חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג הינה אחת הסוגיות המרתקות והמורכבות בגירושין ופירוק התא המשפחתי.
על פי הסדר הלכת השיתוף או איזון המשאבים, העיקרון הינו חלוקה שווה בנכסים שנצברו במהלך הנישואים . אך מעבר לנכסים הממשיים, דוגמת דירת המגורים, הכספים וכיו"ב, מתעוררת שאלת השיתוף בנכסים שאינם מוחשיים, שלעיתים הינם בעלי שווי רב.
להלן נסקור את סוגיית נכסי הקריירה בחלוקת הרכוש.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום משפחה
למציאת עו"ד חלוקת רכוש בגירושין באינדקס משפטי
מהם נכסי קריירה?
נכסי הקריירה הינם ההגדרה לכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי של אדם הנובע מנכסים שאינם מוחשיים, בין היתר - מוניטין אישיים, תואר אקדמי, רישיון מקצועי, דרגה מקצועית ועוד. וכפי שהגדיר השופט טירקל את הסוגיה: "מה דין השיתוף בפירות העץ המשותף, אחרי שתמה חזקת השיתוף?" (ע"א 5640/94).
בפסקי דין שעסקו בנושא בעבר, בלטה הגישה לפיה המוניטין האישי של אדם וכושר השתכרותו העתידי אינם נכס בר איזון וקיים קושי לשום את שוויו (ע"א (ת"א) 257/90 ; מ"א (חיפה) 623/91 ; ת.א. (ירושלים) 415/94ׂ).
בפסקי דין שנתנו בשנים האחרונות, החלה מתגבשת ההכרה בנכסי קריירה כנכס בר איזון. כך בתמ"ש 37181/97 , שעסק ברווחיו העתידיים של משרד רו"ח של הבעל, פסק השופט גרניט תשלום עתידי ע"ס 4,500 ₪ לחודש למשך כל חייה של האישה, בגין שווי עסקו של הבעל.
זכאות לחלק מנכסי הקריירה של הבעל
בעניין זה יצויינו שני מקרים מעניינים שנדונו לאחרונה בבתי המשפט למשפחה. הראשון, עסק בזוג שהכירו בתחילת לימודיהם לתואר בראיית חשבון ונישאו במהלכם. בית המשפט פסק לאישה מחצית מנכסי הקריירה של הבעל אשר הגיע למעמד של רו"ח מצליח שרווחיו גבוהים, על אף שהאישה הייתה גם היא רואת חשבון ועסקה במקצוע.
בית המשפט פסק, כי אמנם שני בני הזוג עוסקים באותו המקצוע, אך כושר ההשתכרות של האישה נמוך משל הבעל משום היותה מטופלת בילדים ואחראית לצרכי הבית, ועל כן הינה זכאית לחלקה בנכסי הקריירה של הבעל.
במקרה השני, שעסק בזוג שהכירו במקום עבודתם בחברת היי-טק, אך לא היו להם ילדים, פסק בכל זאת בית המשפט לטובת האישה פיצוי חד פעמי בגין ההקרבה שנדרשה אליה בטיפול השוטף בבית, שאפשרה לבעל להשקיע את מלוא זמנו בקידום הקריירה שלו.
בע"מ 5879/04, שעסק בתביעת הבעל כלפי אשתו, עורכת הדין, הוסכם העיקרון לפיו ייתכנו מקרים בהם יהיה המוניטין האישי נכס בר איזון, אך בנסיבות המקרה נקבע, כי כיוון שהאישה רק סיימה את לימודיה וזמן עבודתה היה קצר יחסית, לא נוצר בסיס לתביעת נכסי קריירה עתידיים.
בע"מ 4623/04 קבע שופט בית המשפט העליון, ריבלין, כי: "לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו", ובכך עיגן את ההכרה בנכסי קריירה כנכס בר איזון מקום בו ההתפתחות האישית של בן הזוג נעשתה רובה ככולה בתקופת הנישואים, ומתקיים פער השתכרות משמעותי בין בני הזוג.
