דיני נזיקין ופיצויים

בחוק הפלת"ד נקבע, כי תאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. עוד נקבע כי שימוש ברכב מנועי הוא: נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו וטיפול או תיקון דרך לרכב. לכן, ככלל פגיעה כתוצאה מירידה מהרכב בחניה היא תאונת דרכים, ולכן התביעה צריכה להיות מוגשת לחברה המבטחת את הרכב בביטוח חובה. אולם, פעמים רבות תנסה חברת הביטוח להוכיח כי נותק המגע של הנהג עם הרכב, כלומר שהלכת כבר מספר צעדים מהרכב, ולכן זו לא תאונת דרכים. חשוב להיוועץ עם עורך דין מתמחה בתחום מאחר שיש משמעות לגרסה שתיתן, למשל ההבדל בין להגיד "צעדתי מהרכב" במקום "ירדתי מהרכב" עלול להיות מכריע בהחלטה האם מדובר בתאונת דרכים אם לאו.

מחלות מקצוע הן רשימה סגורה של מחלות או פגיעות אשר קבועות בתקנות ביטוח לאומי. אולם גם אם הפגיעה אינה מוגדרת כמחלת מקצוע כדאי להתייעץ עם עורך דין מתמחה בתחום כדי לבדוק האם מדובר במיקרוטראומה. מיקרוטראומה הוכרה בפסיקה ולכן יכולה להיות כל פגיעה בתנאי שנגרמה מהרבה פגיעות קטנות שחוזרות על עצמן כתוצאה מפעולה או תנועה שחוזרת על עצמה מספר רב של פעמים במהלך העבודה. כל אחת מהפגיעות הקטנות גרמה לנזק קטן, וההצטברות של כל "הנזקים הקטנים" גרמו לנזק ממשי. אם העבודה מצריכה ממך פעולות מגוונות ושונות ללא רצף פעולות שחוזרות על עצמן, הפגיעה ככל הנראה לא תוכר כמיקרוטראומה.

כל תלמיד מבוטח בביטוח תאונות אישיות, דרך הרשות המקומית שבתחומה נמצא בית הספר בו הוא לומד. הביטוח משולם על ידי ההורים בתחילת שנה, ותקף משך כל ימות השנה- 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע כולל חופשות, חגים ושבתות. הביטוח חל בכל מקום בו נמצא התלמיד הן בבית הספר והן במקום אחר. הפיצוי בגין הפוליסה הזו הוא מצומצם ויינתן ללא קשר לשאלת האחריות או האשמה. חשוב לדעת, כי אם המקרה התרחש בשטח הרשות המקומית כפי שמתואר בשאלה, כדאי לבחון יחד עם עורך דין מתמחה בתחום, האם ניתן להגיש בנוסף גם תביעה נזיקית כנגד הרשות המקומית במסגרתה ניתן לתבוע פיצוי בגין כאב, סבל עוגמת נפש ועוד.

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה כנגד גורם מטפל, בגין נזק שנגרם בשל מעשה או הימנעות מעשיית מעשה במהלך טיפול רפואי או במשהו הקשור בו. רופא, כמו כל בעל מקצוע אחר חייב להשתמש במיומנות שלו, ולנקוט מידת זהירות סבירה כמו שרופא אחר היה נוהג באותן הנסיבות.

מומלץ לבחון את המקרה יחד עם עורך דין המתמחה בתחום, עורך הדין יפנה לגורם המטפל כדי לקבל את התיעוד הרפואי של המקרה ויפנה אותך לרופא מומחה לקבלת חוות דעת. על סמך המסמכים וחוות הדעת ינסה עורך הדין להעריך האם ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית ואת הסיכוי שלה. בבית המשפט תידרש להוכיח, כי קיימת לרופא קמה חובת זהירות כלפיך וכי הוא הפר אותה, ואז, תצטרך להוכיח כי בגין ההפרה נגרם לך הנזק וכי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.

חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה המתרחשת במהלך העבודה, במקום העבודה או בדרך אל מקום העבודה ובחזרה ממנו, ועקב העבודה. במקרה שלך הפגיעה נגרמה בזמן השהות במשרד שזה חלק אינטגרלי ממהלך העבודה, ובעת מילוי התפקיד הרגיל בו אתה עוסק ביום יום. אתה צריך להגיש תביעה לענף נפגעי עבודה בביטוח לאומי. במקביל כדאי לבחון גם הגשת תביעת נזיקין כנגד המעסיק וחברת הביטוח שלו בטענה שלא יידעו אותך שהרצפה רטובה או לחלופין שלא שמו שלט אזהרה כמקובל במוסדות רבים.

