חדר הכושר – בעיני רבים מקום לשחרור, בריאות ואיזון – הפך בשנים האחרונות גם לזירה טעונה מבחינה רגשית ואינטימית. דווקא במרחב שבו הגוף חשוף, הקירבה גדולה והאמון גבוה, נוצרים לא אחת קשרים שחורגים מהמסגרת המקצועית ולעתים מתדרדרים לכדי הטרדות מיניות ואף עבירות מין של ממש
אין בעיה מפשטית ספיציפית, רק לידע כללּי ומשימה בקורס שנתן המרצה פרו' בועז סנג'ירו..אשמח לתשובה האם צריך להחמיר בעונש על סעיף מיוחד בעונשין או מקרה שהשופטים הקלו .
שלום רב סיגלית,
כאשר מדובר בסכסוך שכנים, החוק הרלוונטי הינו החוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001. ע"פ חוק זה ניתן לגשת לבית משפט השלום, ולבקש צו הרחקה או בשמו הנפוץ יותר צו הגנה, ההליך הינו הליך אזרחי ולכן מוצע גם ע"י עורכי דין שאינם עוסקים בפלילים. אומנם "הגוון" או המעשים יהיו בעלי אופי פלילי וזאת ע"פ חוק העונשין תשל"ז 1977.
כאשר מדובר בעבירות בעלות אופי פלילי כאמור לעיל ישנו יתרון לעורך דין העוסק בתחום.
בבוא אדם לבקש לצאת למעצר בית, האם קיימת אפשרות לשהות תחת קורת גג אחת עם אשתו כמפקחת ולקחת בחשבון את הוריו או הוריה הגרים בקרבת מקום או שעליו לגור בבית ההורים?
שכן נטפל ומציק מביים ראיות סתמיות של חוק רעש, מיני הקלטות בשעות שמותר, איומים ללכת למשטרה, לרשויות. להוציא לי צו מטרד יחיד כזב. האם עו"ד פלילי יידע טוב יותר להתמודד בתביעה כי ליטיגטורים ממשרדים שונים מציעים שירות שכזה.
שלום רב, לפני מספר חודשים הבן שלי הגיש תלונה נגד עבריינים שאיימו על חייו.
צילום וידאו של התלונה שלו במשטרה בנוסף לצילום התלונה שלו הכולל את כתובת המגורים שלנו הועבר ע"י המשטרה לעורכי הדין של החשודים. עורכי הדין שלהם מסרו לחשודים חומרים אלה. והחשודים הפיצו את החומר ברשת בליווי איומים על חייו ואף הגיעו לביתנו.
השאלה שלי נחלקת ל-2- האם משטרת ישראל רשאית הייתה להעביר חומרים אלה לעוה"ד והאם עוה"ד היו רשאים להעביר חומרים אלה לחשודים? ני באמת מנסה להבין איך זה ייתכן שילד מגיע למשטרה על מנת להגיש תלונה על עבריינים שאיימו על חייו, ומה שקורה בפועל זה שהם מקבלים לידיהם את כתובת המגורים שלו, הגיעו וכמעט חנקו אותו למוות? ועוד איימו שיפגעו באחיו הקטן, וכולנו חיים בפחד מאז.