצעותם לזהות את בעל הדרכון. באופן הדרגתי מחליפים הדרכונים ותעודות המעבר הביומטרים את הדדרכונים ותעודות המעבר מה"דור הישן". החל מיוני 2017 מונפקים רק דרכונים ביומטריים, מה שאומר שמי שמנפיק דרכון חדש ינפיק דרכון ביומטרי; ומי שנושא דרכון "רגיל" יוכל להשתמש בו עד להחלפתו מסיבה כלשהי (פקיעת תוקף / רובדן, גניבה או השחתת דרכון וכדומה). כמו כן, מי שמעוניין בכך יכול להחליף את הדרכון הקיים בדרכון ביומטרי ללא קשר לצורך בחידוש או הנפקת דרכון. דברים אלה נכונים גם כאשר מדובר בתעודת מעבר. איך מנפיקים דרכון ביומטרי ותעודת מעבר ביומטרית? על מנת להנפיק דרכון או תעודת מעבר ביומטריים יש לפנות בבקשה מתאימה למשרד הפנים. בקשה לדרכון ביומטרי או לתעודת מעבר ביומטרית מוגשת על טופס בקשה מתאים - טופס משותף לשני אלה, כשהמבקש נדרש למלא בו את האופציה הרלוונטית עבורו. טופס בקשה זה משמש הן ללהנפקה של דרכון ביומטרי, הן לחידוש של דרכון ביומטרי, הן להנפקה של תעודת מעבר ביומטרית והן לחידושה.

שתי תעודות רשמיות מטעם המדינה מאפשרות לאדם לצאת ולהיכנס בגבולות ישראל: דרכון ישראלי ותעודת מעבר מטעם ישראל. הן הדרכון והן תעודת המעבר הם מסמכים רשמיים המוענקים לתקופה מוגבלת. בתום התקופה המנויה והקצובה בזמן פוקע התוקף של התעודות.

בעל התעודות – ואין זה משנה אם הינו אזרח ישראלי בעל דרכון ישראלי, אזרח זר בעל דרכון זר ו/או בעל תעודת מעבר ישראלית – חייב להקפיד שאלה תהיינה בתוקף. ללא דרכון בתוקף ו/או ללא תעודת מעבר תקפה לא ניתן לעבור במעברי גבול ישראלים וזרים. עובדה זו מקימה חובה לנקוט הליכים רשמיים לשם הארכת תוקף של דרכון או של תעודת מעבר. בקשה רשמית זו מוגשת על גבי טופס רלוונטי והיא נדרשת גם במקרים בהם שואף בעל התעודה להכניס בה שינויים. כך, למשל, אזרח ישראלי שששינה פרט כלשהו מפרטיו האישיים אשר נכללים בדרכון חייב להגיש בקשה רשמית מתאימה.

אותו הדין חל גם לגבי תעודת מעבר. פרטים רלוונטיים יכולים להיות שינוי שם, שינוי שם משפחה וכמובן, כאמור תאריך פקיעת תוקף.

 מתי פוקע תוקף הדרכון? ככלל, על פי החוק והנהלים דרכון של אזרח ישראלי לרוב יהיה תקף לתקופה של עשר שנים, ווכארש מדובר בקטין – לתקופה של חמש שנים. עם חלוף התקופה ו/או בעת שינוי כלשהו בפרטי האזרח (שינוי שם או שם משפחה ו/או החלפת תמונה) יש להגיש בקשה להארכת תוקף דרכון ו/או בקשה לשינוי פרטי דרכון בהתאם לנסיבות. בחלק מהמקרים יהיה צורך בהנפקה מחודשת של דרכון.

את הטופס הזה מפנה פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי למעסיק, בעקבות תביעת עובד לתשלום תגמולי מילואים. כאשר העובד מגיש את התביעה להחזר תגמולי מילואים (במקרים בהם אינו עומד בתנאים לקבל את ההחזר ישירות מהמעסיק באמצעות הגשת תביעה על-ידי המעסיק), רשאי פקיד התביעות לפנות למעסיק לבקש פרטים מלאים אודות העבודה והשכר של העובד שהגיש את התביעה, וכן פרטים על תקופת המילואים ותשלום תגמול עבור תקופה זאת על-ידי המעסיק, וזאת במטרה למנוע כפל פיצוי לעובד. בגוף הטופס יש למלא פרטים על השכר וכן על תקופת שירות המילואים. טופס זה מהווה טופס משלים במידה וחסרים נתונים או פרטים בעת הגשת התביעה לתגמולי מילואים.

