בעולם הגלובלי של היום, אהבה חוצה גבולות הפכה לתופעה נפוצה. אך כאשר אזרח/ית ישראלי/ית מתאהב באזרח/ית זר/ה, הדרך להפוך את הקשר לחיים משותפים בישראל עלולה להיות מורכבת ומאתגרת. הליך הסדרת המעמד בישראל, המכונה גם "הליך מדורג", הוא תהליך ארוך ומפותל שדורש סבלנות, התמדה והבנה מעמיקה של הדרישות החוקיות.
מדי שנה, אלפי זוגות מעורבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם הביורוקרטיה הישראלית בניסיון להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר. התהליך, שיכול להימשך מספר שנים, כולל שלבים רבים, החל מהגשת הבקשה הראשונית ועד לקבלת האזרחות המיוחלת. אך מה הם בדיוק השלבים הללו? מה נדרש מהזוגות בכל שלב? מה חשוב לדעת לפני שצוללים לתוך התהליך?
לא רק בני זוג זרים נזקקים להסדרת מעמד בישראל. מקרה נפוץ אחר הוא של הורים קשישים זרים של אזרחים ישראלים. כאשר הורה מזדקן ונזקק לטיפול, ילדיו המתגוררים בישראל ובעלי אזרחות כאן ירצו פעמים רבות להביאו לישראל כדי לטפל בו מקרוב. גם תהליך זה כולל אתגרים ייחודיים משלו.
בנוסף, יש מקרים של ילדים שנולדו מחוץ לישראל להורה ישראלי, עובדים זרים שתרמו לחברה הישראלית במשך שנים, או אפילו מקרים של אימוץ בינלאומי. כל אחד מהמקרים הללו דורש התייחסות מיוחדת והליך ייחודי להסדרת המעמד.
כדי לשפוך אור על הנושא המורכב הזה, פנינו לעו"ד יובל רודניצקי, מומחה בתחום הסדרת מעמד בישראל.
במדריך מיוחד זה, עו"ד רודניצקי פורש בפנינו את כל מה שצריך לדעת על התהליך, מהשלב הראשוני ועד לסופו, כולל טיפים חיוניים, לצד מכשולים נפוצים ותובנות מנסיונו העשיר בליווי זוגות דרך המבוך הביורוקרטי הזה. בין אם אתם בתחילת הדרך, באמצע התהליך, או רק שוקלים להתחיל בו, המדריך הבא נועד לספק לכם את הכלים והידע הדרושים כדי לנווט בהצלחה את הליך הסדרת המעמד בישראל ולהפוך את חלום החיים המשותפים בישראל למציאות.
משרדו של עו"ד יובל רודניצקי עוסק בתחום הסדרת מעמד למעלה משמונה שנים ברציפות, במהלכן ליוה עו"ד רודניצקי מבקשים רבים מרגע הגשת הבקשה ועד לשלבים השונים בבקשתם. המבקשים עוברים בליווי של עו"ד את המשוכות השונות ללא עיכובים מיותרים. ליווי מקצועי מאפשר למבקשים לצלוח את ההליך ללא עיכובים מיותרים ומאפשר לסיים את ההליך בזמן ובתוצאה רצויה.
מה זה הליך מדורג?
באופן כללי קיימות מספר אפשרויות לקבל אזרחות ישראלית לבן הזוג הזר או לילד משותף של זר וישראלי. בטרם נצלול לשלבי ההליך עצמו, נחזור להתחלה כדי לברר מהו בכלל הליך מדורג? לדברי עו"ד רודניצקי, הליך המדורג הינו שם כולל להליך הסדרת מעמד בישראל לבן הזוג הזר של אזרח או של תושב קבע בישראל. "הליך זה", אומר עו"ד רודניצקי, "מתחלק למספר שלבים שונים שמאופיינים באשרות שונות אשר יוצרות מדרג מהקל אל הכבד ולכן הוא נקרא הליך המדורג".
מה הופך את ההליך הזה למורכב?
"מדובר בהליך שנמשך מספר שנים במהלכן בני הזוג נדרשים להגיע למשרדי רשות האוכלוסין וההגירה אחת לשנה לערך לצורך הארכת אשרה של בן הזוג הזר. זוגות שבהם אחד הצדדים הינו אזרח נכנסים להליך המדורג בשתי אפשרויות, או כזוג נשוי או כזוג ידועים בציבור.
"במקרה הראשון", מוסיף עו"ד רודניצקי, "כאשר מדובר בזוג נשוי, ההליך הוא שישה חודשים עם אשרה מסוג ב/1 וארבע שנים נוספות עם אשרה מסוג א/5 (במעמד של תושב ארעי). במקרה השני, כאשר מדובר בזוג ידועים בציבור, אורך ההליך שבע שנים שמתחלקים לשני חלקים הבאים: שלוש שנים עם אשרה מסוג ב/1 (אישור עבודה) וארבע שנים נוספות עם אשרה מסוג א/5 (מעמד של תושב ארעי)".
