החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה נכנס היום לתוקף. עם כניסתו, החוק משנה חלק ניכר מכללי המשחק שהיו נוהגים עד כה, בכל הקשור לסכסוכי גירושין. מהיום, הסתיים לכאורה "מרוץ הסמכויות", שגרם לבני הזוג לרוץ ולתבוע האחד את השני, על מנת להשיג את הסמכות בערכאה הנוחה להם.
למרבה הצער, החוק החדש לא ימנע את תופעת הגירושין ההולכת וגדלה, אבל מהיום יהיה הרבה יותר קשה לרוץ לבית המשפט או לבית הדין הרבני ולתבוע האחד את השני, דבר שע"פ מנסחי החוק יוכל להביא להפחתת מספר התביעות והדיונים המשפטיים המקשים על סכסוך הגירושין.
החוק לישוב סכסוך, בקצרה
ע״פ החוק, לפני הגשת כל תביעה (למעט סעדים זמנים ספורים כדוגמת צו עיכוב יציאה מהארץ והטלת עיקולים למניעת הברחת נכסים) יחויב התובע להגיש את הבקשה להתדיינות לישוב סכסוך.
כעת, יש לבני הזוג 45 ימים (ועוד 15 ימים עם סיום הליך ישוב הסכסוך) שבמהלכם לא ניתן להגיש כל תביעה, למעט סעדים דחופים מסוימים שנקבעו בתקנות.
בקשה זו תוביל את שני בני הזוג להגיע ליחידת הסיוע למפגש זוגי (הנקרא מהו"ת - מידע, היכרות ותיאום) שבו ינסו להבין את מהות הסכסוך בין בני הזוג, ולהעמיד את בני הזוג על האפשרויות העומדות לרשותם במצב זה. יצוין, כי התקנות קובעות כי במפגש הראשון לא יעשה כל ניסיון ליישב את הסכסוך ולמצוא פתרון.
ע״פ התקנות, במפגש הבא, בו ינסו להגיע להסכם בין בני הזוג, רשאים עורכי הדין להיות נוכחים בדין, ובכל מקרה לא יחתמו בני הזוג על כל התחייבות לפני שניתנה הזדמנות לצדדים להתייעץ עם עורך דין.
לאחר 4 מפגשים, שיתקיימו בתוך 45 הימים מיום הגשת הבקשה לישוב סכסוך, יחליטו הצדדים האם הם מעוניינים להגיש תביעות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, או שמא אופציית הגישור או ההסכמה שהגיעו אליה במהלך הפגישות מספיקה להם.
לצדדים יש אפשרות להאריך את הזמן שבו הם מתחייבים לא לתבוע האחד את השני בהסכמה.
מה שהיה ביחידת הסיוע נשאר ביחידת הסיוע. כדי למנוע מצב שבו הצדדים יפחדו לדבר ביחידת הסיוע, כדי לא לפגוע בזכויותיהם, במידה שאחד מבני הזוג הגיש תביעה, כל התהליך שהתרחש עד כה לא יהיה קביל בבית המשפט, ובית המשפט או בית הדין יחל את הדיון מהתחלה, כאילו ההליך ביחידת הסיוע כלל לא התקיים.
האם צריך עורך דין להליך ביחידת הסיוע?
בכל מקרה חשוב להתייעץ עם עורך דין לפני שניגשים לישוב סכסוך. הליך גירושין הוא הליך מורכב מאוד, וגם אם בסכסוך שלכם יש לכם נטייה להסכמה, חשוב להתייעץ קודם לכן. כל צעד שתעשו עכשיו ישפיע שנים קדימה. כולם אוהבים להסכים, אבל חשוב להיות מודעים למשמעותה של ההסכמה. כל תביעה לשינוי לאחר מכן תחייב להוכיח שינוי בנסיבות וסיכוייה להתקבל יקטנו.
הליך ישוב הסכסוך מבוסס על אמון בין בני הזוג, ובמידה שאמון כזה לא בנמצא, רק עתירה לסעדים דחופים ודיון מקדים בבית המשפט או בבית דין, ימנעו מצב של יציאת בן הזוג מהארץ מבלי שוב, או ריקון חשבונות הבנק ומכירת נכסים משותפים על ידי הצד השני.
אחת הטעויות הגדולות של בני הזוג המתגרשים היא התחלת הליך גירושין, בלי לקבוע קודם כל אסטרטגיה ומטרות ברורות. חשוב להדגיש, כי לא ניגשים להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני פגישת יעוץ עם עורך דין.
