בית משפט השלום בראשון לציון דן לאחרונה בתביעה של אשה ע"פ חוק איסור לשון הרע (law suit), לאחר שהנתבע, אשר השתתף עמה בהלוויה של קרובת משפחה (אחות המנוחה והגיסה של הנתבע), צעק לעברה "את שטן" ו"תשתקי שטן" בקול רם וברור, במרכז אולם ההספדים ובנוכחות כל המנחמים.
לטענת התובעת, קריאת הנתבע הייתה ביזוי מוחלט של כבוד המנוחה, המשפחה והתובעת. התובעת הושפלה על ידי הקריאות ואלו עלו כדי לשון הרע, כמשמעה בחוק איסור לשון הרע.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום נזיקין ותאונות
להגשת תביעה בעניין לשון הרע פנו אל עורכי דין נזיקין
הנתבע טען להגנתו, בין היתר, כי גם אם נאמרו מילים פוגעניות כאלו או אחרות, זה היה בזמן קשה מאוד, בזמן הלווית גיסתו המנוחה. ככל שנאמרו דברים קשים, ניתן להבין שאלו נאמרו בשעת צער, וכלל ידוע הוא שאין שופטים אדם בשעת צערו.
יסוד הפרסום מתקיים
השופט אורן שוורץ קיבל חלקית את התביעה, וקבע כי נסיבות קריאתו של הנתבע לעבר התובעת מלמדות שהדבר נעשה בנוכחות אנשים רבים, שבאו לנחם את המשפחה המתאבלת. משכך מתקיים יסוד הפרסום.
השופט בחן האם הקריאה עלתה כדי לשון הרע, והשיב בחיוב. "הנתבע צעק לעבר התובעת "את שטן", בנוכחות אנשים רבים", כתב השופט. "דמותו של השטן נזכרת כבר במקורות, כשמו של אחד המלאכים, שמנסה לקטרג על הבריות ולהכשילן בעבירות.... במקום אחר הוצג השטן כמתנגד ויריב.... השופט הדגיש, כי הדרך כלל, הגורם המכונה שטן מייצג את הרוע בעולם.
במקרה נשוא הדיון, הנתבע הטיח את דבריו בתובעת באירוע משמעותי ביותר – בזמן קריאת ההספדים על המנוחה, שכל בני משפחתה אהבוּהַ. בטקס היו נוכחים רבים: בנה של התובעת, מכרים וידידים של התובעת, אחיותיה, הנתבע וחברים ומכרים נוספים של הנתבע והמנוחה.
למרות הנסיבות - הקריאות עלו כדי לשון הרע
השופט ציין, שהדברים נאמרו גם בשעת צערו של הנתבע ומתוך סערת רגשות, אך למרות הנסיבות המצערות, קריאותיו עלו כדי לשון הרע. נפסק, כי הנתבע דימה את התובעת לשטן, שהוא הדימוי הדֵמוני ביותר והקיצוני בין מושגי הרוע. לכך יש להוסיף את המעמד הקשה בלאו הכי, שעה שהמנוחה מוטלת בתכריכיה באולם וההספדים נשמעים בנוכחות בני המשפחה, החברים והמכרים.
"המילים: "את שטן" שידרו לנוכחים קונוטציה שלילית וקשה מאוד והיה בהם לבזות את התובעת ולהשפילה. היה זה עת ביקשה התובעת לקבל הכרה בפועלה שלה ושל יתר בני המשפחה, בכל הנוגע לטיפול במנוחה. מכאן עוצמת הפגיעה בתובעת", פסק השופט.
השופט קבע, כי יש מקום לפסוק לתובעת פיצוי, אך יש לקחת בחשבון את העובדה, שדבריו של הנתבע נאמרו בשעת דחק וצער. לאור האמור, הנתבע חויב לשלם לתובעת פיצוי של 10,000 שקלים בשל הוצאת לשון הרע.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסקדין
(תא"מ 1220-09 עופר נ' אביטן)
