מה קובע חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מגיע פיצוי כספי לכל אדם הנפגע בתאונת דרכים.
עד חקיקת הפקודה, לא בכל מקרה היה זכאי נפגע בתאונת דרכים לפיצוים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. למשל, מי שהיה אשם בתאונה לא היה זכאי לפיצויים, והוא נאלץ לשלם מכיסו על תהליכי השיקום והריפוי של גופו. במקרים בהם חלילה אדם נהרג כתוצאה מתאונה שנגרמה באשמתו, בני המשפחה נותרו בלי פיצויים.
בשנת 1975 נחקק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שקבע כי בכל מקרה (למעט חריגים בודדים), אדם הנפגע בתאונת דרכים יקבל פיצוי עבור הנזק, ללא קשר לשאלת האחריות בתאונה ולרבות מקרים בהם לא ברור מי נהג הפוגע. למשל, תאונות של 'פגע וברח' וכדו'.
מהם הכיסויים הנכללים בחוק ביטוח חובה?
במסגרת החוק, מכסה ביטוח החובה עלויות על הוצאות רפואיות; עזרה וסיוע של צדדים שלישיים שבהם נעזר הנפגע; הוצאות נסיעה; פיצוי על פגיעה בכושר השתכרות (עד לגובה של פי שלושה מן המשכורות הממוצעת במשק); ופיצויים על כאב וסבל כתוצאה מן התאונה (עד לגובה של כ- 170 אלף ₪).
מהם הקשיים שעלולות להערים חברות הביטוח?
מכיוון שביטוחי החובה נמצאים בידי חברות ביטוח פרטיות, במקרים רבים חברות הביטוח מנסות להימנע מתשלום הפיצוי או להפחיתו.
אחת מהטענות שנשמעות לא אחת היא שאין קשר בין הפגיעה לתאונת דרכים.
תיק לדוגמא בו טיפל הח"מ, ע"א 61232-06-15 אליהו נ' גוטפריד. התיק עסק במקרה של חבורת צעירים שנסעו לטיול בצפון, עצרו את הרכב ליד כפר ערבי, יצאו ממנו וכשנכנסו אליו חזרה והחלו לנסוע, נזרקו לעברם אבנים. אחת האבנים פגעה באחד הנערים והוא נפצע בראשו ופונה לקבלת טיפול רפואי. חברת הביטוח טענה, כי הנער אינו זכאי לפיצוי, מכיוון שפגיעתו נגרמה כתוצאה מזריקת האבנים ולא כתוצאה מהשימוש ברכב, ולכן המקרה אינו מוגדר תאונת דרכים.
התביעה טענה, בין היתר, שזריקת האבנים היא חלק מהגדרת השימוש ברכב והסיכון התחבורתי, ומכיוון שהפגיעה אירעה תוך כדי נסיעה, הרי שיש להתייחס אליה כתאונת דרכים ולפצות את הנפגע. טענה זו הסתמכה בין היתר על פסק דין "קורקט"- פסיקה של בית משפט העליון, שקבעה כי אלימות בנתיב התחבורה כגון - זריקת אבנים, היא חלק מסיכוני הדרך.
חברת הביטוח טענה, בין היתר, שפסק דין זה אינו רלוונטי, כיוון שאנו לא נמצאים בתקופה שבה זריקת אבנים היא חלק מ-'סיכוני הדרך'. בית השלום דחה את טענות חברות הביטוח וחייב אותה בתשלום פיצוי. חברת הביטוח הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, אך גם בערעור נקבע כי פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין 'קורקט' רלוונטי גם במקרה הזה, וחברת הביטוח חויבה לשלם הוצאות בגובה 20,000 ₪.
מה קורה כאשר רישיון הנהיגה אינו בתוקף?
טענה נוספת היא טענת העדר רישיון נהיגה בתוקף.
לא רבים יודעים, אך החל מחודש אוק' 2010, נערך שינוי בפוליסה התקנית, ונקבע כי ביטוח החובה תקף גם עבור מי שנהג ברכב ללא רישיון בתוקף, ובתנאי שתוקף רישיונו פג מחמת אי תשלום בלבד, עד 24 חודשים רטרואקטיבית מיום התאונה.
