מרוץ הסמכויות בכל הנוגע לפסיקת גובה דמי המזונות הפך בשנים האחרונות לתחרות של ממש. פסיקות שונות וסותרות מצד בית הדין הרבני מחד ומצד ביהמ"ש לענייני משפחה הובילו גם לדיון מתמשך בסוגיה בבג"ץ. אולם, בעוד ההכרעה ממאנת לבוא, כל צד דבק בעמדתו.
לדברי עו"ד משה פרדס, מומחה לדיני משפחה, השוני הגדול בפסיקת דמי המזונות בין בית הדין הרבני לבין ביהמ"ש לענייני משפחה, הפך לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושין של זוגות רבים.
אך נחזור רגע לאחור, לשנת 2017, אז חולל בית המשפט העליון מהפכה של ממש בתחום המזונות והמשמורת על הילדים בפסק דין שניתן בתיק בע"מ 919/15. ההלכה שיצאה מפתחו של בית המשפט העליון ביקשה לתקן עוול היסטורי ולייצר שוויוניות בין שני הצדדים להורות. בהתאם לפסק הדין, ילד מעל גיל 6, יחלקו ההורים יחד בתשלום המזונות, בהתאם לזמני השהות של כל הורה עם הילד, כמו גם בהתחשב ביחס ההכנסות של ההורים.
עו"ד משה פרדס, מומחה לדיני משפחה. צילום: פרטי
"הצעד הזה היה דרמטי", מבהיר עו"ד פרדס, "כאשר המשמעות היא שלרמת ההכנסה של האם יש חשיבות רבה. אין יותר מצבים שבהם היא מרוויחה כמו האב או אף יותר והדבר לא בא לידי ביטוי בחישוב המזונות. מובן שהדבר גם תלוי במשמורת על הילדים ובזמני השהות שנקבעו בין הצדדים. כך, בין הגילאים 6-15, במידה שההורים חולקים משמורת משותפת, הם יחויבו באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה. זאת, כמובן, בהיעדר פערי שכר משמעותיים".
זה בהחלט נשמע שוויוני יותר.
"נכון, אך בישראל קיים גם בית הדין הרבני וגם הוא פוסק בענייני מזונות. השאלה מי יפסוק ויקבע לגבי זוג מסוים מה גובה המזונות תלויה במקום שאליו הוגשה התביעה הראשונה. במידה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, שם ייפסקו המזונות ובהתאם אם הוגשה לבית הדין הרבני".
פסיקת העליון לא תקפה גם לבית הדין הרבני?
"בית הדין הרבני פוסק לפי ההלכה, בהתאם לדין העברי. מבחינת בתי הדין הרבניים, לאחר גיל 6 (הגיל הקובע בבע"מ )919/15, יש חבות מוחלטת של האב לשלם מזונות. בית הדין הרבני יוצא מההלכה ואינו רואה עצמו כפוף לפסיקה. מעבר לכך, הוא אפילו הצהיר על התנגדותו.
"בשנת 2021 יצא מבית הדין הרבני הגדול פסק דין המסביר מדוע הלכת העליון לדמי מזונות אינה מחייבת אותו וכי על הדיינים להמשיך ולדון במזונות ילדים כבעבר. על כך הוגשו מספר עתירות לבג"ץ אך עדיין לא התקבלה הכרעה".
לדברי עו"ד פרדס, הגישה של בתי הדין הרבניים לחלוקת דמי המזונות יצרה מצב מורכב ואף האיצה את מרוץ הסמכויות בין שתי המערכות אצל בני זוג מתגרשים. "נשים", הוא אומר, "יעדיפו לפנות לבית הדין הרבני, משום ששם הסיכוי שלהן לקבל מזונות גבוהים יותר הוא רב. לעומת זאת, גברים רבים יבקשו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שם גם לשכר האישה יש משמעות ולכן סיכוי טוב יותר שהם ישלמו פחות".
אז בתי הדין הרבניים מתנגדים לחלוקה שוויונית של דמי המזונות, גם אם יש משמורת משותפת?
"בבתי הדין הרבניים חלוקת המזונות היא לפי ההלכה ועדיין יש חבות מוחלטת של האב. בשנים האחרונות, עם זאת, אנחנו רואים שבמידה שאכן אין פערי שכר בין הצדדים והשכר הוא די דומה לצד זמני שהות שווים, הדיינים אכן מפחיתים בגובה המזונות. עם זאת, עדיין יש פער גדול בינם לבין בית המשפט לענייני משפחה שיכול גם לפסוק שלא ישולמו כלל מזונות".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
