מינוי נציב שירות המדינה: רה"מ נתניהו ימנה את הנציב הבא

במוקד הזירה הפוליטית-משפטית בישראל ניצבת כעת סוגיה טעונה: הליך מינוי נציב שירות המדינה הבא. החלטת הממשלה לאשר מינוי בפטור ממכרז, חרף התנגדות נחרצת מצד היועצת המשפטית לממשלה, הציתה ויכוח סוער. במחלוקת זו מתנגשות תפיסות יסוד לגבי גבולות הסמכות הממשלתית, תפקידה של מערכת המשפט ועתידו של השירות הציבורי במדינה. המאבק חושף מתח עמוק בין הרצון של הממשלה לממש את מדיניותה לבין הצורך בשמירה על עצמאות שירות המדינה ומקצועיותו.

החלטה שנויה במחלוקת

בלב הסערה עומדת החלטת הממשלה לשנות את אופן בחירת נציב שירות המדינה. בניגוד להחלטה קודמת משנת 2018, אשר קבעה כי הנציב ייבחר באמצעות ועדת איתור בהליך תחרותי, מבקשת הממשלה כעת להעניק לראש הממשלה את הסמכות למנות את הנציב באופן ישיר, ללא מכרז, ממש כמו שממנים רמטכ"ל או מפכ"ל למשל.

החלטה זו התקבלה ב-30 ביוני, לאחר דיון ממושך בו נדחתה הצעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, לקיים הליך מינוי באמצעות ועדת איתור בפיקוחה. הממשלה בחרה שלא לאמץ את המלצת היועצת, ובכך הניחה את היסודות לעימות הנוכחי.

נציב שירות המדינה: עמוד התווך של המערכת הציבורית

לתפקיד נציב שירות המדינה במערכת הממשלתית יש חשיבות רבה. הנציב אחראי על ניהול עשרות אלפי מינויים ומשרות במגזר הציבורי, ובכך מהווה דמות מפתח בעיצוב פני השירות הממשלתי. השפעתו ניכרת בכל רובדי המערכת, החל מפקידים זוטרים ועד לתפקידי מפתח בכירים.

במערכת השירות הציבורי בישראל, תפקיד נציב שירות המדינה נושא משקל רב ואחריות נרחבת. האדם המכהן בתפקיד זה עומד בראש מערך המונה כ-80,000 עובדי מדינה, הפזורים במשרדי הממשלה השונים וביחידות הסמך הממשלתיות.

תחומי אחריותו של הנציב מקיפים היבטים מגוונים ורגישים בניהול ההון האנושי של שירות המדינה. אחד מתפקידיו המרכזיים הוא מעורבותו בתהליכי מינוי בכירים - הנציב עומד בראש ועדות למינויי בכירים, כולל מינויי מנכ"לים למשרדי ממשלה ודיפלומטים, במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים.

סמכויותיו של הנציב, הן הניהוליות והן הסטטוטוריות, מעוגנות במגוון מקורות משפטיים, לרבות חוקים, תקנות והחלטות ממשלה. בין תפקידיו הנוספים: ראש ועדת שירות המדינה; יו"ר ועדת המינויים שליד נציבות שירות המדינה, הממליצה על מינויים של מנכ"לים במשרדי הממשלה ומשרות בכירות אחרות הפטורות ממכרז; וכן חבר בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, המחווה דעתה לממשלה על שבע המשרות הבכירות ביותר בשירות הציבורי, ביניהן הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.

הנציב מעורב גם באיתור מועמדים לתפקידים בכירים נוספים בשירות המדינה ואחראי על המשמעת בשירות המדינה. במסגרת זו, בסמכותו להשעות עובדים הנמצאים תחת חקירה או לקבל החלטות בעררים על פיטורים.

השפעתו של הנציב חורגת מגבולות שירות המדינה הישיר. היא מתפרסת גם על חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים רבים המאמצים את אמות המידה שנקבעו בתקשי"ר - תקנון שירות המדינה.

חשוב להדגיש כי למרות השפעתו הרבה, תפקיד נציב שירות המדינה אינו משרת אמון פוליטית, אלא משרה מקצועית וא-פוליטית במהותה.

בחירת נציב במדינה ותקפות כהונתו

תפקידו של הנציב כולל לא רק ניהול כוח אדם, אלא גם קביעת מדיניות, פיקוח על הליכי מינוי והובלת רפורמות ארגוניות. בכך, הוא משפיע באופן ישיר על יעילות המנגנון הממשלתי, איכות השירות לאזרח ועל התרבות הארגונית בשירות הציבורי כולו.

תהליך בחירת הנציב עבר שינויים לאורך השנים. כיום, החוק קובע כי הנציב מתמנה באישור הממשלה, כאשר ראש הממשלה הוא שמציע את המועמד. לפני הבאת המועמד לאישור הממשלה, הוא עובר תהליך בחינה בפני ועדת מינויים ייעודית בראשות אישיות ציבורית. שיטה זו נועדה להבטיח בחירה מקצועית ואובייקטיבית ככל האפשר.