החלוקה נעשית בבחינת הפער שנוצר בין בני הזוג, ובאיזונו, בין בתשלום חד פעמי ובין בתשלומים עיתיים.
לא תמיד יש מקום להכניס נכסי קריירה לחלוקת רכוש
הלכה זו עומדת לנגד עיני בתי המשפט למשפחה בדונם בנושא (תמ"ש 610/07 ; תמ"ש 15485/03 ; תמ"ש 9881/07). עם זאת, היו גם מקרים בהם נמצא כי התפתחותו המקצועית של בן הזוג לא נעשתה הודות לויתור מצד בן הזוג השני על הקריירה של עצמו, וכי בן הזוג התקדם גם הוא בחייו האישיים ופער ההשתכרות אינו מהותי, ובאלה לא הוכנסו נכסי הקריירה לחלוקת הרכוש( תמ"ש (ת"א) 85651/9 ; תמ"ש (י-ם) 27170/06).
יחס בית הדין הרבני לסוגיית נכסי הקריירה
בית המשפט העליון קבע בבג"ץ בבלי (1000/92), כי בית הדין הרבני כפוף להלכות שנקבעו על ידי בית המשפט, אך ביחס לכך חלוקות הדעות בבית הדין. את חוקי המדינה מכבדים בתי הדין הרבניים מכוח הכלל "דינא דמלכותא דינא", אך פרשנות החוק נעשית על פי ההלכה היהודית, תוך שימוש בסעיף 8 לחוק המאפשר לאזן את המשאבים בין בני הזוג לפי יחס שונה מחצי חצי על פי שיקול דעת בית הדין.
ככלל, בתי הדין הרבניים אינם נוטים להכיר בפסיקה החדשנית בנושא נכסי קריירה ומתבססים על התפיסה לפיה רכוש הרשום על שם הבעל הינו רכושו האישי שאין הוא צריך לחלוק בו עם אשתו. עם זאת, ניתן לראות חריגים לכך גם בפסיקת בתי הדין. כך פסיקת בית הדין הרבני האזורי בת"א-יפו התייחסה לנכסי קריירה ולמוניטין אישי, אך קבע כי האישה אינה זכאית בגינם שכן עזבה את בעלה טרם הצלחתו (265839/3). הוסיף על כך בית הדין הרבני הגדול שנתן ביום 3.6.09 פסק דין בו הורה על חלוקת נכסי הקריירה של האישה (שהייתה עורכת דין ומורה), עם בעלה (בית הדין הרבני הגדול - 3980-64-1). פסיקות אלה של בתי הדין פותחות את הפתח להכרה בנכסי קריירה ולאפשרות שבית הדין יפסוק פיצוי לצד החלש בגין פערי השתכרות עתידיים.
בסיכומם של דברים, הגדרתם של נכסי קריירה כנכס משפחתי בר איזון יוצרת מחד את השוויון המהותי בין בני הזוג בעת פירוק התא המשפחתי, ומאפשרת לבן הזוג שהקדיש עצמו לבית ואפשר לבן הזוג השני לפתח את ה"הון האנושי" שלו, לצאת מן הנישואים במצב כלכלי זהה ועם אפשרויות דומות. עם זאת, בחיוב ברווחים עתידיים מתעוררות גם בעיות לא מעטות, בהן העובדה כי כל עסק או בעל מקצוע עלול לסבול מהפסדים ואף להפסיק את פעילותו, מצבים שבלתי ניתן לצפותם והם עלולים ליצור מצב בלתי שוויוני בעתיד, וכן הקושי לשום את שוויים של נכסי הקריירה העתידיים והדרך לתשלום סכומי האיזון.
* משרד עו"ד צבי רוזנטל ושות' עוסק במגוון תחומי המשפט האזרחי והמסחרי.
