הקמת הוועדה הציבורית במשרד האוצר היתה צעד חשוב בניסיון להעניק סיוע לנפגעי אירועי 7/10. הוועדה, בראשות פרופ' אביעד הכהן, הציגה את המלצותיה למתן מענקים כספיים לנפגעים. ההמלצות נעות בין 7,180 ל-30,000 שקל בהתאם לקריטריונים שונים, אך מעוררות ביקורת קשה מצד חברי הכנסת ונציגי המשפחות השכולות.
הקמת הוועדה הציבורית
הוועדה הציבורית שהוקמה במשרד האוצר עסקה בבחינת הפיצויים לנפגעי אירועי 7/10, והיא כללה חברים מומחים מהאקדמיה ומהתחום הציבורי. תפקיד הוועדה היה להציע פתרונות פיננסיים לנפגעים ולמשפחותיהם במטרה לסייע בשיקום כלכלי ונפשי.
קריטריונים לזכאות וסכומי הפיצויים
הוועדה קבעה קריטריונים למתן פיצויים ועל פיהם את סכומי הפיצוי. הקריטריונים שנקבעו על ידי הוועדה למתן מענקים כספיים הם מגוונים וכוללים מספר מרכיבים עיקריים. הקריטריון הראשון מתמקד בנוכחות או תושבות באזורים שהוגדרו כאזורי איבה, והקריטריון השני מתמקד בקירבה משפחתית לנפגעי האירועים.
עבור הקריטריון הראשון, הוועדה קבעה מדרגות שונות של פיצויים בהתאם לדרגות הפגיעה והמצב הכלכלי של הנפגעים. הקריטריון השני מתייחס לקירבה משפחתית וכולל גם אחים של פדויי שבי, אחים שכולים ויתומים להורים שנרצחו.
קריטריון ראשון: נוכחות או תושבות באזורי איבה
הוועדה קבעה שהפיצויים יינתנו לנפגעים בהתאם לשני תבחינים מרכזיים. הראשון הוא נוכחות או תושבות באזורים שהוגדרו כאזורי איבה. הנפגעים באזורים אלו זכאים לפיצויים בהתאם לדרגות שנקבעו:
דרגה 1: 7,180 שקל למבוגר ו-1,436 שקל לילד.
דרגה 2: 14,360 שקל למבוגר ו-2,872 שקל לילד, כולל סל טיפול ושיקום בגובה של 7,300 שקל.
דרגה 3: 28,720 שקל למבוגר ו-5,744 שקל לילד, כולל סל טיפול ושיקום בגובה של 30,000 שקל.
קריטריון שני: קירבה משפחתית לנפגעים
הקריטריון השני מתמקד בקרבה משפחתית לנפגעי האירועים, כולל אחים של פדויי שבי, אחים שכולים ויתומים להורים שנרצחו. עבור קריטריון זה נקבעו הסכומים הבאים:
קבוצה 1: סל טיפול ושיקום בגובה של 15,000 שקל.
קבוצה 2: 14,360 שקל למבוגר.
תגובות וביקורת
התגובות למסקנות הוועדה לא איחרו להגיע, ורבות מהן היו ביקורתיות במיוחד. נציגי המשפחות השכולות טענו כי המענקים המוצעים אינם מספקים וכי יש להעניק סיוע נוסף למשפחות הקורסות מבחינה כלכלית ונפשית. חברי הכנסת הצטרפו לביקורת וקראו למשרד האוצר לשקול מחדש את ההמלצות ולאפשר לנפגעים לבחור בין מסלולים שונים לפיצוי.
הילה אביר, נציגת המשפחות השכולות, טענה כי המענקים המוצעים אינם מספיקים וכי יש להכיר במשפחות השכולות כנפגעים בעצמם. תמר תשובה, נציגת המשפחות השכולות, הוסיפה כי המשפחות קורסות כלכלית והפיצויים הניתנים אינם מספיקים.
ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה הציע למשרד האוצר לשקול מחדש את ההמלצות ולאפשר לנפגעים לבחור בין מסלולים שונים לפיצוי. ח"כ אפרת רייטן מרום מהעבודה טענה כי הסיוע הניתן אינו מספיק וכי יש להעניק כלים נוספים למשפחות להתמודד עם הטראומה.
הצורך בחקיקה ייעודית
לאור הביקורת שנשמעה, עולות קריאות להקמת ועדת ערער שתאפשר לנפגעים להגיש ערעורים על החלטות הוועדה. בנוסף, יש צורך בתיקוני חקיקה שיספקו מענה מקיף ומעמיק לצרכים המורכבים של הנפגעים ובני משפחותיהם.
עו"ד תמר שטיינר ממשרד המשפטים ציינה כי חלק מהמסקנות מצריכות תיקוני חקיקה וכי יש להקים ועדת ערער שתאפשר לנפגעים להגיש ערעורים. לטענתה, יש צורך בחקיקה מקיפה שתספק מענה לצרכים המורכבים של הנפגעים.
לסיכום, המלצות הוועדה לסיוע לנפגעי אירועי 7/10 מספקות מענה ראשוני אך אינן פותרות את כלל הבעיות שעומדות בפני הנפגעים ומשפחותיהם להתמודדות עם הטראומה הכלכלית והנפשית.
(צילום ראשי: אנדרטת המכוניות השרופות מטבח 7 באוקטובר. צילום: שאטרסטוק)
