פרשת שדה תימן זעזעה את הציבור והמערכת המשפטית בישראל בשל האשמות חמורות שהוגשו נגד חיילי מילואים החשודים בפרשה. האישומים כוללים פשעים חמורים והשלכותיהם נוגעות גם לדין הבינלאומי.
החקירה שנערכה והראיות שהוצגו מעוררים שאלות רבות בנוגע להתמודדות המערכת המשפטית עם מקרים כה מורכבים, כאשר מחד הקורבן לכאורה הוא מחבל נוחבה עם דם על הידיים אשר השתתף בטבח הנורא של השבעה באוקטובר, ומאידך, הנאשמים הם חיילי מילואים אהודים על הציבור.
הפרשה, שאולי עדיף היה שתקבל פחות הדים, הביאה ח"כים ושרים לפרוץ אל הבסיס הצבאי בו שומרים חיילי המילואים על המחבלים (עניין בעייתי גם כן, כיוון שהם נטולי הכשרת כליאה), פעולה שאסורה כמובן על פי החוק. הסערה בישראל עשתה כותרות בכל העולם וברור כי על רקע ההאשמות בהאג יהיו לכך השלכות.
פרופ' איתמר מן, מומחה למשפט בינלאומי, משיב לשאלות המורכבות.
מה הם, ככל הידוע ועל אף צו איסור פרסום, האישומים המרכזיים בפרשת שדה תימן?
"בשלב זה אי אפשר לדעת מה הם האישומים. אנחנו עדיין בשלב של מעצר והארכת מעצר, שלב שבו עדיין אין כתבי אישום. מצ"ח חוקרת במטרה לברר האם יש חשד סביר שיכול להוביל לכתב אישום, וכתב אישום יפרט את האישומים. לכן, מבחינה משפטית פורמלית, אין לדעת אם יהיה בכלל אישום ומה יהיה התוכן המדויק שלו. אפשר רק להיות ניזונים מהתקשורת ולהניח שיכול להיות כאן אישום שקשור לעבירות תקיפה, אינוס ועינויים".
האם ידוע עד כמה הראיות בתיק מדויקות וכיצד הן הגיעו אל הפרקליטות הצבאית?
"לא ניתן לדעת את זה. אלה לא דברים שמתנהלים בצורה גלויה. אנחנו נמצאים, כאמור, בשלב חקירה והדברים האלה סודיים. הארכות מעצר אינן מתבססות על דיון פתוח, ובשלב זה נבצר מן הציבור להעריך את הדברים. זה יהיה לא מקצועי מצידי להביע דעה בנושא".
אבל איך הגיעו הראיות לפרקליטות הצבאית?
"אני לא יודע ואני חושב שמי שאומר שהוא יודע אינו יכול לדייק בשלב הזה, אלא אם כן הוא מתוך הפרקליטות הצבאית".
מהי המשמעות של פריצת חברי הכנסת והשרים אל הבסיס הצבאי והאם ההתפרצות הזו חשפה את הפרשה עוד יותר לתגובות בינלאומיות?
"במישור המוסרי, מדובר בגילוי של התפרקות מוסרית מאוד מדאיגה בחברה הישראלית, כאשר לא נותנים לרשויות החקירה לבצע פעולות הנוגעות לחשדות לכאורה לעבירות חמורות ביותר נגד עצורים.
פרופ' איתמר מן. "המטרה היא לאכוף את החוק שמדינת ישראל צריכה לראות את עצמה כמחויבת לו". צילום: Bret Hartman
"המשמעות במישור הבינלאומי היא קשה. כרגע מתנהלים מספר הליכים משפטיים נגד מדינת ישראל, כולל בבית המשפט הבינלאומי הפלילי, כשהתובע הודיע שהוא יבקש את מעצרם של נתניהו וגלנט. התובע יתמקד בשלב הזה בעבירות של הרעבה של אוכלוסיה אזרחית בעזה, אבל ברור שנושא התביעה עלול להתרחב ובמסגרת התביעה תיבחן השאלה האם מדינת ישראל מעוניינת ויכולה להעמיד לדין אנשים שחשודים בעבירות נגד עצורים פלסטינים באופן עצמאי.
"הפרקליטות, כאשר היא מבצעת את המהלך הזה, בין היתר שולחת מסר שאנחנו אדונים למערכת המשפט שלנו באופן עצמאי. אבל, כאשר פוליטיקאים וחברי כנסת מפריעים לפרקליטות לעשות את מה שהיא רוצה לעשות, ושר המשפטים מגבה במידה מסוימת בהודעות שלו לתקשורת את ההפרעה הזו לפרקליטות, נוצר הרושם שאולי מערכת המשפט בישראל איננה עצמאית באופן הנדרש, באופן שיכול למנוע התערבות של תביעה בינלאומית".
