"כמעט כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע ברחוב, מבור שנפער, מרצפה רטובה בחנות או בבית מלון, משאריות מזון על הרצפה במסעדה, ממפגע בגן שעשועים ובכלל. רובנו לא פועלים לתבוע ומשאירים את האירוע מאחורינו, אבל במרבית המקרים מדובר בטעות, הן מבחינת מיצוי הזכויות שלנו והן מבחינת החובה והאחריות החברתית שלנו". כך אומרת עו"ד סיוון קסלסי, העוסקת רבות בדיני נזיקין ותאונות דרכים.
עו"ד קסלסי מייצגת בכל הארץ לקוחות שנפגעו במרחב הציבורי וגם את מי שנפגעו בתאונות דרכים. לבקשתנו היא נאותה לחלוק עימנו כמה מהעצות החשובות שכל אדם צריך לזכור למקרה שנגרם נזק גוף בעקבות תאונה – הן תאונת דרכים והן כזו שנגרמה בשל רשלנות של גורם כלשהו.
"הגעתי לעולם עריכת הדין מתוך תחושת שליחת גדולה ורצון לתת כלים משפטיים למי שזקוק לשירותיי", פותחת עו"ד קסלסי. "אני מאמינה שבעקביות ובנחישות מגיעים לתוצאות וזו הדרך שאני מתווה למי שאני מייצגת. חשוב לי שידעו כי יש פעולות, בפרט עבור מי שנפגע במקרה כזה או אחר, לייעל את הדרך לקבלת הפיצוי ולמיצוי הזכויות שלנו".
מה ההבדל בין תביעה בעקבות פציעה בתאונת דרכים לבין תביעה בשל פגיעה במרחב הציבורי?
"לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, אדם שנפגע בתאונת דרכים ועומד בתנאים הקבועים בחוק ונגרם לו נזק גוף, זכאי לפיצוי כספי. נקודה. שאלת מי הגורם האשם בנזק לא רלוונטית במקרה של תאונת דרכים. כאן הנזק הוא הקובע וגובה הפיצוי נקבע בהתאם לפגיעה, להיקף שלה ולתוצאותיה.
עו"ד סיוון קסלסי. צילום: משרד צימרינג קסלסי
"מהבחינה הזו, תביעות בגין תאונות דרכים הן קלות יותר להוכחה. לעומתן, תביעות בגין פציעות ונזקי גוף שנגרמו בגין מפגע במרחב הציבורי או בבית עסק, או בגן ילדים, הן מורכבות יותר ומצריכות הוכחה של רשלנות, הוכחה של נזק והוכחה של קשר סיבתי. כלומר, עלינו להוכיח שהנזק שנגרם אכן נגרם מאחר שמישהו לא פעל בהתאם לחוק ו/או לתקנים ו/או לנהלים ובשפה המשפטית - התרשל".
אם זה לא שם, זה לא קיים
לדברי עו"ד קסלסי, הדומה בשתי התביעות הללו הוא הצורך בתיעוד. "בתביעות נזיקין", היא מבהירה, "מה שאינו רשום ומתועד אינו קיים. לא משנה שכאב לנו, שסיפרנו לבן הזוג שאנחנו סובלים מכאבים בעקבות התאונה - אם לא נעשתה פנייה לגורם רפואי, אם זה לא מופיע ברשומה הרפואית, זה לא קיים מבחינה משפטית.
"נתקלתי במקרה", היא מוסיפה, "בו אישה מעדה ברחוב בגלל מפגע, נגרם לה נזק רב והיא סבלה מכאבים. אולם, אותה האישה לא צילמה כלל את המקום, לא בזמן אמת ולא זמן קצר לאחר המקרה ולא דאגה לבקש מעדי הראייה את פרטיהם. היא התפנתה לטיפול רפואי באופן עצמאי ולכן אין גם תיעוד של מד"א בזמן אמת ובנוסף, גם כשהיא פנתה לטיפול רפואי, היא אמרה לרופא שנפלה אך לא פירטה היכן, מדוע ומה היה המחדל שגרם לפציעה. בתיק כזה יהיה קושי רב להוכיח בבית המשפט את התביעה, ויכול להיות שהיא אף תידחה, למרות הסבל והנזק שנגרם בגין אותה תאונה".