ילד נכה של מבוטח השוהה בביתו ולא במוסד רפואי, מזכה את המבוטח בקצבת ילד נכה. טופס זה מיועד עבור מקבלי קצבת ילד נכה, הסבורים, כי עקב שינוי במצבו הרפואי או התפקודי של הילד, יש לשקול מחדש את גובה הקצבה אותם הם מקבלים, ומבקשים להבדק פעם נוספת בפני ועדה רפואית לילד נכה, מטעם המוסד לביטוח לאומי. בטופס יש למלא את פרטי מבקשי הקצבה ופרטי הילד ומצבו הרפואי העדכני, בצירוף תיעוד רפואי שייך לעניין, ולחתום בנוסף על ויתור על סודיות רפואית. את הטופס ניתן למלא באופן מקוון באתר הביטוח לאומי ולצרף את המסמכים הרפואיים, או לשלוח באמצעות דואר, פקס, מסירה בסניף או אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי.

תושב ישראל מגיל 3 ומעלה הסובל מהגבלת ניידות, זכאי לקבל הטבות בניידות – סיוע ברכישת רכב או קצבה חודשית להחזר הוצאות ניידות. טופס זה מופנה ללשכת הבריאות המחוזית, אשר בודקת את המבקש וקובעת את אחוזי המוגבלות בניידות, בהתאם למצבו הרפואי והתפקודי. את ממצאי הועדה הרפואית המחוזית יש להגיש למוסד לביטוח לאומי, במסגרת התביעה לקבלת הטבות לפי הסכם ניידות. בטופס יש למלא את פרטיו האישיים של הנבדק. את חלקו השני ממלא הרופא המטפל המציין את הליקויים מהם סובל הנבדק מתוך רשימת הליקויים הקבועה, ולסיום נציג הועדה הרפואית המחוזית מאשר את פרטי הנבדק והתייצבותו בפני הועדה. לטופס יש לצרף אישור על שימוש בכסא גלגלים ורשיון נהיגה, אם יש.

עם ביצוע עסקת מכר וחתימה על הסכם המכר, חותמים הצדדים על בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת הרוכשים, אשר מטרתה להבטיח את קיום העסקה ולמנוע ביצוע עסקאות סותרות, עד למועד העברת הזכויות על שמם בלשכת רישום המקרקעין. אך במידה שהרוכשים מפרים את הסכם המכר, או שהצדדים מחליטים על ביטול הסכם המכר, יש לבקש את ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת הרוכשים. לכן, עם ביצוע העסקה והחתימה על ההסכם, חותמים הרוכשים על בקשה לרישום הערת אזהרה לטובתם ובד בבד חותמים גם על בקשה לביטול הערת אזהרה. הבקשה, חתומה על ידי הרוכשים, נשארת בידי עורך-הדין המטפל בעסקה, אך ורק למקרה של הפרת ההסכם המצדיקה את ביטולו. אז יכול עורך-הדין להגיש את הבקשה ולבטל את הערת האזהרה הרשומה לטובת הרוכשים.

נכים, עיוורים, עולים חדשים, נפגעי מערכות ישראל ומשפחות חיילים שנספו, זכאים לפטור חלקי ממס רכישה בגין רכישת נכס. על-מנת לקבל את הפטור, עליהם להגיש טופס זה ולמלא את פרטי המבקש, ואת פרטי הזכות שנרכשת, ולצרף תמצית רישום ממשרד הפנים, תעודת נישואין – אם אחד מבני הזוג מבקש את הפטור וכן אישור רשמי של המוסד השייך לעניין – משרד האוצר, משרד הבטחון, המוסד לביטוח לאומי וכו', בהתאם לסעיף בקשת הפטור. על המבקש לחתום על הצהרתו ואת חתימתו יאמת עורך-דין. בקשה זו מיועדת בעיקר לבעלי יותר מדירה אחת, ועל בעלי דירת מגורים יחידה לבדוק אם חיוב מס הרכישה בו יחויבו יהיה נמוך יותר ממס הרכישה שעליהם לשלם אם ינצלו את הפטור.

