אזרחים רבים נקלעים לקשיים או שוכחים לשלם אגרות וחובות אחרים ולפעמים אף לא יודעים על קיומו של חוב, וכך הם מוצאים את עצמם חייבים כספים רבים לרשויות ולגופים ציבוריים. החוב תופח וסכומו גדול מהסכום המקורי.
הרשויות והגופים הציבוריים אשר האזרחים חבים להם כספים נוקטים סנקציות שונות, כמו: הטלת עיקול חד-צדדי. הסנקציות האלו מבוצעות מכוח פקודת המיסים (גבייה) – 1929, אשר מאפשרת לגופים הציבוריים ולרשויות לחסוך הוצאות משפט שהיו נגבות מהציבור ע"י מיסים, וגם לבצע עיקול מבלי להיזקק להליך משפטי.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מיסים
ס' 4 לפקודת המיסים (גבייה) קובע, כי במידה שנישום לא שילם את חובו תוך 15 ימים, יינתן כתב הרשאה לגורם שאחראי על הגבייה, בו יידרש לגבות את הסכום מהחייב, שכן אחרת הגבייה תעשה ע"י תפיסה ומכירה של המטלטלין של החייב.
חשוב לציין,כי כאשר הרשויות פועלות בדרך זה, התנהלותן לא תמיד מתקבלת ברוח טובה ע"י בית המשפט, שכן מעשי הרשות לא עולים בקנה אחד עם גישת המשפט החוקתי והמנהלי, במיוחד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
פירוש סמכויות הגופים הציבוריים בצמצום
על כן, בתי המשפט נוטים לפרש בצמצום את סמכויות הגופים הציבוריים מכח חקיקה זו, ומקבלים את עמדות התובעים במקרים המתאימים.
כך למשל, בימ"ש השלום קבע לאחרונה בת"א 4914-07 בנימין נ' ולרי פסקל-מידגם-שירותי גביה ופתרונות ניהול ואח' , כי הסמכות שניתנה לרשות המנהלית עפ"י פקודת המיסים (גביה) היא רחבה ודרקונית, ואף ללא הליך משפטי. על כן, יש להקפיד כי לפני שיופעלו כוחות וסמכויות אלה, תמלא הרשות אחר כל הדרישות הקבועות בפקודה. אם לא עשתה כן, יהיה מקום להורות על ביטול פעולתה.
בפסק דין זה, התובע הגיש תביעת פיצויים נגד העירייה וגובה מס מטעמה בשל אירוע תפיסת מטלטלין בביתו בשל אי תשלום דוח חניה. התובע טען, כי הוא לא ידע כלל על חוב כספי לעירייה, עד שהגיע גובה המס לביתו ביום האירוע, שכן הוא לא קיבל כל דו"ח ו/או אזהרה ו/או התראה מטעם העירייה אודות אי תשלום דו"ח החניה האמור.
בנסוף נטען, בין היתר, כי העירייה לא יכולה להאציל מסמכויותיה לגביה עפ"י פקודת המיסים (גביה) לחברת גביה שהיא עסק פרטי. לכן ביצוע העיקול ותפיסת המטלטלין ביום האירוע נעשו שלא כדין. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, ופסק כי סעיף 4 לפקודת המיסים (גביה), דורש כי לפני ביצוע עיקול או תפיסה עפ"י סעיף 5, יישלח מכתב דרישה לתשלום החוב, ושיינתנו לחייב לפחות 15 ימים לתשלום החוב עפ"י הדרישה. רק אז תהיה סמכות לעיקול והוצאה לגובה המס עפ"י ההרשאה שניתנה לו. " משבוצעו העיקול והתפיסה ביום האירוע ללא התראה מוקדמת ... לא מן הנמנע כי בכך קופח התובע, שכן נמנעה ממנו אפשרות לברר במשרדי הנתבעת את מהות החוב ו/או תקינות ההליך", נכתב בפסק הדין.
סוגי חובות והתמודדות
ובכן, נשאלת השאלה כיצד האזרח יכול להתמודד עם חוב לרשות?
ראשית, חשוב לשמור מסמכים וקבלות המעידים על ביצוע תשלומים, ובמיוחד אלו המתייחסים לחובות ולקנסות. במקרה שלא שילמתם את החוב בזמן, מומלץ להתייחס למכתבי ההתראה באופן מיידי ולשלם, כדי שהחוב לא יתפח וכדי למנוע נקיטת הליכים נגדכם.
• חוב ארנונה- כדי למנוע חובות לרשות המקומית, יש להודיע לרשות בכתב ובמסירה אישית על כל שינוי בשמות של המחזיקים בנכס וכן על כל שינוי כתובת.
• דו"ח חנייה- אם קיבלתם דו"ח חנייה, גם אם אתם סבורים שהוא לא מוצדק, לא מומלץ להתעלם ממנו. נצלו את זכות הערעור העומדת לרשותכם, או קבעו דיון בבית המשפט לעניינים מקומיים.
• אגרת טלוויזיה ורדיו- אם עברתם לדירה שבה אתם משלמים את האגרה, חשוב לעדכן את רשות השידור אודות המעבר, כדי שלא תצטרכו לשלם כפל תשלום.
• חוב במד"א- אם פוניתם ע"י מגן דוד אדום, ולא אושפזתם, עליכם לשלם, גם אם לא קיבלתם התראה. אולם, אם אושפזתם, ישנו הסדר לפי התשלום יועבר ישירות מקופת החולים שלכם למגן דוד אדום.
לסיוע בהתנהלות מול הרשויות פנו אל עורך דין מתחום המשפט המנהלי