כלומר, התיעוד הוא החשוב ביותר כדי להוכיח את התביעה?
עו"ד קסלסי: "בהחלט. צריך לתעד, לצלם, לקחת פרטים ומספר טלפון מעדי ראייה או ממי שסייע לנו, כדי שנוכל לאתר אותם בבוא העת. בכלל, יש לאסוף ולשמור כל מידע שניתן לקבל לידינו; לברר אם קיימות מצלמות שתיעדו את המקרה, למשל של בית עסק סמוך. לפנות לבית העסק זמן קצר לאחר המקרה ולבקש את התיעוד, אפילו לצלם את התיעוד הזה דרך הנייד, העיקר שיהיה.
"במקביל, חשוב לפנות לגורם שהמפגע בשטחו ו/או באחריותו ולדווח עליו, למשל לעירייה אם הנפילה היא בגלל בור במדרכה, מתקן שבור בגן משחקים וכדומה, חשוב לשמור ולתעד גם את הדיווח על המפגע ועדיף שהפנייה תהיה בכתב".
גם במקרים של תאונות דרכים חשוב התיעוד?
"כן, בכל סוגיה משפטית התיעוד חשוב ובפרט במקרים בהם מדובר בנזקי גוף. רבים לא יודעים שכל נזק שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים הוא בר פיצוי כספי, כאשר השאלה היא מה גובה הפיצוי שיתקבל. בזמן תאונה אנשים לא מודעים לכלל הנזקים שנגרמו להם, לפעמים הכאבים מתחילם רק יום או יומיים אחרי התאונה, לפעמים מדווחים על איבר מסוים שנפגע כי הוא האיבר הכואב ביותר ולא מדווחים על איברים שלכאורה קיבלו 'מכה קטנה' ואותו אדם סבור שהכאב יעבור ולכן לא מדווח על אותו איבר בתיעוד הרפואי.
"חשוב שגם כמה ימים אחרי, במידה שלא דווחו לרופא כלל הפגיעות ו/או בסמוך לתאונה התחילו כאבים במקומות נוספים, להגיע שוב ולוודא שהדברים יירשמו. כאמור, מה שלא נכתב לא קיים, בהמשך יהיה קשה להוכיח קשר סיבתי לתאונה ולפעמים מדובר בהבדל של אלפי שקלים".
מתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי?
"במידה שהאדם שנפגע הוא במצב כשיר ולא חסר הכרה, יש לפנות מיד לעורך דין ולא להמתין חודשים. התייעצו עם עורך דין, הסבירו לו את פרטי האירוע ובקשו ממנו הנחיות כיצד יש לפעול, כדי למצות את הזכויות בהמשך הדרך. הייעוץ המשפטי הוא מהותי ולפעמים זה הבדל של שמיים וארץ.
"בתי המשפט מקנים משקל רב לתיעוד הראשוני של המקרה. ההנחה היא שמדובר בעדות טרייה, אמוציונלית וכזו שלא ניתנה בהתאם לייעוץ משפטי. אדם שמשכיל לקבל ייעוץ מוקדם ככל שניתן, סביר להניח שזה יסייע לעו"ד למקסם את הפיצוי שניתן לקבל ולמנוע מבעוד מועד טעויות שנעשות בתום לב בשל חוסר ניסיון משפטי".
מהות התביעה – להוכיח שמישהו התרשל
עו"ד קסלסי חוזרת ומדגישה כי במקרים של פגיעות נזיקין בשטחים הציבוריים חשובות מאוד הראיות, ההוכחה והקשר בין המחדל לנזק. "זו מהות התביעה", היא מבהירה, "להוכיח שמישהו התרשל, שמישהו לא פעל בהתאם להנחיות ולהוראות, כלומר שהיה משהו לא תקין בין אם במעשה ובין אם במחדל. לפעמים עיריות לא מתקנות בזמן משיקולים תקציביים או מסיבות שונות דוחות את התיקון למרות שהן יודעות על מחדל, ויש פעמים שהן לא יודעות על המפגע כי איש לא דיווח על כך.