מוכר נכס החייב בתשלום מס שבח, רשאי לבקש כי חישוב השבח הריאלי יבוצע בדרך של פריסה, עד 4 שנים מיום ביצוע העסקה או למשך תקופת בעלותו בנכס, לפי התקופה הקצרה יותר. מטרת הפריסה היא להפחית את שיעור המס המשוקלל תוך ניצול מדרגות המס השולי הקבועות בפקודת מס הכנסה, שעדיין לא נוצלו בשל גובה ההכנסה בשנות המס הרלוונטיות, וכן לנצל את נקודות הזיכוי ככל שאלו לא נוצלו. בטופס יש לפרט את פרטי העסקה ושווי מס השבח המחושב, וכן פירוט הכנסותיו של המבקש ונקודות הזיכוי במס מהן נהנה, ולציין את תקופת הפריסה ממנה מעוניין המבקש להנות.

גורמים מגוונים זקוקים לשירותי שיטור לשם שמירה על שלום הציבור, שמירה על הסדר ו/או הבטחת ביטחונם של ציבור השוהה באירוע מסוים. כאשר מארגני האירוע הם גוף פרטי ולא גוף ציבורי קמה להם הזכות להעסיק שוטרים המשרתים במשטרת ישראל ולשלם להם שכר. כלומר: לחברות, ארגונים ואנשים פרטיים, ישנה האפשרות, בנסיבות מסוימות, ותוך שמירה על תנאים נדרשים, לשלם עבור שירותיהם של שוטרים. משום ששוטרים הינם עובדי ארגון חשוב ושייכים הלכה למעשה לרשות האכיפה החשובה במדינה, גוף פרטי לא יכול "סתם" ללכת ולשכור שירותיו של שוטר. האפשרות להעסיק שירותיו, כלומר: לשכור את שירותיו לזמן מה, חייבת להיעשות על פי חוק. החוק המסדיר את העסקת השוטר על ידי גוף פרטי הינו פקודת המשטרה, חוק המשטרה, ותקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע). סעיפי חוקים אלה מגדרים את ההליכים המאפשרים העסקת שוטרים על ידי מעסיק פרטי. בין היתר קובעים ההסדרים המעוגנים בחוק, כי גוף פרטי המעוניין בהעסקת שוטרים נדרש לשם כך להגיש בקשה מתאימה. בקשה זו מוגשת על גבי טופס שכותרתו "בקשה להעסקת שוטרים - מעסיק פרטי". את הבקשה יש למלא בכתב יד ולהגישה אל מפקד המחוז או המרחב באמצעות האחראי להעסקת שוטרים ביחידה. חובה זו מוטלת על הגורם המארגן את האירוע. על פי חוק, הגורם המארגן הינו אדם (או גוף פרטי) שמארגן אירוע או פעולה מטעמו וזקוק לנוכחות ושירותי שוטרים. הגורם שדן בבקשה בוחן האם אכן מדובר ב"אירוע מיוחד", המצריך הקצאת שוטרים בתשלום. לשם בחינת הבקשה יבחן מפקד המחוז או המרחב את היקף האירוע, טיבו ומקומו, ואם יתרשם כי אכן נחוצה נוכחות שוטרים, יאפשר הקצאתם בתשלום.

זכות ההתאגדות הכוללת בתוכה את הזכות לקיים אסיפה, תהלוכה ו/או הפגנה היא זכות יסוד חוקתית, מרכזית וחשובה, המהווה את אחד מאבני היסוד של שיטת הממשל הדמוקרטית. אל מול הצורך לאפשר לציבור להביע דעה ועמדה, להביע מחאה ו/או הזדהות ולפעול, תוך מימוש הזכות להתאגדות, ישנו צורך לשמור על הסדר הציבורי, ולהבטיח את שלום הציבור ולמנוע הפרעה ו/או הטרדה. איזון זה הוליד הסדר מיוחד הקבוע בחוק ואשר מגדיר את אופן מימושה של הזכות לערוך אסיפה או תהלוכה. במילים אחרות, אנשים הרוצים לארגן תהלוכה או הפגנה, על פי רוב נדרשים להוציא רישיון להפגנה. הסמכות לתת רישיון לאסיפה, תהלוכה, או הפגנה מסורה לפי החוק למשטרת ישראל, וכרוכה בהליך מסודר ומובנה. הליך הפקת רישיון להפגנה כרוך בפנייה למשטרת ישראל לפחות חמישה ימים לפני מועד ההפגנה (למעט מקרים דחופים וחריגים). הבקשה לרישיון להפגנה מהמשטרה כרוכה בהגשת טופס בקשה מתאים. טופס בקשה לרישיון מכונה "טופס בקשת רישיון לעריכת אסיפה / תהלוכה”. את הטופס ניתן לאתר באתרים שונים ברחבי הרשת האינטרנטית (לרבות בעמוד הנוכחי), וכן ניתן לבקשו בכל תחנת משטרה. חשוב לציין, כי לא כל התכנסות של קהל ו/או ציבור נחשבת בהכרח לתהלוכה, אסיפה, או הפגנה המצריכה בקשת וקבלת רישיון מהמשטרה. הצורך ברישיון להפגנה תלוי בנסיבות ובמאפיינם של ההתכנסות. כך, בין היתר משפיעים על הצורך בהפקת רשיון להפגנה המאפיינים הבאים: מספר המתכנסים, נושא ההפגנה ומיקומה של ההפגנה. כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים חלה חובה להנפיק רישיון להפגנה: בהפגנה משתתפים חמישים איש או יותר, ההפגנה מתקיימת במקום ציבורי תחת כיפת השמיים ו/או באזור משכן הכנסת ובהפגנה יישמעו נאומים או דיונים בנושאים מדיניים ו/או היא תכלול תהלוכה מאתר לאתר.

