במקור, ההצעות הראשונות של ועדות הכנסת בתחום חלוקת זכויות פנסיוניות בין בני זוג, היו לחקיקה שתיצור מיידית שתי קופות פנסיה לכל צד הנמצא בקשרי נישואים, כך שבעת הפרדת הרכוש לא יידרש כל חישוב אקטוארי.
כל צד נשאר עם נכסיו ועם מקדמי ההמרה המקוריים המותאמים למין ולגיל הפתיחה של קופת הפנסיה. הסדר זה עשוי היה לפתור דילמות רבות שיצר החוק החדש במתכונתו. אך, בעת שהועלתה ההצעה המקורית, שיעור הגירושין היה נמוך יותר, אפשרויות המחשוב וההערכות לשינוי דרמטי כזה היו מוגבלות מאוד, וגם היום קיים קושי. במאמר מוסגר יצוין, כי אם המחוקק ירצה, הגופים השונים יוכלו להיערך לכך.
מהו השינוי העיקרי שיצר החוק?
השינוי העיקרי שיצר החוק הוא מתן מענה לסיכון אשר היה קיים בחלוקת קצבה בעין של בעל זכויות לגרוש/ה, כאשר בעל הזכויות הולך לעולמו ובן/בת הזוג לשעבר נותר/ת ללא קצבה. זאת, דווקא כאשר הנותרים הם בשנות חיים המתקדמות בהן עלולים להיות זקוקים לסיעוד ולהוצאות רפואיות.
לפני החוק - לחץ להגיע להסדר פשרה
לפני החוק, היה לחץ להגיע להסדר פשרה לפיו בעל הזכויות יישאר עם זכויותיו ובן/בת הזוג לשעבר יקבל פיצוי בגובה השווי האקטוארי של הקצבה. דהיינו, מחצית מהשווי הנקי של הקצבאות העתידות להתקבל, תחת הנחה ששני בני הזוג צפויים להיות בחיים. התחשיב הביא בחשבון את המס העתידי על כלל הקצבה שתצטבר עד לפרישה הצפויה ובשיעור היוון של 3% שהתקבע כהלכה בתחום זה.
החוק יצר שווי שונה לקצבה
החוק שחוקק בשנת 2014 יצר שווי שונה לקצבה במבט של בעל הזכויות שתוחלת חייו קצרה מבן/בת זוגו לשעבר בפנסיה צוברת זכויות (תקציבית או וותיקה). זאת, כיוון שההפחתה של 2.8% לבת זוג לשעבר ו 1.4% לבן זוג לשעבר, הנחלקת בין בני הזוג, יחד עם קצבת השארים, יוצרת למקבל הקצבה בעל תוחלת החיים הארוכה יותר, תקבולי קצבה לשנים רבות יותר, מאשר בעל הזכויות.
לרוב מדובר בבת זוג לשעבר המקבלת קצבה מבן זוגה לשעבר, שהינו בעל הזכויות, ותוחלת חייה ארוכה יותר, הן משום שלרוב גיל הנישואים של אשה צעיר מזה של בן זוגה, והן משום שתוחלת החיים של הנשים בישראל גבוהה ב-2-3 שנים מזה של הגבר (פער תוחלת החיים לנותרים בחיים מצטמצם עם העלייה בגיל). כלומר, אם בת זוג לשעבר חושבת לרכוש את החלק של בן זוגה לשעבר בדירה מתוך היוון קצבתו - הוויתור שעליה לעשות גדול מזה שרואה לפניו בן זוגה לשעבר שהינו בעל זכויות הפנסיה.
מכירת דירה או השארת הילדים בבית אליו רגילים
לפיכך, הלחץ להשאיר את הילדים בבית אליו הם רגילים ולא לזעזע אותם במעבר דירה צריך להוביל להסדר לפיו המשמורן העיקרי יישאר בבית עם הילדים עד בגרותם תמורת קיזוז דמי מדור וחלק מהתשלומים השוטפים. מכירת הדירה יכולה להתממש בשלב מאוחר יותר בו כל הילדים הפכו עצמאים, לאחר שרות חובה בצה"ל. הקושי בהסדר כזה עולה במצבים בהם תחזוקת הבית המשותף יקרה למשמורן העיקרי והוא יאלץ לעבור לדירה צנועה יותר. גם אז הפער האקטוארי בשווי אותה קצבה בעיני בעל הזכויות ובעיני בת הזוג לשעבר, יגרום למכירת הדירה (לרוב בית) ולוותר על הרצון להשאיר את הילדים בבית בו גדלו.
מסקנה: על בת הזוג לשעבר להביא בחשבון, כי אם היא רוצה לרכוש את חלק בן זוגה לשעבר בדירה, תוך ויתור על חלקה בקצבתו, היא תצטרך לוותר על השווי האקטוארי של קצבת השארים. שווי זה יכול לנוע מעשרות אלפי ₪ ועד מאות אלפי ₪, בהתאם לפערי הגיל. ככל שגיל בעל הזכויות גבוה יותר, כך הוויתור של בן/בת הזוג לשעבר גדול יותר.