עו"ד רודניצקי מדגיש כי במידה ורשות האוכלוסין מתרשמת בדבר היעדר כנות בקשר שבין בני הזוג או לחילופין כאשר בני הזוג טרם השלימו את פרק הזמן הנדרש למעבר לשלב הבא, היא גם עלולה לעכב את התקדמותם בשלבי ההליך.
כיצד מסתיים ההליך?
"בסיום ההליך בני הזוג הזרים מקבלים מעמד קבע בישראל שיכול להיות משני סוגים: במקרה של זוג נשוי, בן הזוג הזר מקבל אזרחות ישראלית ובמקרה של ידועים בציבור, בן הזוג הזר מקבל מעמד של תושב קבע בישראל ואינו מקבל אזרחות ישראלית".
מה בנוגע להסדרת מעמד להורה קשיש? האם מדובר בפרוצדורה דומה?
"בקשה להסדרת מעמדו של הורה זר של אזרח ישראל ע"ס 'הורה קשיש' תוגש במקרה בו אין להורה הזר זכאות לעלות לישראל על בסיס הוראות חוק השבות כדי שזה יוכל להתאחד עם משפחתו. הליך של הורה קשיש הוא פרוצדורה שמאפשרת לרכוש להורה זר מעמד קבע בישראל על מנת שזה יוכל לחיות לצד ילדיו בישראל במקרה שבו מדובר האדם בודד ומבוגר. יצוין כי ההליך עצמו נמשך מספר שנים במהלכן ההורה הזר נמצא במעמד חוקי שונה בישראל.
"יש בפרוצדורה הזו, ובכלל בהתנהלות מול רשות האוכלוסין", מוסיף עו"ד רודניצקי, ביורוקרטיה לא פשוטה, הדברים נמשכים גם ככה זמן רב וכל טעות עלולה לעלות ביוקר, בדחיית הבקשה וכן הלאה. אני ממליץ לכל מי שנזקק להסדרת מעמד לא לחסוך ולפנות לייעוץ וליווי משפטי לאורך כל ההליך כדי להבטיח את הזכויות ועל מנת לוודא שהתוצאה הרצויה אכן מתקבלת בסופו של יום".
אילו עוד סוגי בקשות יש להסדרת מעמד?
"יש את בני הדור רביעי, שהם למעשה נינים של יהודי שמגיעים לישראל במטרה לקבל אזרחות ישראלית. חשוב להסביר כי על מנת שנין של יהודי יוכל לקבל מעמד בישראל על סמך היותו נין של יהודי, הוא חייב להיות קטין - קרי מתחת לגיל 18. מדובר בהליך הומניטרי במהותו שמטרתו העיקרית למנוע פירוק תא משפחתי".
עו"ד רודניצקי מוסיף כי לפי הוראות הדין הנוכחיות, על מנת שנין של יהודי יוכל לקבל אזרחות, עליו לחיות בישראל במשך שלוש שנים. בהוראות הדין קיימת הדרישה לקיום "מרכז חיים בישראל" במשך שלוש שנים ברציפות יחד עם הוריו, ובמידה שתנאי זה מתמלא יוכל אותו נין לקבל אזרחות ישראלית.
"לא פעם", הוא מוסיף, "פונים אלי בשאלה אנשים רבים שלא מבינים מדוע הם לא יכולים לקבל את האזרחות הישראלית עבור ילדם. לרוב הסיבה טמונה בטעות שהם עשו בדרך. חלק מהטעויות הן ברות תיקון, אבל צריך לדעת את הדברים ואת נבכי החוק לשם כך".
יש עוד טעויות?
"טעות נוספת היא כאשר ההורים לא גרים בישראל אלא בוחרים לעבור למדינה שלישית באמצעות דרכון ישראלי. במקרה כזה קיימת חשיבות רבה לגילו של הילד בעת פניית ההורה למשרד הפנים".
מדוע חשוב להתחיל את ההליך המדורג בליווי עו"ד מקצועי בתחום?
"התשובה לכך טמונה בעובדה שכלל ההליכים אל מול רשות האוכלוסין להסדרת מעמד ולקבלת אזרחות הם מורכבים ומסורבלים ויש חשיבות רבה להיכרות המלאה עם כל שלבי ההליך על מנת ליתן לבני הזוג ייעוץ טוב יותר ומקצועי יותר במטרה לשמור על זכויותיהם של בנה זוג וכדי שהם יתקדמו בשלבי ההליך ללא ביורוקרטיה מיותרת וללא עיכובים.
"כמי שמלווה כבר יותר משמונה שנים ברציפות זוגות רבים מרגע הגשת הבקשה ועד לשלבים השונים בהליך, אני רואה עד כמה התרומה של ייצוג משפטי היא משמעותית ולא פעם גם קריטית. ליווי משפטי מגדיל את הסיכויים לתוצאה הרצויה, ללא ספק".
(צילום: שאטרסטוק)