האם חייבים להגיע למפגשי ישוב הסכסוך?
כן. נוכחות במפגשים אלו הינה חובה, בדיוק כמו הנוכחות בדיוני בית המשפט. במידה שאחד הצדדים לא יגיע למפגשים, הוא עלול להסתכן בפסיקה נגדו להוצאות המשפט.
אם בכל מקרה בני הזוג מעוניינים להתגרש בהסכמה?
בחודשים הקרובים, עד לאחר שיחידות המהו"ת יחלו לפעול באופן סדיר ויוכיחו את יעילותן, לא כדאי לפנות ליחידות אלו, שכן הן יעסקו בעיקר בסכסוכים וינסו להתמודד עם המשימה הכמעט בלתי אפשרית שהוטלה עליהן. מומלץ לגשת לעורך דין ומגשר אשר ייצג את הצדדים באופן מקצועי ויעיל, ובתשומת הלב הראויה.
מה עושים אם יש אלימות בבית או שבן הזוג ברח לחו"ל?
ישנם מקרים שבהם תתאפשר מעורבות של בית המשפט עוד לפני פגישת המהו"ת ביחידת הסיוע. כך למשל, לאחר דיון בית המשפט יוכל לתת אישור להמצאה מחוץ לתחום במידה שבן הזוג אינו נמצא בארץ. או, תתאפשר הוצאת צו הגנה, על מנת להגן על בן או בת הזוג המותקף.
האם לא עוד "מירוץ הסמכויות"?
לא בדיוק. מירוץ הסמכויות הביא את בני הזוג עד היום למהר להגיש תביעה, כדי לתפוס סמכות בערכאה ה"טובה" לעניינם. כעת בני הזוג כבר יצטרכו "לרוץ" בתנאים שווים. את התביעה לא יהיה ניתן להגיש לפני סיומם של 45 ימי "יישוב הסכסוך" ורק לאחר שייסתמו, עוד 15 ימים נוספים. לאחר 60 הימים יחל המירוץ. אך הפעם בתנאים שווים, ומתוך תקווה שבני הזוג יוותרו על התביעות ויסכימו להסכים.
הניסיון מצביע על כך שארבעה מפגשים אינם מספיקים כדי לסיים סכסוך בין בני זוג, שמראש לא הסכימו להסכים. לא פשוט לכפות על בני הזוג לעבור גישור, והדבר יכול ליצור מתחים ולחצים נוספים, שקיימים גם ככה בעת סכסוך גירושין.
בשורה התחתונה - האם זה 'יעבוד'?
אנחנו עדיין לא יודעים. הניסיון מצביע על כך שארבעה מפגשים אינם מספיקים כדי לסיים סכסוך בין בני זוג, שמראש לא הסכימו להסכים. לא פשוט לכפות על בני הזוג לעבור גישור, והדבר יכול ליצור מתחים ולחצים נוספים, שקיימים גם ככה בעת סכסוך גירושין. עם זאת, ההליך הנוסף שנכפה על בני הזוג יכול למנוע תביעות מיותרות, ויחידות המהו"ת יכולות להביא את בני הזוג לפתרון של סוגיות רבות מתוך הסכמה.
מערכת בתי המשפט ומרכזי הסיוע לקחו על עצמם משימה גדולה מאוד, אולי גדולה מדי.
מניסיון הח"מ בעבודה מול חלק מהמערכות הממשלתיות, עדיף לנסות ולסמוך כמה שפחות על המערכת ולעשות הכל כדי שהמערכת "לא תפריע".
החוק החדש ליישוב סכסוך במשפחה, מעביר סמכויות רבות לגוף שלמעשה עדיין אינו קיים.
העומס על בתי המשפט לענייני משפחה צפוי לרדת באופן משמעותי, אך עדיין לא ממש ברור האם המערכת החדשה תוכל להשתלט על היקף המקרים בלחץ הזמנים שנקבעו בתקנות. אם מטרת הפגישות היא 'לסמן וי', אולי כדאי לוותר על החוק. רק שירות איכותי וזמין, כזה שאמור לשרת אלפי זוגות הפונים מדי שנה ולהבטיח להם יחס הוגן מכבד וסבלני, יוכל להבטיח שההליך החדש יצליח לחולל שינוי בתחום.