רובנו מסתובבים עם רכוש שחשוב לליבנו וחשים שברון לב, החמצה, אכזבה והפסד כשזה נעלם. מצב שכיח זה קיבל התייחסות מהמחוקק אשר קבע את חוק השבת אבידה. חוק זה קובע הסדרים שונים לגבי בעל מטילטלין שאבדו (כלומר, אדם שאיבד חפץ) ולגבי מי שמצא את האבידה. ההסדרים בחוק כוללים חובות וזכויות של בעל האבידה (המאבד) ושל מוצא האבידה. ההסדרים לגבי מוצא אבידה הלכת ברחוב ומצאת ארנק? פלאפון? תכשיט? חפץ יקר ערך? הפיתוי לאוספו לחיקך גדול, אך לא רק ההלכה היהודית והצו המוסרי מחייבים את השבת האבידה, אלא גם החוק בישראל. מי שמוצא אבידה חייב להשיב את האבידה לבעלים שלה ואם הוא לא מאתר אותם אזי עליו להביא את האבידה אל משטרת ישראל. חובה זו חלה כאשר מדובר באבידה בעלת ערך שסביר כי בעל האבידה לא התייאש מהניסיונות לאתרה בשל העובדה שהיא "לא שווה הרבה". עם הגיעך למשטרה תירשם כמוצא האבידה, מעמד המקנה לך את הזכות הבאה: בחלוף ארבעה חודשים מיום מציאת האבידה תוכל להיחשב לבעליה החוקיים; וזאת במידה שבעל האבידה המקורי לא חיפש, איתר ו/או דרש אותה. לשם מיצוי זכויותיך, כמוצא אבידה, עליך לפנות אל המשטרה בבקשה לקבל לידיך את האבידה, להיות מוכר כבעל האבידה ו/או לקבל את פדיונה בכסף. לשם מימוש תהליך זה עליך להגיש טופס מתאים, שכותרתו "בקשה להשבת / פדיון אבידה". ההסדרים לגבי בעל האבידה אם אתה ביש המזל שאיבד חפץ יקר ערך - פנה למשטרה וברר האם נציגיה איתרו או קיבלו לידיהם את האבידה יקרת הערך שלך. במצב כזה יש לך זכויות: יש באפשרותך לפנות אל המשטרה בבקשה לקבל לידיך את האבידה. לשם מיצוי זכויותיך עליך להגיש טופס מתאים, שכותרתו "בקשה להשבת / פדיון אבידה". במסגרת טופס זה אתה מצהיר כי הינך בעל האבידה ומבקש להשיבה לידיך ו/או לפדות את ערכה בכסף.

על כל מי שמבקש להנות מהטבות במס, בהתאם למקום מגוריו, למלא טופס זה ולהגישו לרשות המקומית המבוקשת (למשל, אילת או ישובים כמו שדרות), ולקבל את אישור התושבות מהרשות המקומית. הזכאות להנחה והטבה במס ניתנת לתושב קבוע של אחד מן היישובים המזכים בהנחה. התושבות נקבעת לפי מספר מבחנים, שהעיקרי בהם הוא מיקום ''מרכז חייו'' של התושב. על המבקש למלא את פרטי מקום מגוריו, מקום עבודתו, מסגרות החינוך של ילדיו, סניף קופת-החולים בה חברים הוא ובני משפחתו, וזאת כדי לשכנע כי בישוב המבוקש מקיים המבקש את מרכז חייו. לטופס המוגש לרשות המקומית יש לצרף את מלוא המסמכים הנזכרים, כמו הסכם שכירות, חשבון מים ועוד.

