לא אחת אנו נתקלים בסיטואציה בה בעל חוב בהוצאה לפועל אינו יכול לפרוע חובותיו, מאחר שהכנסתו החודשית לא מאפשרת פירעון מלא של החובות הרובצים עליו.
מדובר בדרך כלל בבעלי חוב אשר עומדים ותלויים נגדם מספר תיקי הוצאה לפועל הטומנים בחובם סנקציות חמורות וקשות המגבילות את מהלך חייהם התקינים.
בעל חוב כזה רשאי לפנות בבקשה לאיחוד תיקים או בבקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים.
במאמר זה נדון בבקשה לאיחוד תיקים.
איחוד תיקים הוא סנקציה אשר נועדה לתת פתרון למצוקת חייב שעומדים נגדו נספר תיקי הוצאה לפועל שונים.
מהם התנאים לבקשת צו האיחוד?
1. סעיף 69 ג'(א) קובע, כי צו איחוד יינתן רק במצב בו חייב לא מסוגל לפרוע חובותיו בתקופות המוגדרות להלן:
• חובות הפחותים מסכום של 20,000 ₪ תוך שנתיים.
• חובות העומדים על סך של 10,000-20,000 ₪ תוך שלוש שנים.
• חובות העומדים על יותר מ-100,000 ₪ תוך 4 שנים.
2. תשלום של 3% מהסכום הכולל - סעיף 74ז(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי הגשת בקשה לאיחוד תיקים תהא מלווה בתצהיר המאמת את מלוא הפרטים הרשומים. כמו כן על מגיש הבקשה לשלם לנושים סכום של 3% מהסכום הכולל של יתרת החובות בכל התיקים העומדים נגדו. תשלום זה יחזור על עצמו מידי חודש עד להחלטה בדבר הבקשה. ראוי לציין, כי רשם ההוצאה לפועל יכול לפטור את החייב מתשלום חוב זה, ובתנאי שיציין טעמים מיוחדים להחלטתו.
3. צו עיכוב יציאה מהארץ - סעיף 74 ד' לחוק קובע, כי בעת הגשת הבקשה, יוטל על המבקש צו עיכוב יציאה מהארץ ולעיתים אף עיקול נכסיו.
איחוד התיקים בא לקראת החייב ומקל על העול הכלכלי שלו, ולכן הוא נדרש בתמורה להוכיח כי הוא מנסה בכל כוחו להגיע למצב בו יוכל לשלם בצורה ראויה את חובו לנושיו.
חייב אשר אינו עומד בפריסת החוב המוגדרת בסעיף 69ג(א), יוכרז כ- "חייב מוגבל באמצעים". חייב שהוכרז כמוגבל באמצעים ותלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יקבל באופן אוטומטי מרשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד תיקים גם אם לא התקיימו לגביו התנאים למתן צו איחוד
איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים
חייב אשר אינו עומד בפריסת החוב המוגדרת בסעיף 69ג(א), יוכרז כ- "חייב מוגבל באמצעים". חייב שהוכרז כמוגבל באמצעים ותלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יקבל באופן אוטומטי מרשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד תיקים גם אם לא התקיימו לגביו התנאים למתן צו איחוד.
בניגוד לצו איחוד רגיל, על חייב מוגבל באמצעים יוטלו הגבלות שונות עוד בתחילת ההליך, כגון: הגבלת החייב למשוך שיקים, הגבלת החייב לעשות שימוש בכרטיסי חיוב, הגבלה על ייסוד תאגיד או כהונה בו.
חשוב לציין, כי ההגבלות לא יוסרו אלא אם החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
כיצד מתבצע תהליך הגשת הבקשה לאיחוד תיקים?
הבקשה לאיחוד תיקים תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהלים מרבית תיקי החייב, ואם אין כזאת, הבקשה תוגש ללשכה בה מתנהל התיק בעל הסכום הגבוה ביותר.
ניתן להגיש בקשה זאת פעם אחת בלבד.
לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. שאלון על צרופותיו.
