פסיקת בית המשפט העליון בנושא גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל מהווה נקודת מפנה משמעותית בסוגיה רגישה שמלהיטה את הציבור בישראל כבר עשרות שנים. בהחלטה פה אחד של תשעה שופטים נקבע כי אין כרגע מסגרת חוקית המאפשרת הבחנה בין תלמידי ישיבות לשאר המיועדים לשירות צבאי.
בית המשפט הורה למדינה לפעול על פי חוק שירות ביטחון ולהפסיק את העברת כספי התמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים ללא פטור או דחיית שירות, שלא התייצבו לשירות הצבאי.
בעקבות הפסיקה, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, קראה לגיוס מיידי ולהפסקת העברת הכספים לישיבות ואמרה: "על מערכת הביטחון לפעול באופן מיידי לביצוע פסק הדין לגיוסם של תלמידי הישיבות החייבים בשירות צבאי, בהתאם לצורכי הצבא וליכולותיו. במסגרת זו, מערכת הביטחון התחייבה לפעול כבר עתה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות בשנת הגיוס הנוכחית, וזאת בנוסף למספר המתגייסים הממוצע בשנים האחרונות". המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הדגיש כי זהו מספר ראשוני בלבד.
החלטות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי ההשלכות המשפטיות והמעשיות על הציבור החרדי. פנינו לעו"ד עופר ברטל, עורך דין בכיר, מייסד ושותף מנהל של משרד ברטל כהן, מרצה במוסדות אקדמאיים רבים ומשתתף קבוע בדיונים משפטיים במדיות השונות, כדי לקבל תשובות לשאלות המרכזיות העולות מפסיקה זו.
עו"ד ברטל, אתה מופתע?
"אני לחלוטין לא מופתע שזאת ההחלטה, ואני חושב שאנחנו ראינו כולנו את הרוח הנושבת בעת הדיון והבנו שזו דעתם של השופטים, ואנחנו גם מכירים פסיקות רבות שלהם לאורך השנים, שבהן הם הסתפקו מלקבוע קביעות גורפות מדי, אבל כן אמרו את דעתם.
"מה שמאוד יפה היה לראות שמדובר בהחלטה פה אחד - אין אף שופט שמסתייג מההחלטה הזאת. זו החלטה שנכתבה על ידי ראש ההרכב, אבל בשם כל חברי ההרכב, כאשר בתוך ההרכב יש לפחות שליש חובשי כיפה ויותר מכך, אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית וכולם באותה עמדה, גם בעניין הכספים וגם בעניין הגיוס.
"בכך שהשופטים החליטו פה אחד הם עושים לכולנו שירות מאוד גדול, שמכל השקפות העולם, דתיים ושאינם דתיים, מסורתיים, כולם בדיוק באותה עמדה, מה שאומר שמבחינה משפטית מדובר בפסיקה חד משמעית שלא מושפעת מהשקפת עולם דתית או מהשקפת עולם פוליטית".
מה בעצם אומרת פסיקת בג"ץ בנוגע לגיוס חרדים?
"היא חוזרת על פסיקה של בג"ץ משנת 1998, שעל פיה אך ורק חוק של הכנסת יכול למנוע מאדם לא להתייצב לשירות ביטחון, אך ורק חוק של הכנסת. מאז 1998 ניסו כל מיני דחיות, האחרונה שבהן היתה החלטה של הממשלה הנוכחית - החלטה שפקעה ב-31 במרץ השנה ובית המשפט אמר שאך ורק חוק של הכנסת יכול מעכשיו לגרום לכך שאדם יהיה פטור משירות ביטחון.
"בנוסף, להחלטה יש משמעות כספית ויש גם משמעות לעניין הייצוג של הממשלה בפני בתי משפט. בעניין הכספי מדובר על כך שהישיבות מקבלות היום הקצבות מהמדינה על פי מספר התלמידים שלהן - מספר בחורי הישיבה. בחור ישיבה שיהיה חייב גיוס ולא יתייצב למלא את חובתו, הישיבה לא תקבל בעבורו מימון. זה המרכיב השני של הפסיקה.
"המרכיב השלישי של הפסיקה הוא לעניין הייצוג וקובע באופן מפורש, שהיחידים שנותנים ייעוץ לגורמי הממשלה, למשרדי הממשלה ולממשלה - זה משרד היועץ המשפטי לממשלה, כאשר לעיתים, באופן מוגבל יש אפשרות שעורך דין פרטי ייצג את הממשלה או את משרדי הממשלה בפני בתי משפט, אבל לא ייתן ייעוץ לאותם גופים אלא רק ייצג אותם בבית משפט".
מהי משמעות הפרשנות של גלי בהרב מיארה והאם הפעם, הקואליציה תאמץ את חוות דעתה?
"המשמעות שלה היא שהמשרד של היועצת המשפטית לממשלה אומר עכשיו לממשלה, 'הדרך היחידה בה אתם יכולים למנוע גיוס זה על די חקיקת חוק בכנסת, חוק על כל הכרוך בכך. זאת אומרת שצריך להגיע לרוב בכנסת ולהסכמה של יותר ממחצית הבית על נוסח החוק, ואי אפשר להסתתר מאחורי שום החלטה אחרת או צו אחר. נגמרו בעצם כל התרגילים האפשריים כדי למנוע מאנשים לקיים את חובת הגיוס שלהם על פי חוק".
בהרב מיארה אומרת כי על החרדים להתייצב בבקו"ם גם אם לא קיבלו צווי גיוס. למי היא מתכוונת מתוך החרדים ומהו הדין כלפי מי שלא יתייצב ללא צו גיוס?