עיוות החוק לחלוקת זכויות פנסיוניות 2014 כאשר יש פער בפנסיה צוברת כספים בין בני זוג
ברוב המקרים אצל בני זוג העומדים לקראת הפרדת רכוש לצורך גירושין - צבירת זכויות פנסיוניות אינה שווה בין בני זוג. כאשר הפער בשווי האקטוארי של הזכויות ניתן לגישור באמצעות נכס בר מימוש או מזומן - הפתרון פשוט. אך, לעיתים קרובות, הפער הינו גדול מכדי שניתן לגשר עליו באמצעים העומדים בידי בני הזוג לשעבר, והם נאלצים לבחור את שיטת החלוקה הרצויה, בהתאם לנסיבות הגיל והמרחק מנזילות קופת-גמל עדיף לבקש צו עיקול/שעבוד על חלק מהקופה או על כולה. אך, כאשר מדובר בקצבה, עניין השארים הופך להיות מרכיב נכבד בשיקול הדעת. לפיכך, לרוב יש הצדקה להפעלה של החוק לחלוקת זכויות פנסיוניות.
מתברר כי לעיתים, בני זוג בכוונה תחילה מחליטים כי האחד יצבור את הזכויות הסוציאליות במקום שני הצדדים. מעבר לטעות ההחלטה הנוגעת לשיקולי מס, הרי שבמקרה של גירושים יסתבר לצדדים כי החוק אינו עושה צדק בחלוקה, לפחות ככל שמדובר בקופת פנסיה צוברת כספים.
הפסיקתה בקופה צוברת כספים קובעת את הסכום שנצבר לצדדים בתקופת השיתוף ואת חלק בן/בת הזוג לשעבר כשהוא צמוד לתשואת הקופה ומנוכה בדמי הניהול. בניגוד לפנסיה צוברת זכויות (כגון תקציבית, וותיקה) שבה המשכורת הקובעת לבעל הזכויות ולבן/בת הזוג לשעבר הינה זהה - בפנסיה צוברת כספים, חברת הניהול של קרן הפנסיה פותחת קופה חדשה לבן/בת הזוג לשעבר בתנאים חדשים של יחס המרה, המותאמים לגיל ולמין בן/בת הזוג לשעבר. כמעט בהכרח יהיה זה יחס המרה נחות בהשוואה ליחס ההמרה בפנסיות שנפתחו בעבר, בתחילת הזוגיות.
מסקנה: צבירת זכויות הקצבה צריכה להיות כמה שיותר שוויונית. לעיתים אין ברירה, והפרשה לזכויות פנסיוניות עד התקרה המוטבת למס באופן אי-שוויוני בין בני הזוג הינה שיקול ראוי. אך אין לוותר מראש ולהעמיס את כל הזכויות על בן זוג אחד. מכאן יובן גם, כי בני זוג חייבים לטפח את הכנסתם במהלך חיי השיתוף באופן שיצמצם את פערי ההשתכרות.
מהו ההבדל בין קיזוז זכויות אקטוארי לבין קיזוז זכויות חשבונאי?
בכל חישוב אקטוארי קיים סיכון של תרחיש בפועל השונה מהחישוב המניח הנחות סבירות, אך שאינן הכרחיות להתממש. זהו סיכון מסוים, היוצר נטייה לפשט לכאורה ולחלק את כל קופות הגמל והפנסיה לפי החוק שחוקק בשנת 2014. על פניו זו נראית החלוקה ההוגנת ביותר, אך בהמשך יובהר כי רצוי ככל שניתן להימנע ממנה, ולהעדיף לבצע את האיזון על דרך הקיזוז האקטוארי.
קיזוז אקטוארי - הכוונה היא בביצוע תחשיב לערך קופת גמל למשל, הכולל סימולציית חיים עם הסתברויות לתרחישים של מצבי חיים. כך למשל, ההנחה של פירעון מוקדם של קופת גמל שלא כדין עם קנס 35% או מס שולי (הגבוה ביניהם) הינה בעלת סיכויים נמוכים עד אפסיים להתממש בתחשיב האקטוארי. לעומת זאת, בתחשיב חשבונאי, לכאורה, אם האיזון מתבצע כיום, אזי בוודאות יש להפחית את המס. זאת, אף שבעל הזכויות לא ממש את המשיכה מהקופה אלא השיג כספים ממקור נזיל, לרבות הלוואות היכולות להינתן בריבית נמוכה. התחשיב החשבונאי הכולל מס אינו עקבי עם הערכת קופות אחרות, שכן אילו היינו מניחים פירעון מוקדם של קרן פנסיה וותיקה, הרי שבעליה היו מאבדים את כל הזכויות בה והיא הייתה מחולקת בערכי פדיון נמוכים משמעותית מהשווי האקטוארי של הפנסיה.
