יוגב, בחור צעיר בשנות העשרים המוקדמות לחייו, חלה במחלת הסרטן.
טרם החל בטיפולים הכימותרפיים, ביקש יוגב לבצע פעולה של הקפאת זרעו על מנת להבטיח כי רצונו להמשכיות ימומש.
בחלוף הזמן הורע מצבו של יוגב , והרופאים אבחנו את מצבו כחולה סופני שימיו ספורים.
יוגב היה רווק ולא הספיק להקים משפחה ומשאלתו האחרונה הייתה שלא יישכח.
משהורע מצבו, גמר אומר לכתוב צוואה, ובה ציווה כי לאחר מותו, יוכלו הוריו לפעול למציאת אישה פנויה, להולדת צאצאים מהזרע המוקפא. על מנת שתהיה לו המשכיות ולא ישכח מהעולם.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משפחה
לסיוע בתחום דיני משפחה ומעמד אישי פנו אל עורכי דין משפחה
מימוש הצוואה - השארת צאצאים. האם אפשרי?
יוגב נפטר, ולימים ביקשו הוריו לקיים את משאלת בנם ולממש את צוואתו, להותיר אחריו צאצאים.
הוריו של יוגב חיפשו אחר אישה, אשר תסכים להרות מזרעו של יוגב. לאחר חיפושים ממושכים, הכירו את דלית. דלית, רווקה בשנות ה- 30 המאוחרות, שלא מצאה זוגיות וביקשה לממש את אימהותה.
הצדדים התוודעו זה לזה ונוכחו כי באמצעות שיתוף פעולה, יממשו כל אחד את מאוויו: דלית- תזכה להרות ולהיות לאם והוריו של יוגב יזכו להחיות את זרעו של בנם ולקיים את צוואתו.
הורי יוגב פנו לייעוץ משפטי, על מנת לברר כיצד עליהם לפעול לקיום צוואת בנם.
הסכם המסדיר את מערכת היחסים
באמצעות עוה"ד, ניסחו הצדדים הסכם מקיף המסדיר את מערכת היחסים העתידית ביניהם ואת כל הסוגיות שעלולות להתעורר לגישתם מההפריה, לרבות משמורת הקטין שייוולד, הסדרי הראיה בין הקטין שייוולד להורי יוגב ודלית ודמי מזונות אשר ישולמו לדלית מידי חודש בחודשו לצרכי הקטין העתיד להיוולד.
בד בבד, הגיש עורך הדין מטעם הצדדים (הורי יוגב ודלית), בקשה לבית המשפט, להורות לבנק הזרע להעביר לידי הצדדים את המבחנות המכילות את זרעו של בנם המנוח, לצורך הפריית דלית. כמו גם, ביקשו לאשר את ההסכם עם דלית.
ביהמ"ש בוחן אינטרסים שונים
בית המשפט בחן את הסוגיה המשפטית ואת מכלול הזכויות והאינטרסים של הצדדים המעורבים בעניין.
בין היתר בחן בית המשפט, את אינטרס הפרט ואינטרס החברה, כבוד המת וטובת הילד. האינטרס של יוגב שבא לידי ביטוי ברצונו לדור המשך שיישא את שמו, האינטרס של דלית למימוש הורותה במבנה דומה ככל האפשר לתא המשפחתי המסורתי, האינטרס של הורי יוגב- לממש את סבאותם ולמלא את מה שנתפס בעיניהם כצוואת בנם, והאינטרס של הילד העתיד להיוולד כאשר יש לו זהות. (זכות היסוד של הילד לדעת את זהות אביו בהיבט הרגשי, פסיכולוגי, בריאותי, תכנון המשפחה, דתי-מוסרי).
בית המשפט הורה על מינוי פקידת סעד אשר תפקידה לערוך תסקיר לצורך בחינת עמדות הצדדים ומסוגלותם לגידול הקטין ולבדיקת מערכת היחסים בין הצדדים, והאם הם מבינים את ההסכם שגיבשו ואת השלכותיו וכן מהי טובתו של הרך העתיד להיוולד.
עם סיום הכנת התסקיר, הגישה פקידת הסעד את חוות דעתה לבית המשפט, שם המליצה פקידת הסעד לקיים את הצוואה וזאת כאמור לאחר בדיקה מעמיקה שביצעה, בהתאם להנחיות בית המשפט.
בית המשפט ביקש גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר טען כי אינו מתנגד לבקשת הצדדים, מאחר שהמנוח הפקיד את זרעו בחייו וציין מפורשות את רצונו, כי ייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו ומכאן שאין כל מניעה חוקית לקיים את המבוקש.
ביהמ"ש נתן צו עשה
בסיכומו של דבר, לנוכח מכלול הזכויות והאינטרסים של הורי יוגב, דלית והקטין העתיד להיוולד ולאור העובדה כי בימינו חל שינוי במבנה המשפחה המסורתי, במוסד הנישואין ובתפיסת התא משפחתי, קבע בית המשפט, כי יש להיעתר לבקשת הצדדים, ולתת צו עשה המורה כי הצדדים יוכלו לעשות שימוש במנות הזרע של יוגב להפריית דלית על מנת להקים המשכיות לבנם.
אחרית דבר, דלית הרתה מזרעו של יוגב ובשעה טובה נולד לצדדים תינוק אשר נשא את שמו של יוגב והמשיך את דרכו. דלית הייתה לאם והורי יוגב זכו לחיוק צאצא מבנם שהלך לעולמו בטרם עת.
* הכותבת, עו"ד איילת מצויינים, עוסקת בתחום מעמד אישי, צוואות ירושות והוצאה לפועל
** רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד.