חוק שירותי תעופה (פיצוי סיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) קובע שורה של הטבות להן זכאים נוסעים אשר טיסתם התעכבה או בוטלה. סוג ההטבה או גובה הפיצוי נקבע לפי משך זמן העיכוב ומרחק הטיסה בקילומטרים. ההטבות שנקבעו בחוק הן: מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון, שתי שיחות טלפון, פיצוי כספי ולעתים השבת מלא התשלום ששולם עבור כרטיס הטיסה. כך לדוגמה על איחור של שעתיים תקבלו מזון ומשקאות, בגין איחור של 5-8 שעות תקבלו גם תמורה לכרטיס או כרטיס חלופי, ועל המראה שהתעכבה ביום תקבלו בנוסף למזון ומשקאות, ולכרטיס חלופי או תמורה לכרטיס גם שירותי לינה והסעה. תקופת ההתיישנות לתביעה כזו היא 4 שנים מהמועד בו נוצרה העילה המזכה.

פקודת הנזיקין קובעת, כי בתובענה בשל נזק גוף שנגרם על ידי כלב, חייב הבעלים של הכלב לפצות את הניזוק, ואין משמעות אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים. אולם, הפקודה קובעת מספר הגנות אותן יידרש הבעלים של הכלב להוכיח. ההגנות מתקיימות אם הנזק נגרם עקב התגרות של הניזוק בכלב או שהניזוק תקף את הבעלים של הכלב או את בני משפחות או שהנזק נגרם בשל הסגת גבול של הניזוק (למשל כניסה לחצר הבית). פעמים רבות בעלי כלבים מבטחים את כלביהם ולכן בכל מקרה של פגיעה מכלב כדאי לבדוק האם הכלב עצמו מבוטח.

חייל המבקש לקבל הכרה בו כנכה צה"ל ומתוקף כך גם זכויות צריך להגיש "תביעה להכרת זכות" לקצין התגמולים. אתה צריך להוכיח שאתה סובל מנכות, וכי הפציעה או המחלה שגרמו לקרות הנכות אירוע במהלך ועקב השירות הצבאי. קצין התגמולים יכול לקבל את התביעה, לדחות אותה או לקבוע, כי יש קשר סיבתי חלקי. כאשר התביעה מתקבלת לא מדובר על קבלת פיצוי או החזר בגין הפסד, אלא  תשלום בהתאם לאחוזי הנכות שיקבעו לך. לכתב התביעה צריך לצרף את כל המסמכים והאישורים הרפואיים שברשותך, ובכלל זה אישור מרופא המשפחה על מצבך הבריאותי טרם הפגיעה, תצהיר חתום בידי עורך דין שמגולל את נסיבות המקרה, דוח על הפציעה או אישור בכתב אחר מטעם היחידה הצבאית ומסמכים נוספים.

אדם שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים ונגרם לו נזק גוף, רשאי לתבוע את חברת הביטוח המבטחת בביטוח חובה את הרכב בו נסע הנפגע, ובמקרה הזה הרכב שפגע בהולך הרגל. על כל נהל במדינת ישראל מוטלת החובה להיות מבוטח בביטוח חובה על פי חוק.

ביטוח זה נועד לכסות נזקי גוף העלולים לקרות לו, לנוסעים שברכבו או להולכי רגל שהרכב פגע בהם. החוק למעשה מבטיח כי כל אדם שנפגע בתאונת דרכים יפוצה בגין נזקי גוף מבלי להידרש לשאלת האשמה כלל. גם אם הולך הרגל חצה את הכביש במקום אסור ונפגע כתוצאה מכך, הוא רשאי לתבוע את החברה המבטחת של הרכב.

ניתן לתבוע בגין נזק נפשי כחלק מנזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (פלת"ד) קובע כי נזק גוף הוא מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי. כדי לתבוע פיצוי בגין נזק רפואי בעקבות תאונת דרכים צריכים להתקיים 3 תנאים: 1. התרחשה תאונת דרכים; 2. במועד קרות התאונה הרכב היה מבוטח בביטוח חובה בתוקף. 3. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק גופני (פיזי או נפשי).

בנוגע לתנאי מס' 2 יש לציין, כי ישנה אפשרות לפיצוי גם אם הרכב לא היה מבוטח, מ"קרנית" - תאגיד ציבורי שנועד לפצות נפגעי תאונות דרכים כאשר לא היה ביטוח חובה תקף. אפשרות זו כפופה לתנאים המצוינים בחוק.

הליך הוכחת נזק נפשי עשוי להיות מעט מורכב יותר מאשר נזק פיזי כמו פציעה אורתופדית, ולכן נדרש לתעד בצורה מפורטת את הטיפול הנפשי שעוברת הנפגעת. מומלץ להיוועץ עם עורך דין מתמחה בתחום על מנת למצות את הזכויות בגין הפגיעה.