"במקביל לפנייה לעירייה או לרשות שהתרשלה", מוסיפה עו"ד קסלסי, "חשוב להקפיד ולצלם את המפגע לפני ואחרי הדיווח. הסיבה לכך היא שגם תיקון המפגע חשוב כאן, לצורך התביעה. אם היה מפגע והעירייה תיקנה אותו לאחר התלונה, הרי שמדובר בסוג של הודאת בעל דין, כלומר יש הוכחה לכך שהיה משהו לא תקין".
לדברי עו"ד קסלסי, גם הדרך שבה אנחנו מתעדים את המפגע היא חשובה. "אני רואה אנשים שמצלמים את המפגע מקרוב מאוד. זה אמנם מראה את המפגע, למשל את הבור, אבל כיצד זה מוכיח לנו שהבור אכן היה ברחוב המסוים שבו נפלנו? יש להקפיד ולצלם את המפגע בשני אופנים שונים: הראשון שיתעד את המפגע עצמו והשני רחב יותר, שיאפשר לנו להבין את המיקום שלו".
עצה נוספת של עו"ד קסלסי היא תיעוד גם במקרה של פגיעה בבית עסק. "אם האדם נפגע למשל בקולנוע, במשחקיה או במסעדה, חשוב לשמור את הקבלה שקיבל בכניסה למקום, או לרכוש משהו במקום על מנת שיהיה תיעוד של פרטי החברה, ח"פ ושם העסק. אלה הם פרטים המאפשרים לנו לדעת את הזהות המשפטית של הגורם שהתרשל. לפעמים השם המסחרי והשם המשפטי אינם זהים וכל הפרטים המשפטיים החשובים מופיעים על החשבונית של בית העסק. אם ניתן לכם טיפול רפואי במקום, בקשו לקבל או לצלם את הרשומות של בית העסק לאירוע הפגיעה (דו"ח פציעה)".
כיצד נקבע הפיצוי בתביעות נזיקין?
"הפיצוי בדיני נזיקין מתבסס על ראשי נזק, למשל אובדן השתכרות, הן בעבר והן לעתיד. אובדן ההשתכרות מהווה בתביעות אלו נתח נכבד מהפיצוי וזו גם הסיבה לכך שאצל מבוגרים ופנסיונרים הפיצוי הוא בד"כ נמוך יותר. אצלם, מרבית הפיצוי מורכב מראש נזק אחר שהוא סיוע של צד ג' וכאב וסבל.
"חשוב לי לפנות גם לאוכלוסיה הזו ולומר שגם להם מגיע פיצוי ולפעמים לא מעט. אחד המקרים שבו ייצגתי לאחרונה היה של ניצולת שואה שנפלה בחנות בגלל ארגז סחורה שהושאר באופן רשלני והיווה מפגע. פניתי בשמה לחברת הביטוח שביטחה את החנות, ולמרות שבית העסק התנער ממנה לחלוטין בתחילת הדרך וטען שזו אשמתה, שהיא זו שלא הסתכלה לאן היא הולכת, בסופו של יום, במסגרת פשרה, היא קבלה פיצוי מכובד מאוד שבהחלט סייע לה להשתקם. התיק הסתיים בתוך חצי שנה והיא שמחה על כך שלא נשרכה בבתי המשפט במשך שנים, במיוחד בשל גילה".
גם אם הנזק הוא קל כדאי לתבוע?
"ברור שכל מקרה הוא לגופו וצריך לבחון את הדברים בהתאם לנסיבות הרלוונטיות. תיקים רבים מסתיימים בהליכי פשרה, בעיקר הפציעות ה'קלות', אך אני מאמינה כי פרט למיצוי הזכויות המגיעות לנו וסיוע כספי כזה או אחר, יש משמעות נוספת לתביעות הנזיקין והיא הגנה על כלל הציבור מפני מקרים דומים. בית עסק שגרם לנזק גוף ונתבע בגין התנהלות רשלנית ו/או על אי הקפדה על הכללים והנהלים, סביר להניח שלא יעשה זאת שוב ויקפיד על הכללים ו בכך אולי נמנע פגיעה נוספת באחרים".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
