החלטת ממשלת ישראל להאריך את שירות החובה בצה"ל ל-36 חודשים במהלך חמש השנים הקרובות נועדה להתמודד עם האתגרים הבטחוניים הניצבים בפני המדינה. צעד זה, שנועד להקל על המחסור בכוח אדם בצה"ל בעקבות המלחמה, מעורר תגובות מעורבות בציבור. במקביל, המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, מזהיר מפני ההשלכות החוקתיות של הגדלת הנטל על המשרתים מבלי לפזר את הנטל בצורה שוויונית יותר על כלל האוכלוסיה, כולל חרדים.
הארכת שירות החובה בצה"ל – הרקע והצורך
הממשלה אישרה פה אחד את חוק הארכת שירות החיילים הסדירים בצה"ל, שבו נקבע כי למשך חמש שנים, במסגרת הוראת שעה, תעמוד תקופת השירות על 32 עד 36 חודשים. הארכת השירות תתבצע לפי לוחמים ומי שאינם.
הצעד נדרש נוכח המחסור בחיילים והעומס הכבד שנוצר בעקבות המלחמה. צה"ל דרש להחזיר את השירות למתכונת של 36 חודשים, וזאת לאחר שבמשך כמעט תשע שנים הסתכם שירות החובה ב-32 חודשים בלבד. לפי חוק השירות הקיים, השירות היה אמור להתקצר בחודשיים נוספים, אך עקב המצב הבטחוני הוחלט להאריך את תקופת השירות במקום זאת.
תגמולים למשרתים תקופה ארוכה
לפי ההצעה, מי שיידרש לתקופת שירות העולה על 28 חודשים יקבל תגמול נוסף מהחודש ה-29 לשירותו. התגמול ישולם מעבר לתשלומים הרגילים שמשולמים מכוח פקודת הצבא. התגמול הנוסף נועד לבטא הוקרה מיוחדת על שירותם של המשרתים לתקופה ארוכה יותר. למרות שבדברי ההסבר נכתב כי הארכת הגיוס תחל רק מכניסת החוק לתוקף, ישנה כוונה להחיל את החוק רטרואקטיבית גם על מי שכבר משרת. כך, המשרתים כיום יקבלו יותר כסף עבור תקופת שירותם הנוכחית, שתעמוד על בין 32 ל-36 חודשים.
סוגיית השוויון והייעוץ המשפטי
הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון הבהיר כי בנוסח המוצע קיימת פגיעה בשוויון בין אלה שיגויסו לשירות חובה בתפקידים שתקופת השירות בהם היא 28 חודשים לבין אלה שתקופת השירות שלהם תעלה על 28 חודשים (או 32 חודשים בתקופת הוראת השעה).
המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, שלח את חוות דעתו על הנושא וכתב כי הגדלת הנטל על המשרתים מבלי לנקוט בפעולות ממשיות לגיוס בני ישיבות ולפיזור הנטל אינה חוקתית. הוא ציין כי החוק המוצע פוגע בזכויות היסוד ובחירויות הפרט של מי שישרתו תקופה ארוכה יותר בשירות חובה.
השר גלנט: "השמיכה קצרה"
שר הביטחון יואב גלנט מדגיש את חשיבות שילוב כל האוכלוסיות בשירות הצבאי כדי להתמודד עם אתגריה הבטחוניים של המדינה. בדיון בממשלה אמר כי "צריך גם להאריך את השירות וגם לגייס חרדים. השמיכה קצרה. אין מספיק חיילים. בלי הארכת השירות וגיוס החרדים יחד לא נוכל לנצח".
הכרעת הקבינט המדיני-בטחוני
בסוף השבוע האחרון, בישיבת הקבינט המדיני-בטחוני, הוחלט להאריך את שירות החובה בצה"ל לשלוש שנים. במשך כמעט תשע שנים, שירות החובה הסתכם ב-32 חודשים, ולפי חוק השירות הקיים, הוא אמור היה להתקצר בחודשיים נוספים.
האתגרים העתידיים והמשמעויות
החלטת הממשלה להאריך את שירות החובה נועדה להתמודדות טובה יותר עם אתגרי הביטחון הלאומיים והמחסור בחיילים. עם זאת, יש צורך לשקול את ההשפעות החוקתיות והחברתיות של החלטה זו, במיוחד לגבי שוויון בנטל. הארכת השירות ללא גיוס קבוצות נוספות כמו חרדים עלולה להגביר את תחושת אי השוויון ולהעמיק את הפערים החברתיים בישראל.
הייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר כי יש צורך להתמודד עם סוגיות השוויון והחוקיות של הארכת השירות. לפי חוות הדעת המשפטית, הגדלת הנטל על המשרתים, מבלי לפעול לגיוס חרדים ולפיזור הנטל, אינה עומדת במבחן החוקתיות. יש לשקול צעדים נוספים שיבטיחו את השוויון ויאפשרו את קבלת ההחלטה בצורה חוקתית וצודקת.
לסיכום, החלטת הממשלה להאריך את שירות החובה בצה"ל היא צעד חשוב בהתמודדות עם האתגרים הבטחוניים הרבים של ישראל. עם זאת, קולות רבים טוענים כי יש צורך לשקול את ההשפעות החברתיות והחוקתיות של החלטה זו, ולהבטיח כי הצעדים הננקטים יבטיחו שוויון בנטל הגיוס. על הממשלה להמשיך ולבחון את השפעות ולפעול לשילוב כל האוכלוסיות בשירות הצבאי. כמו כן, יש להבטיח כי כל המשרתים יקבלו את התגמול הראוי על שירותם.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
