ביום 11 באוגוסט 2011 אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לאיסור פרסום שמו של חשוד במהלך 48 השעות הראשונות מרגע שהודע לו על פתיחת החקירה כנגדו.
תיקון זה בא למנוע מצבים בהם נתקלנו לא אחת: עיכוב אדם או מעצרו לחקירה, הכל לעיני מצלמות הטלוויזיה והעיתונות שהוזמנו למקום מראש, באופן המשפיל את החשוד ופוגע אנושות בפרטיותו ובשמו הטוב, כאשר נדמה כי הוא האחרון אשר יודע אודות עובדת היותו מוזמן לחקירה.
איזון בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות
התומכים בתיקון החוק סבורים, שיש לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכות הפרט לשמירה על פרטיותו ושמו הטוב, שכן במקרים רבים החקירה מסתיימת ללא הגשת כתב אישום, אך הנזק שנגרם לשמו הטוב של החשוד ממעצרו המתוקשר הוא בלתי הפיך.
מסיבות אלו, יש הטוענים כי ראוי היה להרחיב את איסור הפרסום עד להגשת כתב אישום.
פגיעה חמורה בדמוקרטיה – האמנם?
מנגד, המתנגדים טוענים, כי יש בתיקון זה משום פגיעה חמורה בדמוקרטיה ובזכות הציבור לדעת, וכי ממילא בעידן האינטרנט והטוקבקים, לא תהיה כל אפשרות ריאלית לאכוף את החוק, שיהפוך לאות מתה.
עוד טוענים המתנגדים, כי הפרסום וידיעת הציבור אודות המעצר והחקירה, מהווים דווקא הגנה על זכויות החשוד, באופן של ביקורת ציבורית על רשויות אכיפת החוק, ומונעים "מעצרי חרש" כפי שמקובל במשטרים אפלים.
לפני התיקון – חוק בתי המשפט
למעשה, חוק בתי המשפט אפשר עוד בטרם התיקון, לחשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום, לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור פרסום שמו.
החוק קובע, כי לבית המשפט שיקול דעת האם להעתר לבקשה זו, ויכול שיעשה כן אם ראה כי יש בפרסום כדי לגרום לחשוד נזק חמור, וסבר כי יש להעדיף מניעת הנזק על פני האינטרס הציבורי שבפרסום.
מתן אפשרות לחשוד לממש את זכותו לפנות לביהמ"ש
התיקון בא למעשה לתת לחשוד אפשרות פרקטית לממש זכותו לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור פרסום שמו, שכן פרסום מיידי של מעצרו או חקירתו, יסכל האפשרות להגשת בקשה שכזו, באשר הפרסום כבר נעשה.
יצויין, כי לאיסור חדש זה, שהינו חריג ואינו מקובל במדינות אחרות, יש מספר סייגים. כך למשל: הפרסום יותר באופן מיידי מקום בו הוא נדרש לצורך איתור החשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור, או צורך חיוני אחר.
אין ספק, כי יש בתיקון משום פגיעה בחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, אך דומה כי המצב בו אדם מתעורר משנתו לקול דפיקה בדלת, פותח דלתו טרוט עיניים ומגלה את המשטרה מלווה במצלמות הטלוויזיה מזמנת אותו לחקירה, הינו מצב בלתי נסבל, שהוביל לשינוי חקיקתי זה.
* הכותבת היא היא מומחית למשפט פלילי, ומנהלת פורום עבריינות נוער בפורטל משפטי.
איסור פרסום שם חשוד
בעקבות הצעת החוק: האם תיקון נדרש או שמא פגיעה בדמוקרטיה?
14.08.11
תאריך עדכון: 14.08.11
3 דק'

רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

פסיקת בג"ץ בעניין ראש השב"כ: רונן בר יישאר בינתיים בתפקידו
בהחלטה דרמטית שהגיעה לאחר דיון סוער, התערב בג"ץ בהחלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר. פסיקת בג"ץ בעניין ראש השב"כ משקפת קרע עמוק בין הרשויות ומעלה שאלות על גבולות הסמכות
מאת:מערכת זאפ משפטי
09.04.256 דק'

פיטורים בגלל מילואים: 41% מחיילי המילואים איבדו את עבודתם במהלך המלחמה - מה אומר החוק?
מלחמת שבעה באוקטובר הביאה לגיוס מסיבי של מילואימניקים, שעזבו הכל כדי להיכנס מתחת לאלונקה. אך הנתונים מדאיגים: מעל 40% מחיילי המילואים איבדו את מקום עבודתם במהלך השירות. מה הן הזכויות שלהם והאם החוק מגן עליהם מפני פיטורים?
מאת:ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
01.04.2519 דק'

הדחת ראש השב"כ - עו"ד עופר ברטל מציג את הזווית המשפטית
פיטורי ראש השב"כ מעוררים סערה מוצדקת עקב החשש שההדחה נגועה באינטרסים אישיים הנוגדים את טובת המדינה. האם קיימת עילה משפטית למנוע את המהלך? עו"ד עופר ברטל לא מאוד אופטימי
מאת:ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
19.03.257 דק'