האם הפרשה חושפת את ישראל לעוד יותר בעיות במישור הבינלאומי?
"הדעה המקצועית שלי היא שזה חושף את ישראל לסיכון מוגבר של תביעה בינלאומית פלילית, בין אם במישור של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, ובין אם במישור של הליכים שעוד ייפתחו ויכולים להיפתח במדינות אחרות נגד בכירים ונגד קצינים בצה"ל".
אתמול עלתה טענה כי המשטרה הצבאית משוחחת עם מחבלים משוחררים ומבררת כיצד התנהגו אליהם במעצר. האם אכן עושים זאת זה והאם בסיטואציה הזו, זה נכון?
"הטענה הזו דמגוגית. כאשר מתנהלת חקירה פלילית, צריך לאסוף ראיות מכל העדים שנוגעים לדבר. זו חובה של המשטרה הצבאית לאסוף ראיות, והשיחות הללו הן שיחות במסגרת של איסוף ראיות על חקירה פלילית.
"אפשר לבוא ולהגיד שבזמן מלחמה אנחנו לא חוקרים חקירות פליליות בגין חשדות על עבירות חמורות ביותר נגד עצורים. העמדה הזו היא עמדה שאני שולל אותה מכל וכל מבחינה מוסרית, וזו גם עמדה שמסבכת את ישראל מבחינה משפטית באופן שהולך וגובר. אבל ברגע שהחלטנו כן לעשות את זה, לא ניתן לנהל חקירה פלילית מבלי לקבל עדויות מכל העדים שנוגעים לדבר. חקירה פלילית כזו היא חקירה שאיננה הוגנת, לא כלפי החשודים ולא כלפי קורבן העבירה".
מהו ההליך המשפטי הצפוי לחיילי המילואים המעורבים בפרשה ואילו עונשים נהוגים במקרים אלה?
"קודם כל חשוב לומר שבשלב הזה הם חשודים ונתונה להם חזקת החפות. במשפט הפלילי אנחנו לעולם לא מרשיעים אדם לפני שאפילו הוגש נגדו כתב אישום. אם אנחנו מנסים לדמיין מה יקרה בשלבים הבאים, אנחנו קודם כל צריכים לשאול את השאלה - האם מבחינה פוליטית רשויות התביעה אכן יוכלו לנהל את המשפט הזה לאור לחצים שאולי ימשיכו מצד הכנסת ומצד הממשלה. בהנחה שכל רעשי הרקע הללו לא יפריעו ולא ימנעו את קיומו של משפט נגד חשודים שיימצאו נגדם הראיות הרלוונטיות, הם יכולים להיות אשמים בעבירות שונות.
"קשה להעריך כרגע מה יהיה העונש - אני מניח שהוא צפוי להיות עונש מאסר, אבל בהתחשב במצב הפוליטי בישראל, אני לא חושב שהמאסר יהיה מאוד ארוך. אני חושב שיתחשבו בכך שמדובר במילואימניקים שלא ראו את בתיהם זמן רב, שנתונים תחת לחצים שונים, שנתונים בוודאי במשבר נפשי - כל הדברים הללו ייטענו בשלב שאנחנו עוד לא קרובים אליו, בשלב של הטיעונים לעונש".
בסופו של דבר, אומר פרופ' מן, "אני צופה מבחינת הציפייה הריאליסטית שכנראה יהיה פה עונש מאסר לא מאוד ארוך, וייתכן גם שיהיו פה לחצים משמעותיים על נשיא המדינה לתת חנינה לאור המצב המלחמתי שמדינת ישראל נמצאת בו.
"שאלה טובה היא עד כמה עונש כזה בסופו של יום צריך להיות משמעותי על מנת שבמישור הבינלאומי ייראה כאילו שמדינת ישראל מעוניינת ויכולה להעמיד לדין חשודים בצבא באופן עצמאי? אם נגיע למצב שבו כל ההליך מתנהל כשורה באופן מקצועי, באופן שבו נשמעות כל הראיות ותהיה הרשעה ויהיה עונש, גם אם הוא לא עונש מאוד מאוד חמור, בעולם יראו בזה סימן של רשויות תביעה מקצועיות, עצמאיות וכאלו שיפחיתו את הסיכוי שבכירים בישראל יעמדו בסופו של דבר לדין פלילי במישור הבינלאומי".
