הכלל ע"פ סעיף 5 לחוק יחסי ממון הוא, כי המועד לביצוע איזון משאבים הינו מועד פקיעת הנישואין, מתן הגט או מוות.
החריג לכלל הוא, שבנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט או בית הדין לקבוע מועד קודם לגירושין - כך ע"פ סעיף 8(4) לחוק יחסי ממון.
מהם המקרים בהם נעשה שימוש בסעיף 8 (4) לחוק יחסי ממון?
א. פירוד פיזי ו/או רכושי.
ב. סירוב ליתן גט שבעקבותיו נגרם נזק או התעשרות של הצד הסרבן.
ג. נקודת זמן שבה חל שבר שלא ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים, וחיי הנישואים הגיעו לסיומם.
ד. יובהר, כי הנטל להוכיח נסיבה מיוחדת שיש בה להקדים את מועד איזון המשאבים ממועד הגירושין, חל על הטוען לכך.
האם במקרה שבן הזוג המשיך לכלכל את משפחתו לאחר שעזב את הבית, לא תתקבל טענתו להקדמת מועד הקרע?
בנסיבות בהן בית המשפט יתרשם או בית הדין יראה שהעברת כספים למשפחה מגלה אחריות כלכלית כלפי בני המשפחה עד לסיום הסכסוך, הרי שניתן להכיר במקרה זה כמקרה מיוחד המצדיק להכיר במועד הפירוד הפיזי כמועד הקרע לצורך האיזון הרכושי.
בית המשפט קבע, שאי הכרה בכך עלולה להעביר מסר שגוי בכל הנוגע לדאגה למשפחה ומתן עידוד לצד "החזק" מבחינה כלכלית לנקוט פעולה כלכלית הקרויה "טרור כלכלי " בהפסקת תשלומים לקופה המשפחתית. (כדברי סגן הנשיאה כב' השופט אלון גביזון מבית משפט למשפחה בבאר שבע).
האם בגידת אחד מבני הזוג יכולה להוות נקודת זמן הקובעת את מועד הקרע?
בגידה כשלעצמה אינה מהווה נקודת זמן הקובעת את מועד הקרע לצורך איזון משאבים. זאת, בהתאם לפסיקת בתי המשפט, לרבות בג"ץ. בבג"ץ 8928/06 נקבע, כי כישלון חיי הנישואין אינו סוגייה רלוונטית לסוגייה הרכושית שבין בני הזוג, וקביעה הפוכה יש בה כדי לחתור תחת הרעיון הבסיסי כי שאלת "האשם" אינה רלוונטית.
יובהר, שיתכן כי מעשה בגידה יגרום לבן הזוג הנפגע לפעול לסיום הקשר ולפירוד פיזי ורכושי, ובמקרה זה ייתכן שמועד הבגידה יחשב גם כמועד הקרע בין הצדדים, אך אם מעשה הבגידה לא הביא לפירוד פיזי ו/או כלכלי של בני הזוג, הדבר לא יחשב כנסיבה מיוחדת להקדמת מועד האיזון.
האם העדר תרומה כלכלית של בן זוג לקופת התא המשפחתי יכול להיחשב כנסיבה מיוחדת שתשפיע על מועד הקרע לצורך איזון משאבים?
עיון בחוק יחסי ממון בין בני זוג מלמד על קביעת איזון כלכלי בין בני זוג מבלי לבחון את תרומתו הכלכלית היחסית של כל בן זוג לתא המשפחתי, ולכן בתרחיש של אשה שעבדה מספר שנים, ולאחר מכן התמסרה לגידול ילדי הצדדים, עד שהם הגיעו לפרקם ועזבו את הבית, לא תתקבל טענת הבעל המבקש להפרד מהאשה, שזו לא תרמה לתא הכלכלי המשפחתי, ולפיכך יש לראות בכך נסיבה מיוחדת.
האם המקרים המתוארים לעיל עלולים לפגוע ביציבות המשפטית, שמא כל שופט עשוי למצוא נסיבה מיוחדת המצדיקה את הקדמת מועד האיזון?
נדמה, כי חרף שיקול הדעת הניתן לבית המשפט או לבית הדין, הרי שלשון סעיף 8 לחוק יחסי ממון מגבילה את הפעלת שיקול הדעת "לנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת", ויש לשאוף לעשות את השימוש בשיקול הדעת במשורה כדי לא לפגוע בוודאות הכלכלית של בני הזוג העשויה להביא להקטנת המתח הנוצר ביניהם, ולהגיע לידי הסדר והסכמה ללא צורך בריבוי הליכים מיותרים בבתי המשפט.
שופטים מובילים בתחום דיני משפחה הטביעו חותמם במספר פסקי דין בקובעם, כי נקודת הזמן למועד הקרע היא המועד שבו הפכו הנישואים למרוקנים מתוכן
האם מגמה זו ניכרת בפסיקת בתי המשפט?
התשובה היא חיובית. שופטים מובילים בתחום דיני משפחה הטביעו חותמם במספר פסקי דין בקובעם, כי נקודת הזמן למועד הקרע היא המועד שבו הפכו הנישואים למרוקנים מתוכן. כך, השופט וייצמן מבית המשפט המחוזי מרכז, וקביעתו של סגן הנשיא השופט זגורי, לפיה ניתן לקבוע מועד קרע כשזוג פרוד גם אם בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת.
כיצד מתיישבת גישה זו עם החוק להסדר הדיינות בסכסוכי משפחה שתוקפו הוחל לאחרונה?
במסגרת החוק החדש, הצדדים מנועים מלפתוח בהליכים משפטיים קודם מיצוי הליכי גישור בפני יחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין. נכון יהיה להמשיך ולדאוג לצרכי הבית גם בתקופת של הקפאת הליכים, ולהימנע "מטרור כלכלי" המביא להחרפת היחסים ולפגיעה בילדים.
האם החוק החדש מונע קבלת סעדי ביניים כמו עיקולים וצווי מניעה?
ניתן להגיש בקשות לשמירת מצב קיים, כגון: צו עיקול, צו מניעה למניעת הברחת רכוש, וזאת בהתאם לנוסח שנקבע בחוק ובנסיבות מתאימות והכל במטרה למניעת הסלמה של הסכסוך.
האם נכונות הידיעות שציבור עורכי הדין יפגע מהחוק החדש?
אין ספק שהצלחתו של החוק תביא להפחתת ההתדיינויות, והתוצאה תהיה פגיעה בפרנסת עורכי הדין. חלקם אף עתרו לבג"ץ לביטולו של החוק, והסוגיה תלויה ועומדת בפני בית המשפט.
ראוי לציין, כי לשכת עורכי הדין כגוף סטוטורי, ברכה והביעה הסכמתה לחוק לאחר שהחוק עצמו אושר בקדנציה של ראש הלשכה הקודם, ולא נותר אלא לפעול בשיתוף עם שרת המשפטים לתיקון התקנות באופן שישתף את ציבור עורכי הדין.
