משרד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דו"ח מקיף על מצב הדיור הציבורי בישראל, המצביע על מגמות מדאיגות בתחום. הדו"ח, ביקורת מעקב אחרי דו"ח קודם בנושא, חושף כי למרות המלצות קודמות המצב בתחום הדיור הציבורי הולך ומחמיר.
בין הממצאים הבולטים: עלייה במספר הזכאים הממתינים לדירה, התארכות זמני ההמתנה וירידה משמעותית במלאי הדירות הציבוריות. הדו"ח מדגיש את הפער בין מכירת דירות ציבוריות לבין רכישת דירות חדשות, וכן את העובדה שהמלצות קודמות לשיפור המצב לא יושמו.
גידול במספר הממתינים וזמני ההמתנה לדיור ציבורי
הדו"ח מצביע על עלייה משמעותית במספר הזכאים הממתינים לדירה בדיור הציבורי. במאי 2023 עמד מספר הממתינים על כ-4,300, לעומת 3,700 בשנת 2019 - גידול של כ-16%. במקביל, זמן ההמתנה הארצי הממוצע לקבלת דירה ציבורית התארך מכ-31 חודשים בשנת 2019 לכ-35 חודשים במאי 2023, עלייה של כ-13%.
מגמות אלו מדגישות את הקושי הגובר של אוכלוסיות מוחלשות למצוא פתרונות דיור הולמים ומצביעות על הצורך הדחוף בהגדלת מלאי הדירות הציבוריות ובייעול תהליכי ההקצאה.
מכירת דירות ציבוריות עולה על רכישת דירות חדשות
אחד הממצאים המטרידים בדו"ח נוגע לפער בין מכירת דירות ציבוריות לבין רכישת דירות חדשות. בשנים 2014-2022, משרד הבינוי והשיכון מכר כ-12,900 דירות בשווי של 3.55 מיליארד שקל, בעוד שרכש רק כ-3,100 דירות בשווי של כ-3.93 מיליארד שקל.
מגמה זו בולטת במיוחד בשנים האחרונות: בין השנים 2020 ל-2022, נמכרו כ-3,500 דירות תמורת 1.13 מיליארד שקל, בעוד שנרכשו רק 460 דירות ב-676 מיליון שקל. פער זה מוביל לצמצום מתמשך במלאי הדירות הציבוריות ומקשה על מתן מענה לצרכים הגדלים של הזכאים.
ירידה בשיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות
הדו"ח מצביע על ירידה משמעותית בשיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות בישראל. בשנת 2022, שיעור הדירות הציבוריות עמד על כ-1.7% בלבד, ירידה מ-2% בשנת 2018. מספר הדירות הציבוריות קטן מכ-54,000 בשנת 2018 לכ-48,000 בשנת 2022, ירידה של כ-10%. ירידה זו מדגישה את הצמצום המתמשך באפשרויות הדיור הזמינות לאוכלוסיות מוחלשות ומעלה שאלות לגבי יכולתה של המדינה לספק פתרונות דיור הולמים לכלל האוכלוסיה.
אי-יישום המלצות קודמות וכשלים בתכנון ארוך טווח
הדו"ח מצביע על אי-יישום או יישום חלקי בלבד של המלצות מביקורות קודמות. למשל, טרם גובשה תכנית פעולה רב-שנתית להגדלת מלאי הדירות הציבוריות, כפי שהומלץ בעבר. ועדה ציבורית שהוקמה לבחינת אמות המידה לזכאות לדיור ציבורי טרם הגישה את המלצותיה.
כמו כן, המדינה כמעט ולא עשתה שימוש בכלים מרכזיים לטיפול במשבר הדיור, כמו שילוב דירות ציבוריות בפרויקטים של "מחיר למשתכן", "מחיר מטרה" ו"מחיר מופחת". בשנים 2021-2023 לא שווקו כלל קרקעות שבהן נכללו דירות ציבוריות במסגרת תכניות אלו.
אי-טיפול בבעיית "דיור בשטח עודף"
הדו"ח מצביע על כך שמשרד הבינוי והשיכון טרם טיפל בבעיית "דיור בשטח עודף" - מצב שבו משקי בית קטנים (של נפש אחת או שתיים) מתגוררים בדירות גדולות של ארבעה חדרים ויותר. המשרד לא הגדיר מצב זה כבעיה ולא בחן מנגנונים לתמרוץ דיירים להחליף דירות גדולות בקטנות יותר. טיפול זה היה יכול לשפר את ניצול מלאי הדירות הקיים ולסייע במתן מענה למשפחות גדולות יותר הממתינות לדירות מתאימות.
המלצות מבקר המדינה לשיפור המצב
מבקר המדינה מדגיש בדו"ח את הצורך הדחוף בפעולה מקיפה לתיקון הליקויים ולשיפור מצב הדיור הציבורי. בין ההמלצות המרכזיות:
- על שר הבינוי והשיכון לפעול ליישום מלא של ההמלצות מהדו"ח הנוכחי ומדו"חות קודמים, במטרה לשפר את המענה לזכאי הדיור הציבורי.
- יש לפעול לקיצור תור הממתינים וזמן ההמתנה לקבלת דירה ציבורית.
- משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר נדרשים לגבש הסכמות בנושא הארכת תוקף חוק הדיור הציבורי, תוך בחינה מחודשת של הקריטריונים לזכאות ולרכישת דירות.
- יש לבחון מחדש את המצב הכלכלי של הדיירים ואת היקפי ההטבה הניתנים במסגרת הדיור הציבורי.
סיכום והשלכות משפטיות
דו"ח מבקר המדינה מצייר תמונה מדאיגה של מצב הדיור הציבורי בישראל. הממצאים מעלים שאלות משפטיות וחברתיות כבדות משקל:
זכות לדיור הולם - האם המדינה ממלאת את חובתה לספק דיור הולם לאוכלוסיות מוחלשות, כפי שמתחייב מעקרונות היסוד של מדינת הרווחה?
שוויון בנגישות לדיור - האם הצמצום במלאי הדירות הציבוריות מהווה פגיעה בעקרון השוויון ובזכויות החברתיות של אזרחים?
אחריות המדינה - מהי מידת האחריות של המדינה לספק פתרונות דיור ארוכי טווח לאוכלוסיות מוחלשות ומה הם הכלים המשפטיים העומדים לרשותה?
זכויות דיירים - כיצד ניתן לאזן בין זכויות הדיירים הקיימים לבין הצורך בניצול יעיל יותר של מלאי הדירות?
חקיקה ואכיפה - האם יש צורך בחקיקה חדשה או בתיקוני חקיקה כדי לתת מענה הולם למשבר הדיור הציבורי?
הדו"ח מדגיש את הצורך הדחוף בפעולה מקיפה ומערכתית לשיפור מצב הדיור הציבורי בישראל; נדרשת חשיבה מחודשת על מדיניות הדיור הציבורי, תוך התייחסות להיבטים המשפטיים, החברתיים והכלכליים של הסוגיה. רק גישה כוללנית, המשלבת פתרונות משפטיים, תכנוניים וכלכליים, תוכל לתת מענה אמיתי למשבר המתמשך ולמצוקת הדיור הציבורי בישראל.
(צילום: שאטרסטוק)