כהונת הנציב מוגבלת לתקופה של שש שנים, החלטה שהתקבלה במטרה לאזן בין הצורך ביציבות לבין הרצון בהתחדשות תקופתית של התפקיד.

עמדת הממשלה: הזכות למנות והצורך במשילות

הממשלה, בהובלת ראש הממשלה נתניהו, מציגה עמדה נחרצת בזכות סמכותה למנות את נציב שירות המדינה. טענתה המרכזית היא כי מדובר בזכות לגיטימית של ממשלה נבחרת לממש את מדיניותה באמצעות מינוי בעלי תפקידים מרכזיים.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס הביע ביקורת חריפה על עמדת היועצת המשפטית. לדבריו, "היועצת המשפטית דורשת להכתיב לממשלה את מדיניותה כאילו היא היתה הממשלה הנבחרת". פוקס רואה בהתערבות היועצת המשפטית ניסיון לחרוג מסמכותה ולפגוע בעקרון הפרדת הרשויות.

הממשלה טוענת כי ההליך המוצע, הכולל בחינה של המועמד על ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים (ועדת גרוניס), מספק איזון ראוי בין הצורך במינוי אדם הזוכה לאמון הממשלה לבין הצורך בבקרה על כשירותו המקצועית. למעשה, טוענת הממשלה, דרישתה של היועמ"שית שוועדת איתור תמליץ על המועמדים, מייתרת את סמכויות הממשלה, שכן בפועל, היא תוכל לבחור רק מתוך המועמדים שהופנו אליה.

עמדת היועצת המשפטית: הגנה על עקרונות המינהל התקין

מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מציגה התנגדות נחרצת להליך המינוי המוצע. עמדתה מבוססת על החשש מפני פגיעה בעקרונות המינהל התקין ובעצמאות שירות המדינה.

בהודעה שפרסמה הדגישה בהרב מיארה כי קיימת מניעה משפטית לקדם את הצעת ראש הממשלה למנות נציב שירות מדינה באופן אישי ופוליטי. היא מתריעה כי מינוי ללא בדיקה מקצועית מעמיקה של כישורים והתאמה לתפקיד עלול לפגוע באיכות השירות הציבורי ובאמון הציבור במערכת.

היועצת המשפטית קוראת לקיום הליך תחרותי ופתוח לבחירת הנציב, אשר יאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד בצורה הוגנת ושקופה. לטענתה, רק הליך כזה יכול להבטיח את בחירתו של המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית.

המחלוקת בזירה הציבורית

המחלוקת הפכה במהרה לשיח ציבורי וגורמים שונים מביעים עמדות מנוגדות. מטה המאבק "חופשי בארצנו" הגיב בחריפות להחלטת הממשלה, בטענה כי מדובר ב"צעד נוסף בהפיכה המשטרית". הם רואים במהלך ניסיון לרכז עוד כוח בידי הממשלה ולהחליש את מנגנוני הבקרה במערכת השלטונית.

מנגד, יש גורמים התומכים בעמדת הממשלה. ראש מועצת יש"ע, ישראל גנץ, הביע תמיכה נלהבת במהלך באומרו לראש הממשלה: "אל תתייחס לקולות המיעוט. אתה בחזית וכל העולם נגדך - מחזקים את ידך". תמיכה זו משקפת את העמדה הרואה במהלך ניסיון לגיטימי של הממשלה הנבחרת לממש את מדיניותה.

במקביל, נשמעת ביקורת מתוך הזירה הפוליטית. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מתח ביקורת על עיתוי ההחלטה, באומרו: "בזמן שיש 115 חטופים ויותר מ-140 אלף מפונים מהצפון והדרום - נתניהו עסוק בחוק הג׳ובים החדש שיעניק לו סמכות בלעדית למנות את נציב שירות המדינה". ביקורת זו מצטרפת לטענה כי הממשלה מנצלת לכאורה את המצב הבטחוני הרגיש לקידום אג'נדה פוליטית.

גמישות ניהולית או פוליטיזציה מוגברת

המחלוקת סביב מינוי נציב שירות המדינה חורגת מגבולות ויכוח פרוצדורלי גרידא. היא נוגעת בשאלות יסוד לגבי אופיו של השירות הציבורי בישראל ומערכת היחסים בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי.

השינוי המוצע עלול להוביל לפוליטיזציה מוגברת של שירות המדינה. קיים חשש כי מינוי ישיר על ידי ראש הממשלה יביא לבחירת נציב המזוהה פוליטית עם הממשלה המכהנת, דבר העלול לפגוע בעצמאות המקצועית של השירות הציבורי.

מנגד, תומכי המהלך טוענים כי הוא יאפשר לממשלה לקדם את מדיניותה ביתר יעילות ולהוביל רפורמות נחוצות בשירות המדינה. הם מדגישים את הצורך בגמישות ניהולית ובהתאמת המערכת הציבורית לאתגרי המאה ה-21.

(בתמונה הראשית, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. צילום: לשכת עורכי הדין בישראל)