מכאן, שכאשר מבצעים קיזוז זכויות סוציאליות בין בני זוג לשעבר, יש להציג תרחישי חיים סבירים שיתממשו ולא לדבוק בתרחישי קיצון או על דרך של "ניהול ספרים". באיזון האקטוארי מתקבלות זכויות הצדדים כך שנוצרת סימולציה של תזרים הכספים במהלך חיים בעל הנראות המרבית להתממש. כל התחשיבים הבלתי סבירים של "קנסות" בפירוק מוקדם של קופות - אין להם מקום בחישוב אקטוארי של שווי הנכסים לכל צד. זאת, כיוון שתרחיש כזה סביר רק אם למשל צד אחד חולה, חלילה, במחלה סופנית ואינו רוצה להמתין לחישוב התיאורטי של תוחלת חייו. כי אז, עובדה זו צריכה להילקח בהנחות היסוד ולהשפיע על כל התחשיבים.
מסקנה: חשוב לבצע איזון אקטוארי ללא הנחות קיצון של פירעון מוקדם כדי לקבל תוצאה על בסיס תרחיש סביר ולא מוטה של סימולציית חיים.
לפני ביצוע איזון הנכסים הפנסיוניים וקופות הגמל, יש לאזן את הכספים הנזילים (חשבונות בנק, הלוואות, חסכונות וניירות ערך) ואת קרנות ההשתלמות הפעילות שפירעונן הינו בטווח קצר ואינו בתחולת החוק לחלוקת זכויות פנסיוניות 2014
כיצד מבצעים קיזוז זכויות אקטוארי?
לפני ביצוע איזון הנכסים הפנסיוניים וקופות הגמל, יש לאזן את הכספים הנזילים (חשבונות בנק, הלוואות, חסכונות וניירות ערך) ואת קרנות ההשתלמות הפעילות שפירעונן הינו בטווח קצר ואינו בתחולת החוק לחלוקת זכויות פנסיוניות 2014.
לגבי מרכיב הפיצויים, החל משנת 2008 קיימת חובה על המעביד להפרישו על שם העובד יחד עם זכויות הפנסיה. לפיכך, יש לערוך בקרה ראשונית כי הופרשו כחוק. הדילמה הבאה הינה מועד הנזילות, זאת מכיוון שאין וודאות אם סיום יחסי עובד-מעביד יתרחש בפיטורים או בפרישה. לפיכך, ההנחה השמרנית הינה כי סיום היחסים יתרחש בשנת הפרישה. לפיכך, המס יחול לפי נוסחת השילוב לגבי ביטוחי מנהלים ואילו פיצויים ומענקים בפנסיה תקציבית יכללו כחלק מהפנסיה בקופות בהן ההפקדות משנת 2008 כוללות קצבה.
הקיזוז האקטוארי של הפנסיות וקופות הגמל והפיצויים צריך להביא בחשבון שהקצבה הינה משכורת ראשונה, מכיוון שהיא התקבלה לפני כל הכנסה שלאחר הפירוד. כמו-כן, עליו להביא חשבון את המס העתיד לחול על תחזית הקצבה המלאה בעת הפרישה, בהתאם לנוסחת השילוב שבה מרכיב הפטור משתנה עד 67% משנת 2025. בסיומו של החישוב מתקבל פער בערך נקי נוכחי. העברת מחצית פער זה בערך נוכחי נקי, לפי 3% שער היוון, משלים את איזון הנכסים.
מסקנה: הפרדת הכספים נזילים וקרנות ההשתלמות וביצוע איזון רק על הפיצויים, הפנסיה וקופות הגמל.
מדוע כדאי לבצע קיזוז זכויות אקטוארי?
בפנסיות צוברות זכויות ישנו הפסד הפחתה בגין קצבת שארים ובפנסיה צוברת כספים נפתחת קופת פנסיה חדשה עם יחס המרה חדש. יחס זה קובע את מספר תשלומי הקצבה שיינתנו לבעל הזכויות לפי כמות הכסף שנצברה בקופה. ככל שהגיל בתחילת הצבירה עולה בכל קבוצת מגדר (זכר / נקבה) וככל שמתחיל בתקופה מאוחרת שבה תוחלת החיים לנותרים בחיים עולה - כך יחס ההמרה מקנה גובה קצבה נמוך יותר כדי שיספיק לשארית חייו של בן/מת הזוג לשעבר.
מסקנה: יש להימנע מלגעת בקופות הוותיקות ולפתוח במקומן קופות חדשות. זאת, על ידי איזון אקטוארי בתחשיב ואילו את מימוש האיזון מבצעים בקופה אחת בלבד או בקופות בודדות.