מהי המשמעות והתפקיד של בית הדין הבינלאומי בטיפול במקרים מסוג אלה, אם בכלל?
"בית הדין הבינלאומי רואה את עצמו כרשות משלימה, במצב שבו הרשויות במדינה הנדונה אינן מתפקדות ומדובר בעבירות קשות כמו פשעי מלחמה, פשעים נגד אנושות או פשע רצח העם. במקרים כאלה נכנסת סמכותו של בית הדין לפעולה.
"צריך לומר בהקשר הנוכחי שבית הדין הבינלאומי הפלילי בשלב הזה קנה לעצמו סמכות בשטחים שנחשבים בעולם לשטחים פלסטינים כבושים. קרי, הגדה המערבית ורצועת עזה. שדה תימן כמובן לא נמצא באף אחד מהשטחים הללו ותישאל השאלה, האם בית הדין יכול לקנות לעצמו סמכות גם בשדה תימן, למרות העובדה הזו. כאן זה יהיה תקדימי כיוון שכידוע לנו ישראל איננה חברה באמנה בהסכם הבינלאומי שנותן לבית הדין סמכות באופן כללי. כך שעצם הסמכות כנגד בכירים ישראלים היא כבר צעד יחסית שנוי במחלוקת במישור הבינלאומי.
"הסמכות בתוך שטחי ישראל גופה, המוכרים בתוך הגבולות הבינלאומיים של ישראל, תהיה עוד צעד שיוגדר שנוי במחלוקת ויעלה הרבה תהיות והרבה התנגדויות, כנראה לא רק ממדינת ישראל אלא גם ממדינות אחרות שהן בנות ברית של מדינת ישראל וכבר כעת מתנגדות לסמכות של בית הדין הבינלאומי הפלילי".
מה יוכל לטעון בעניין זה בית הדין הבינלאומי?
"להערכתי, יש סיכוי משמעותי שלמרות העובדה ששדה תימן נמצא בתוך ישראל, בעיניים של בית משפט בינלאומי פלילי יראו גם את המתרחש בשדה תימן כרצף של נסיבות שיכול להיות תחת סמכות בית המשפט הבינלאומי הפלילי. הסיבה לכך היא שהעצורים נלקחו מרצועת עזה, ואז תעלה טענה שצריך לבחון אותה, שהעבירה בעצם התחילה בהפעלה של אלימות כלפי עצורים בעזה והיא נמשכת אל תוך ישראל.
"במצב כזה, ניתן יהיה להסתמך על תקדימים מסוימים שכבר כיום מכירים כעבירה נמשכת שחוצה גבולות ככזו שיש בעניינה סמכות, אם חלק מהעבירה מבוצעת בשטח שיש בעניינו סמכות מוכרת. אבל כל הדברים האלה הם סוגיות שעוד עתידות להתדיין ועוד עתידות להישמע.
"בשלב הזה מה שחשוב להדגיש זה משהו כללי יותר ומופשט ועקרוני יותר, והוא שעבירת העינויים היא עבירה שנמצאת תחת איסור מוחלט בדין הבינלאומי. כאשר מדובר בעינויים חמורים כמעשי סדום או אונס, יש לכך מימד נוסף של חומרה, והתמיכה לכאורה של חלקים משמעותיים בפוליטיקה הישראלית, בכך שאנשים לא יועמדו לדין בגין עבירות כאלו, יוצרת אווירה בינלאומית שלילית ביותר כלפי ישראל ופוגעת במאמצים של הפרקליטות להגן על ישראל גם במישור הבינלאומי".
האם יש משמעות לכך שמדינת ישראל חוקרת חשדות מסוג זה ואינה מסתירה אותן? האם יש אמת בטענה כי ישראל רצתה שבעולם יידעו שהיא חוקרת חשדות כאלה?
"כאמור כן, יש לכך משמעות וזה יכול להפחית את הסיכונים הבינלאומיים של מדינת ישראל. אנחנו יודעים גם מהפרקליטות שאמרה את זה באופן מיידי, מנציגים בפרקליטות שאמרו זאת וגם מאנשים אחרים שיש להם עמדה מסוימת של אינסיידר. פרופסור אביחי מנדלבליט התראיין בנושא הזה ואמר שהמסר הבינלאומי הוא חלק חשוב ממה שהניע את החקירה הזו כאן".
