משמורת משותפת
שאלה: אני אב גרוש מזה חודשיים. אני ואשתי חתמנו על הסכם ומקיימים יחסים טובים עם חילוקי דעות מדי פעם. נכון להיום אשתי מבקשת לשנות את משמורת הילדים (child custody) בהסכם ממשותפת למשמורתה, בטענה שהיא מאבדת את זכויותיה בזיכוי שכר דירה בעמידר וזיכוי מהתמ"ת בשכר לימוד.
למרות שהיום היחסים טובים, אני מפחד לוותר על המשמורת המשותפת (אנחנו מנהלים הסדרי ראיה שווים בינינו לילדים בני 6.5 ו 1.5. הקטן טרם ישן אצלי לבקשתה, ואני מסכים לכך לפי שעה).
בכל מקרה, הייתי מעוניין לדעת מה המשמעות של ויתור על משמורת משותפת?
גם לכם יש שאלה בנושא? היכנסו לפורום משמורת
תשובה: הסכם שנחתם בין בני זוג ראוי להגישו לאישור ומתן תוקף של פסק דין לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
באשר לעניין המשמורת- במשמורת משותפת מקובל שהצדדים מתגוררים באותה העיר או יישוב ע"מ שתתאפשר המשמורת המשותפת, וכן לבצע חלוקת ימים שוויונית בין ההורים.
המשמורת המשותפת בדרך כלל משפיעה על גובה דמי המזונות ואכן שוללת מהאם זכויות שניתנות לאם חד הורית ( וזהו בהחלט שיקול כלכלי לגיטימי שיש לקחת בחשבון).
אני ממליצה בחום לפנוץ לעו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה לצורך קבלת ייעוץ ספציפי למקרה שלכם.
הסדרי ראייה
שאלה: אני ואביו של בנינו הקטין גרושים 3 שנים, ויש בידי הסכם המפרט את הסדר הראייה. עד לפני חודשיים האב עמד בהסכם כראוי,אך בחודשיים האחרונים הוא ממאן לקחת את הילד אליו לסופי שבוע, כל פעם בתואנה אחרת . בתחילה זה היה בגלל בת הזוג,אחר כך טען שהוא חולה. כיום טוען שאין לו איפה ללון איתו, כי אין לו מקום מגורים מסודר מאז החודש האחרון . ברצוני לציין שכל ההוצאות המחייה כתוצאה מחוסר חלוקה שווה בראייה מהוות לי כאם יחידה נטל גדול. האם אפשר לחייב אותו לקיים הסכם ומה החוק אומר לגבי סוגייה זו?
תשובה: הסכם גירושין חתום ומאושר בבית המשפט/ בית הדין איננו המלצה אלא מעמדו הינו מעמד של פסק דין המחייב לכל דבר ועניין. הפרה מתמשכת של ההסכם בהחלט עשוייה להוביל לתביעה כנגד האב בעניין הפרת ההסכם ופסיקת סנקציה כלכלית. קיימים פסקי דין בתחום בהם חוייב האב בקנס כספי כיוון שלא עמד בסדריי הראייה. אציין כי סדריי הראייה אינם בגדר המלצה אלא חובה הורית וזוהי המגמה כיום.
מזונות ומשמורת של האב
שאלה: אני אב לשני ילדים בני 7 ו- 9 ומזה כשלוש שנים אני מגדל אותם, כלומר: חד הורי. זאת, לאחר שהאם ביקשה מבית הדין להעביר את המשמורת אלי משום שאינה מסוגלת לגדלם. אני המשמורן של הילדים לאור החלטת בית הדין. שאלתי היא האם אני רשאי לדרוש תשלומי מזונות מהאם והשתתפות בהוצאות? אציין שהאם התנתקה מהילדים בשנה האחרונה וכמעט שאין קשר בינה לבין הילדים. על אף שעירבתי את פקידת הסעד הדבר לא צלח. מהם הסיכויים שאצליח לזכות אם בכלל במזונות או מתשלום הוצאות ולו רק חריגות מהאם?
תשובה: ראשית צר לי לשמוע, כי האם איננה בקשר עם הילדים.
טובתם של הילדים מחייבת הגשת תביעה לקיום סדריי ראייה בין האם והקטינים.
הנחת היסוד היא שהאם שפויה ואיננה מסוכנת! במידה שקיימת מסוכנות ניתן לקיים סדריי ראיה תחת פיקוח במרכז קשר.
באשר לקביעת תשלום דמי מזונות לאם, הדבר אפשרי במידה שקיימת הכנסה סבירה לאם.
לאור מורכבות המקרה, אני ממליצה לפנות לעו"ד המתמחה בתחום ולשקול פנייה לבית המשפט לענייני משפחה הן בעניין סדריי הראייה והן בעניין המזונות.
בשולי הדברים אציין, כי גם לטובתך רצוי שיהיו מס' ימים בשבוע שהם ללא הילדים וזאת ע"מ לצבור כוחות לימים הבאים.
בנוסף אני ממליצה לפנות לגורם טיפולי מוסמך לצורך טיפול בילדים וקבלת כלים מתאימים.
זכויות הילדים
שאלה: לפי הסכם הגירושין שלנו שקיבל תוקף בית משפט, בימי החופשים הארוכים הילדות שלנו (14, 12) אמורות לשהות מחצית מהחופש אצל אביהן. הן לא רוצות להיות כ"כ הרבה ימים אצלו, אך הוא מכריח אותן לבוא בדיוק על פי ההסכם. האם יש להן זכות להתנגד? עלי הוא מאיים שיקרא למשטרה אם אבוא לקחת אותן ממנו בימים שלו. כמו כן, רוב הזמן כשהן אצלו בבית הוא בכלל לא נמצא כי הוא עובד. בכל זאת הוא מכריח אותן להיות שם. מה ניתן לעשות?
תשובה: הקשר בין האב לבנות חשוב ביותר, אך יש לקחת בחשבון את רצון הבנות.
אני ממליצה על פנייה להליך גישור אצל מגשר מוסמך בהסכמת שני הצדדים או לפנות לגורם טיפולי כגון פסיכולוג ילדים .במידה שאין הסכמה לשיתוף פעולה את רשאית לפנות בבקשה לבית המשפט לאחר שתקבלי יעוץ ספציפי מעו"ד המתמחה בתחום.
עוד אציין, כי לאור גיל הבנות בהחלט יש צורך לשמוע את דעתן ולהתחשב ברצונן.