לפני התיקון, מי שנהג ברכב ללא רישיון בתוקף 12 חודשים או יותר לפני התאונה היה נחשב כמי שנהג ללא ביטוח.
דוגמא לכך ניתן לראות במקרה של תאונת דרכים בשנת 2009 (לפני התיקון) שבה פגעו שני רכבים, בזה אחר זה, ברוכב אופניים. כתוצאה מהתאונה נהרג רוכב האופניים ועזבונו הגיש תביעה כנגד שני הנהגים של הרכבים הפוגעים. תוקף רישיונו של אחד הנהגים, שיוצג על ידי הח"מ, פג כ-20 חודשים לפני התאונה, ולכן לא היה בתוקף כאשר נהג בעת התאונה.
חברת הביטוח טענה, כי מכיוון שבזמן התאונה רישיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף, הרי שכביכול הנהג לא רכש פוליסה ואינו זכאי לכיסוי ביטוחי.
התביעה טענה, כי מאחר שרישיון הנהיגה לא היה בתוקף מחמת אי-תשלום האגרה בזמן, ורישיונו של הנהג אף חודש מיידית לאחר התאונה, הרי שאין מדובר בנהג שיש סיכון בנהיגתו, אלא מדובר עניין טכני בלבד. התביעה טענה לתחולה של פסק דין סלוצקי הקובע שאין תנאים מוקדמים בביטוח, ולכן אם חברת הביטוח מכרה פוליסת ביטוח ורוצה לטעון שהמבוטח החמיר את הסיכון, חובת ההוכחה חלה עליה.
במקרה זה, מאחר שהתובע שילם כסף ורכש את הפוליסה ללא כל סייג, על חברת הביטוח חלה החובה להוכיח, כי היה פגם מהותי בנהיגתו שהחמיר את הסיכון לתאונה. בית המשפט קבע, ששלילת כיסוי ביטוחי רק בשל אי תשלום אגרה בנסיבות בהן הוכח שהנהג לא החמיר את הסיכון זו תוצאה לא רצויה ולא נכונה, ומכיוון שחברת הביטוח לא הוכיחה כל פגם בנהיגה, היא חויבה בתשלום הפיצוי.
לא רבים יודעים, אך החל מחודש אוק' 2010, נערך שינוי בפוליסה התקנית, ונקבע כי ביטוח החובה תקף גם עבור מי שנהג ברכב ללא רישיון בתוקף, ובתנאי שתוקף רישיונו פג מחמת אי תשלום בלבד, עד 24 חודשים רטרואקטיבית מיום התאונה
מה ניתן לעשות כדי להימנע ממצבים כאלו?
וידוא פרטי הפוליסה - על מנת להימנע ממצבים כגון אלו, חשוב בראש ובראשונה לוודא, בעת רכישת פוליסת ביטוח החובה, שכל הפרטים הכתובים מדויקים ושכל מי שעתיד לנהוג ברכב מצוין בפוליסה.
רישיון נהיגה בתוקף - בנוסף כדאי לוודא שרישיון הנהיגה בתוקף, ולזכור שגם אם הרישיון לא חודש מחמת אי תשלום אגרה, הביטוח תקף, עד שנתיים מתאריך פקיעת התוקף.
לא לקבל את החלטת חברת הביטוח כ'סוף פסוק' - כל אירוע שהתרחש כתוצאה מתאונת הדרכים, מוגדר כתאונה וגם אם חברת הביטוח מערימה קשיים, חשוב לא להתייאש, אלא להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום ולקבל עצה מקצועית טובה. ההחלטות של חברות הביטוח עלולות לפגוע בזכויות המבוטח, ואזרחים תמימים יכולים למצוא את עצמם מקופחים רק משום שלא ידעו ולא עמדו על זכויותיהם.
* הכותב הוא עו"ד משה טייב, ממשרד 'לב טייב עורכי דין'. עוסק בנזקי גוף, תביעות ביטוח ורשלנות רפואית.
** סייעה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת משפטי
