מי זכאי להגיש תביעות נגד משרד הביטחון?
כל מי נפגע במהלך שירות באחת מזרועות הביטחון בישראל לרבות, צה"ל, שב"כ, המוסד, המשטרה, שב"ס, משמר אזרחי, מכבי אש, משמר הכנסת ועוד. רבים מניחים, כי גם נפגעי פעולות איבה זכאים לפיצוי ממשרד הביטחון אך הם טועים- כתובתם של אלה היא המשרד לביטוח לאומי.
לגבי משרתי כוחות הביטחון, בעת הגשת התביעה, הדגש הוא על הקשר בין השירות לפגיעה: הפגיעה צריכה להתרחש במהלך וכתוצאה מהשירות. הפגיעה משמעה איבוד או ירידה בכושר הפעולה של האדם. כדי לממש את הזכויות לפי חוק הנכים יש להגיש תביעה להכרה בזכות נכה, בשם "תביעה נגד משרד הביטחון".
כיצד מוגשות תביעות נגד משרד הביטחון?
תביעות נגד משרד הביטחון מוגשות נגד קצין התגמולים שהוא אגף במשרד הביטחון אשר אחראי להכרה בנכים ולמימוש זכויותיהם. זוהי למעשה חברת הביטוח של משרד הביטחון שאותה תובעים, כדי שזו תכיר באדם כנכה ותעניק לו זכויות בהתאם לנכותו - דרגתה ומאפייניה. אל התביעה יש לצרף מסמכים רפואיים.
לאחר הגשת התביעה התובע יקבל הודעה על החלטת קצין התגמולים.
במידה שבהחלטה זו התובע יוכר כנכה, כלומר: קצין התגמולים יכיר בכך שקיים קשר בין הפגיעה שלו לבין השירות הביטחוני, הוא יוזמן לוועדה רפואית נפגע שתקבע את שיעור הנכות שנגרמה לו בעקבות האירוע נשוא תביעתו. הוועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות שלו.
לפי מה נקבע שיעור הנכות?
ישנה רשימה של תקנות המכונות "תקנות לקביעת דרגת נכות” שהן למעשה מבחנים המסייעים להעריך את נכות התובע, לקבוע האם היא זמנית או צמיתה ולהעריך את שיעור הנכות באחוזים. חברי הוועדה שהינם אנשי רפואה, בוחנים את המסמכים הרפואיים ובודקים את התובע, ואז קובעים את החלטתם שתשפיע על הזכויות שיקבל.
מה ניתן לעשות במקרה בו התביעה נדחתה, והתובע לא הוכר כ"נכה משרד הביטחון"?
התרחשות כזו אפשרית כאשר קצין התגמולים מוצא שלא הוכח הקשר הנדרש בין השירות הביטחוני לפגיעה. כאמור, הדרישה היא לפגיעה במהלך וכתוצאה מהשירות. מדובר כאן בקשר סיבתי מובהק של מחולל ותוצאה. כאשר מדובר במצב "ברור" כמו למשל, חייל שנפגע במהלך פעילות מבצעית, לא תהיה כל בעיה וההכרה בו כנכה תהא אוטומטית, אך כאשר הנסיבות פחות ברורות - הוכחת הקשר הסיבתי מאתגרת יותר. למשל, פציעה במהלך אימון; או מקרים בהם התובע התלונן על מצב רפואי טרם הפציעה (למשל: שוטר שבעבר פנה לרופא עקב כאבים בברך ואז במהלך השירות נפל ונחבל בברכו - יש שיאמרו כי הנזק לברך היה קיים עוד קודם הפגיעה ולכן אין קשר לשירות); או במקרים בהם הפציעה היא בדרך אל מקום העבודה, או במקרים של מחלה שלא בהכרח קשורה לשירות (למשל, ירידה בשמיעה). בכל המקרים הללו הוכחת הקשר בין הפציעה לשירות מורכבת יותר.
במקרה בו נדחתה תביעה להכרה בזכות נכה ניתן להגיש ערעור לוועדת הערעורים.
כאשר מדובר במצב "ברור" כמו למשל, חייל שנפגע במהלך פעילות מבצעית, לא תהיה כל בעיה וההכרה בו כנכה תהא אוטומטית, אך כאשר הנסיבות פחות ברורות - הוכחת הקשר הסיבתי מאתגרת יותר
מה קורה במצב בו נקבעה נכות נמוכה מדי שלא מייצגת את מצבו התפקודי של התובע?
ניתן לערער על קביעת שיעור הנכות בפני וועדה רפואית עליונה הכוללת רופאים בכירים.
מדוע ליווי של עורך דין בתביעה נגד משרד הביטחון הוא חשוב? האם אי אפשר לעשות זאת לבד?
ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון באופן עצמאי, אבל זה שהדבר אפשרי לא אומר שהוא נכון וכדאי. התנהלות מול משרד הביטחון היא עניין מקצועי, ולשם יעילות, הצלחה וחיסכון במשאבים עדיף להצטייד בליווי משפטי וזאת בשל כמה סיבות:
ראשית, מדובר בהליך מורכב הדורש משאבים רבים ולוגיסטיקה רבה. שלבים רבים בדרך ממילא מחייבים פניה לעורך דין (למש, תצהירים) וגם אם לא, אז בכל מקרה עדיף להסתייע בכזה בעת איסוף החומר הרפואי ומילוי השאלונים, בטרם העמידה בפני הוועדה הרפואית, בעת ניסוח התביעה ועוד.
שנית, מדובר בעניין מקצועי שהידע הנחוץ לגביו לא מצוי בידי כל אדם. עורך דין מקצועי בעל ניסיון התחום ידע כיצד לנסח את הבקשה, מה יש וכדאי לדרוש, ומה חשוב להדגיש. הוא מנחה את התובע בנבכי הפרוצדורות הסבוכות, ומכיר את כל המושגים והמטריה.
שלישית, בהתנהלות מול משרד הביטחון אין מקום לטעויות: לא פעם תביעה נדחית או שנקבע שיעור נכות נמוך מדי בשל התנהלות שגויה של התובע או של עורך דין לא מנוסה שעשה טעות. ההשלכות של הטעויות הן קריטיות. מדובר בסכומים משמעותיים ולא הכל בר תיקון. בנושא כה קריטי חבל לקחת סיכון.
בשורה התחתונה, ייצוג של עו”ד בתביעות מסוג זה בטווח הארוך תורם לקיצור הליכים, לחסכון במשאבים ולהגדלת הסיכוי לזכות בתביעה ולקבל הכרה כנכה עם אחוזי נכות גבוהים.
כאשר התביעה מורכבת, אם בשל אופי הפציעה ואם בשל נסיבותיה, ליווי וייעוץ משפטיים חשובים פי כמה. למשל, במקרים בהם הוכחת הקשר בין השירות לפציעה איננו פשוט וטבעי, או במקרים בהם יש לערער על החלטות קצין התגמולים או על החלטות הוועדה הרפואית.