2. תצהיר החייב - על החייב מוטלת חובת גילוי מלאה של כל הנכסים שברשותו ב-5 שנים שקדמו להגשת הבקשה.
3. צילום תעודת זהות וספח.
4. אישור על הפקדת עירבון בגובה 3% מסך כל החובות.
הבקשה תוגש במספר עותקים כמספר הזוכים.
לאחר הגשת הבקשה, ולפני קבלת החלטה בעניין, יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת, אשר במסגרתה רשאי כל נושה לחקור אדם אשר מסר עדות בנוגע ליכולת החייב לפרוע חובותיו.
חשוב לציין, כי לאחר הגשת הבקשה, ההליכים שננקטו נגד החייב אינם מבוטלים, אלא אם הורה הרשם בצו על הפסקת הליכים או השהייתם מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
מהם יתרונות וחסרונות הליך איחוד תיקים?
כמו בכל הליך, גם הליך זה טומן בחובו יתרונות וחסרונות.
יתרונותיו:
1. עיכוב הליכים מלא בתיק - בעת מתן צו האיחוד, מעוכבים ההליכים שננקטו נגד החייב לפני הגשת הבקשה.
2. צו תשלומים קבוע וידוע מראש - עם קבלת הצו, ניתן לחייב צו תשלומים קבוע.
3. ניהול תיק עיקרי אחד - נגד החייב מתנהל תיק עיקרי אחד ולא מספר תיקים שונים, וכך גם נמנעת ממנו התמודדות עם מספר רב של תיקים.
חסרונותיו:
1. צו עיכוב יציאה מהארץ - עם הגשת הבקשה, ניתן נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ ולעיתים אף צו עיקול על נכסיו.
2. צו תשלומים גבוה יחסית - בהליך זה נקבע צו תשלומים גבוה יחסית בשל איחוד כל תיקי החייב.
3. איחוד תיקים כולל תיקי הוצאה לפועל מסוגים מסוימים בלבד, ואינו כולל חובות אחרים שאינם נגבים במסגרת ההוצאה לפועל.
אילו תיקים לא נכללים בצו האיחוד?
חשוב לציין, כי ישנם 3 סוגים של תיקים בהוצאה לפועל אשר לא נכללים בצו האיחוד:
1. תיקי מזונות.
2. תיקים לביצוע שטר אשר החייב הגיש בהם התנגדות והיא טרם הוכרעה.
3. תיקים שאינם עניינים כספיים.
באילו מקרים לא תתקבל בקשת החייב לאיחוד תיקים?
רשם ההוצאה לפועל לא מחויב לקבל כל בקשה לאיחוד תיקים. כמו כן החוק מסמיך אותו לדחות בקשות לצו איחוד במקרים מסוימים, למשל:
1. החייב מסר פרטים כוזבים בבקשה או במסמכים המצורפים לה.
2. החייב העלים פרטים רלוונטיים, ובכך הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו.
3. החייב לא מסר פירוט אמיתי של חובותיו.
4. לאחר הוצאת הצו, הוציא החייב הוצאה כספית שאינה חיונית לו או לבני משפחתו.
יצוין, כי לא מדובר ברשימה סגורה של מצבים, אלא במקרים בהם ניכר כי פעולות החייב נעשו שלא בתום לב.
על החלטת הרשם בעניין צו האיחוד, רשאי החייב לערער ברשות לבית משפט השלום.
פיזור תיק האיחוד
רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפזר תיק איחוד אם נוכח, כי יש לכך השפעה טכנית ומהותית על החייב. פעולה זאת תגרום לכך שהעיקולים וההגבלות יועברו לתיקי החייב עם יתרת חוב גבוהה ביותר. כמו כן כל הנושים יוכלו להתחיל לפעול בהליכים שונים כנגד החייב.
הסיבה העיקרית לפיזור תיק איחוד היא אי עמידת החייב בצו התשלומים שנקבע לו. כמו כן קיימות סיבות נוספות לפיזור תיק האיחוד הנוגעות לחוסר תום הלב של החייב בהליך.