כל בעל הכנסה מעסק נדרש לשלם מקדמות מס הכנסה, ששיעורן נקבע בהתאם לרמת ההכנסות בשנים קודמות ולסוג הענף בו הוא עוסק. במקרה בו הפסיק הנישום את הפעילות העסקית או העביר את העסק לאחר, עליו לבקש לבטל את חיוב המקדמות על שמו. במקרה בו קטנה פעילותו של הנישום, העסק השתנה, או כל סיבה אחרת המצדיקה זאת, עליו לבקש להקטין את שיעור המקדמות ולנקוב בשיעור החדש המבוקש. בסוף כל שנת מס, על הנישום לבצע תיאום מס, ובמידה ותשלום המקדמות אינו משקף את מלוא הכנסותיו, עליו לשלם את ההפרש. במקרה ההפוך, בו שולם מס הכנסה ביתר, יקבל הנישום החזר. על הנישום להמתין להחלטת מנהל הגביה אליו מוגש הטופס.

בקשה להחזר הוצאות נסיעה, טלפון ואירוח, של מתנדב במוסד ציבורי. מתנדב שאינו מקבל שכר עבור עבודתו, זכאי לבקש החזר עבור הוצאות אלו, באמצעות הטופס, אליו יש לצרף את האסמכתאות בגין כל הוצאה - קבלות וכו'. כך, כאשר מכירים בהוצאה זו כהחזר הוצאות למתנדב, פטור החזר ההוצאות ממיסוי הן עבור המתנדב כהכנסה חייבת, והן עבור המוסד הציבורי כהוצאה עודפת. הוצאות אלו, המוגדרות מראש - הוצאות כיבוד קל, דלק, תחבורה ציבורית ושיחות טלפון, מוגבלות עד סכום מסויים. על המוסד הציבורי להגיש בנוסף דיווחים מטעמו על פרטי המתנדב והיקפי ההוצאות, וכן למסור למתנדב אישור על ההוצאות שהוכרו.

המעוניינים להגיש בקשה לקבלת סיוע בשכר הלימוד במעונות היום ובצהרונים של משרד הכלכלה, עליהם לשלוח ערכת מסמכים המוכיחים את המצב המשפחתי והכלכלי. אחד המסמכים הינו אישור המעסיק, המאשר כי האם חזרה לעבודתה או החלה לעבוד במקום עבודה חדש, לאחר החזרה מחופשת הלידה. את הטופס יש למלא על-ידי המעסיק, המאשר כי האם עובדת אצלו, ואת תאריך החזרה לעבודה או התחלת העבודה. אישור זה יש לצרף ליתר המסמכים הנדרשים בעת הגשת הבקשה. העסקת האם מהווה אחד הקריטריונים הנשקלים בעת קביעת דרגת התמיכה שתינתן בשכר הלימוד.

מבוטח שהיה במעמד של "לא עובד" והחל לעבוד כשכיר, עליו להגיש טופס זה למוסד לביטוח לאומי, על-מנת לעדכן את מעמדו במוסד. בטופס יש למלא את פרטי המבוטח ומצבו המשפחתי, את פרטי בן הזוג, כתובת עדכנית, כתובת למשלוח מכתבים ופרטי חשבון בנק. בנוסף, יש למלא את הפרטים על מקום העבודה והמעסיק, כולל מספר תיק הניכויים של המעסיק, וזאת כדי לוודא כי המעסיק משלם עבור העובד את דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. כל מי שמתחיל לעבוד, גם חיילים משוחרים או סטודנטים, על כולם לוודא כי מעמדם השתנה בביטוח לאומי, וכי המעסיק משלם עבורם את דמי הביטוח, וכך ימנעו פניה ישירה אליהם לתשלום.

מי שהפסיק את עבודתו, בין אם פוטר, התפטר, או סיים עבודה עונתית, זכאי לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. אם פוטר - מיד עם הפסקת העבודה, ואם התפטר - שלושה חודשים לאחר הפסקת העבודה. את התביעה יש להגיש באמצעות טופס זה, ובו למלא את פרטי התובע ואת הפרטים על תקופת העבודה והסיבה להפסקת העבודה. לתביעה יש לצרף את מכתב המעסיק על סיום העבודה (מכתב פיטורין או מכתב סיום העסקה) וכן אישור מעסיק על השכר, או לחלופין - לצרף את תלושי השכר של 12 החודשים מתוך 18 החודשים האחרונים, כולל ששת החודשים שקודמים להפסקת העבודה. את התביעה ניתן להגיש באופן מקוון ולצרף את המסמכים סרוקים.