בהקשר הזה מבקש פרופ' מן לציין נקודה שאולי פחות מובנת להרבה מאיתנו. "לחקור אנשים בחקירה פלילית בגין עבירות חמורות, כדי לאפשר לבכירים ישראלים לחמוק מאימת הדין במישור הבינלאומי, זה דבר שהוא לפי דעתי לא ראוי", אומר פרופ' מן. "אנחנו צריכים לחקור אנשים על בסיס הראיות שקיימות נגדם, לא מתוך אינטרסים של יחסי חוץ של מדינת ישראל, ולא מתוך רצון להפיס את דעתם של גורמים בינלאומיים, יהיו אשר יהיו.
"המטרה של חקירה פלילית היא להביע את תחושות הנפש הציבורית, במישור המוסרי, אל מול מעשים שנחשבים לכאלה שפוגעים לא רק בקורבן, אלא פוגעים בחברה כולה ובערכים שלה. במובן הזה, המוטיבציה האמיתית לחקירה הזו צריכה להיות מוטיבציה של אמירה ברורה, שגם כשמדובר במחבלי נוחבה – או גם אם אינם כאלה, אבל יש להם אולי מידע שמאוד חשוב לרשויות המודיעין שלנו - גם במקרים הקיצוניים הללו, אנחנו שומרים על הניקיון בחקירות, אנחנו לא מבצעים את המעשים הקשים הללו ואנחנו במובן הזה שומרים על עצמנו ועל הערכים שאנחנו מאמינים בהם. המטרה היא לא להתחנף לאף אחד. המטרה היא לאכוף את החוק שמדינת ישראל צריכה לראות את עצמה כמחויבת לו".
אתה חושב שיהיו השפעות משמעותיות לפרשה הזאת על המערכת המשפטית בישראל?
"כן. אנחנו ראינו את פרשת אלאור אזריה, שבה האישומים היו שונים במובן מסוים. אזריה אמנם הרג אדם שהיה מנוטרל בשטח, אבל זה היה מיד אחרי ניסיון לפיגוע בחברון, ואני רואה את זה כמקרה שהוא מקרה פחות קיצוני ופחות חמור ממקרה של אינוס לכאורה של עצור שכבר לא מאיים על אף אחד ונמצא במתקן ישראלי.
"במקרה ההוא קמו כזכור אנשים רבים בחברה הישראלית להגן על אזריה תחת הסיסמה שהוא 'הבן של כולנו'. הדבר הזה גם יצר אווירה שבתי משפט במידה מסוימת חוששים להעמיד את עצמם נגד חשודים מתוך הצבא בהקשרים של מלחמה או בהקשרים של טרור. אנחנו צפויים לראות כאן את הדינמיקה של משפט אלאור אזריה, אבל בעוצמה הרבה הרבה יותר גבוהה מפני שאנחנו חיים היום במציאות שונה לחלוטין.
"אחרי השבעה באוקטובר אנחנו חיים במציאות שבה גם חיילים בסדיר וגם מילואים, ששירתו תקופות ארוכות, חזו במעשים קשים מאוד שנעשו נגד חברים שלהם. הם איבדו חברים ונכחו במצבים קשים מאוד מבחינת האוכלוסיה האזרחית בעזה. הרבה מהם יהיו במצב של פוסט טראומה, ואם אנחנו לא מטפלים בחיילים האלה, ולא מגיעים למצב שבו יש מענה במישור החברתי לכל המצוקות האלו - ואני חושב שזה המצב שבו אנחנו נמצאים, החיילים האלה ירגישו שהתביעה הזו היא נגדם. הם יעמדו במספרים משמעותיים לצד החשודים ויוציאו את בתי המשפט מהעמדה לדין ומהטלת אחריות פלילית כפי שהחוק דורש. זו במידה מסוימת הערכה שמבוססת על ניסיון העבר, אבל אני חושב שהתמונה כרגע היא לא כזו שאנחנו לא יכולים לראות את הדינמיקות מתפתחות.
"גם במישור הפוליטי יש חלקים גדולים בממשלה שרוצים ללבות את הדינמיקה של פיתוח כעס כנגד בתי המשפט, על מנת להשלים את התהליך של החלשת בתי המשפט, תהליך של שינויים חוקתיים במדינת ישראל, וזה התחיל זמן רב לפני המלחמה. הסכנה הזו היא מוחשית וברורה לאור האירועים שחלו בעקבות המעצרים בשדה תימן".
(בתמונה הראשית: עצורים מחאן יונס – שוחררו לעזה ע"י ישראל בפברואר 2024. צילום: אנס מוחמד/ שאטרסטוק)