"החוק לא מתנה התייצבות לשירות ביטחון בקבלת צו גיוס בדואר. נכון שכולנו קיבלנו סף גיוס בדואר ופעלנו על פי צו הגיוס, אבל מה שהחוק אומר זה שמי שנולד בתאריכים מסוימים צריך להתייצב לשירות ביטחון, גם מי שלא מקבל צו. אני חייב לומר לך שזה מאוד נדיר אבל אני מכיר מקרים של אנשים שלא קיבלו צו גיוס בדואר והם בסופו של דבר התייצבו כמובן לשירות ביטחון. היועמ"שית למעשה אומרת, שכרגע, כל עוד אין חוק של הכנסת, כל מי שהוא חייב גיוס לפי החוק לפי תאריך ספציפי, צריך להתייצב בבקו"ם ולהעמיד את עצמו לרשויות מערכת הביטחון".
האם יהיה עונש על מי שלא יעשה זאת?
" החוק קובע כרגע עונש פלילי לאדם שלא מקיים את חובתו להתייצב לשירות ביטחון. עכשיו בג"ץ קובע שבשנה שמתחילה מיוני 24 ועד יוני 25, יתגייסו כפי הנראה 1,800 בחורים חרדים שכבר התחילו את תהליך הגיוס שלהם ועוד 3,000 בשנה הראשונה, אבל בשנים הבאות לכאורה כולם יתגייסו, אלא אם יהיה חוק שיקבע אחרת".
לפי המספרים שלך, לא מדובר בכל החרדים.
"נכון, כדי לגייס את החרדים בשנה הקרובה, מערכת הביטחון צריכה לעשות לא מעט התאמות והכנות. לכן, בשנה הקרובה יתגייסו 4,800 חרדים בלבד מתוך כ-63,000 שחייבים כרגע בגיוס, ובשנה הבאה, אלא אם ייצא חוק אחר, אמורים להתגייס כל השאר. אני מניח שהצבא לא יוכל לקלוט את כל הכמות הזו, אבל צריך להיות חוק של הכנסת שיעשה סדר בנושא הזה אחת ולתמיד".
כיצד צפוי להשפיע פסק הדין על המעמד החוקי של בני ישיבות וכוללים?
"חד וחלק לא ימשיכו לתת להם כסף. ההחלטה של בג"ץ אומרת שבגין אנשים שלא יתייצבו לשירות ביטחון והיו חייבים להתייצב, לא תינתן תמיכה לישיבות עבורם, ולכן המקור הכספי הזה של הישיבות יתייבש".
האם יש קריטריונים ברורים לקביעה מי מבין 3,000 המתגייסים הנדרשים ייקרא לשירות וכיצד יבדילו ביניהם והאם תלמידי ישיבות וכוללים שאינם נקראים לשרת כעת נחשבים גם הם עריקים?
"לצבא אין קריטריונים, מבחינתו הוא רוצה לגייס את כולם וכולם שווים. אני מניח שהישיבות מחלקות ביניהן - יש מוסד מרכזי של ארגון הישיבות בישראל, ואני מניח שהם יחלקו מספרים באופן יחסי לגודל הישיבה, כאשר כל ישיבה תספק את מספר האנשים שלה כדי להגיע לסך הזה של 3,000 איש".
אי התייצבות תוגדר כעבירה פלילית?
"בוודאי. מי שהשם שלו יימסר לשלטונות הצבא כאדם שצריך להתגייס, והוא לא התייצב לשירות ביטחון, אפשר יהיה לעצור אותו ולבדוק, כמו שפועלים נגד כל אחד אחר".
מהו המעמד החוקי של צעירים חרדים, תלמידי ישיבות וכוללים שכבר עברו את גיל הגיוס המקובל – בני 21 ומעלה?
"21 נחשב עדיין לגיל חייב בגיוס, נדמה לי שעד גיל 26 - אני לא מכיר את החוק בצורה מדויקת בנושא הזה, אבל חובת הגיוס בגילאים יותר נרחבים".
האם הפסיקה עשויה להשפיע על זכאותם של צעירים חרדים לדרכון?
"הבעיה היא לא עם הדרכון, אלא מה שבמידה שאתה לא מתייצב לשירות ביטחון, מוצא נגדך צו מעצר, וצו המעצר הזה תקף גם בשערי היציאה ממדינת ישראל. אתה לא יכול לצאת מהארץ - ברגע שתנסה, יעצרו אותך ויעבירו אותך לשלטונות הצבא".
אילו סנקציות אישיות וכלליות יושתו על הציבור החרדי?
"החל מ-1 באפריל, מלפני חודשיים וחצי, הישיבות כבר לא מקבלות הקצבות על בחורי הישיבה חייבי הגיוס שלא התגייסו לצבא".
מה הן ההשלכות המשפטיות על מעסיקים שיעסיקו צעירים חרדים שלא יתגייסו?
"אין השלכות למעסיק, הוא לא צריך לברר אם יש צו מעצר נגד העובד שלו. במידה שאכן יש צו מעצר, שלטונות הצבא צריכים להגיע לאנשים האלה ולעצור אותם".
מה הן האפשרויות החוקיות העומדות בפני הממשלה לעקוף או לשנות את פסיקת בג"ץ?
"אני חייב לומר שלדעתי אין אפשרות לממשלה לעקוף את החלטת בג"ץ. הממשלה עשתה את כל התרגילים האפשריים, אגב לא רק הממשלה הזו - לאורך עשרות שנים ממשלות עשו את כל התרגילים האפשריים כדי להתחמק והצליחו להתחמק, אבל עכשיו, אחרי כמעט 80 שנות מדינה, הגענו למצב שבו חייבים לחוקק חוק של הכנסת אם רוצים להימנע מגיוס".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
