חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע, כי: "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". מתוקף כך, חוק הגירושין במדינת ישראל מתבסס על ההלכה היהודית, שקובעת כי גט יכול להינתן רק בהסכמת שני הצדדים, וכי גט שניתן בכפייה אינו חד משמעי.
למעשה, החוק מעניק סמכות ייחודית של בית הדין הרבני בנושא גט (ליהודים בלבד). על פי סמכות זו, כל הדיונים מתקיימים בבית הדין הרבני, והגט יינתן אך ורק בבית הדין הרבני. בנושאים אחרים, כגון: הסדרי ראיה, פירוק שיתוף וענייני רכוש אחרים, יש לבית הדין סמכות מקבילה. מיקום הדיונים בנושאים אלו ייקבע על פי חוק "מרוץ סמכויות", שקובע שהתיק ידון על פי הערכאה שבחר בן הזוג הראשון שפתח אותו ובתנאי שנושאים אלו הוגשו בכריכה כדין ובתום לב (כלומר, קושרו באופן ברור לנושא הגט עצמו). אם אחד הצדדים אינו יהודי, ידונו הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה ויקראו "התרת נישואים".
האם ישנו שוויון בין גברים לנשים?
הצורך בהסכמת שני הצדדים משמש לא פעם לסחטנות, בעיקר כלכלית, של אחד מהצדדים כלפי הצד השני. אולם, על אף שעל פניו נראה כי העובדה שההלכה מחייבת את הסכמת שני הצדדים, אינה מפלה בין גברים לנשים, בפועל בעוד שגבר מסורב גט יכול להמשיך בחייו ואף להביא ילדים מאשה אחרת בלא שייחשבו ממזרים, הרי שאשה מסורבת גט תחשב נואפת אם תתרועע עם גבר אחר, ותביא עימו ילדים לעולם. ילדיה מחוץ לנישואים ייחשבו ממזרים לעשרה דורות.
טקס הגט עצמו אינו משפיל כפי שמקובל לחשוב. טקס הגט כרוך בהבאת שני עדים מכל צד, אשר מאשרים פרטים. מדובר בטקס הלכתי קצר לכתיבת שטר הגט ומסירתו לאשה ע"י הבעל
טקס קבלת גט - כיצד מתבצע?
טקס הגט עצמו אינו משפיל כפי שמקובל לחשוב. טקס הגט כרוך בהבאת שני עדים מכל צד, אשר מאשרים פרטים. מדובר בטקס הלכתי קצר לכתיבת שטר הגט ומסירתו לאשה ע"י הבעל.
מה אשה מסורבת גט יכולה לעשות?
עניין החקיקה בנוגע לנשים מסורבות גט הוא עניין מורכב שעומד לדיון ולבחינה כל הזמן. הבעיה העיקרית נעוצה בחשש מפני "כפיית גט", שכן כאמור, במקרה שבו הגט ניתן בכפייה ולא מרצון חופשי, הגט אינו תקף הלכתית.
עם זאת, חשוב לא להרים ידיים ולהיעזר בעורך דין שמתמחה בנושא ומכיר את בתי המשפט לענייני משפחה וגם את בתי הדין הרבניים. עורך דין שמופיע בבתי הדין הרבניים, מבין את המטריה הייחודית שלהם, מכבד אותה ויודע לדבר בשפת ההלכה ולהתבסס על פסקי דין של בית הדין הגדול.
קיבלה גט תוך פחות משנה, לאחר 7 שנות סירוב
לפני כארבע שנים הגיעה אל הח"מ אשה, אם לילד בן 9, שהייתה מסורבת גט מזה כ-7 שנים, ולא הצליחה לקבל את גטה גם בבית הדין הגדול, על אף שספגה אלימות נפשית, מילולית ופיזית קשה מצד בעלה.
הבעל, איש אלים וקשה עורף שעסק בסחר לא חוקי של רכוש גנוב, לא התגורר עם האשה, והחליף כתובות מגורים באופן תכוף, כך שכמעט לא ניתן היה לאתרו. בשלב הראשון פעלה הח"מ כדי להעביר את הטיפול בתיק מבית הדין בירושלים, שם מתגוררת האשה, לבית הדין הרבני בבאר שבע, כדי לקיים שם את הדיונים.
בתחילה, על פי הנוהל המקובל, בית הדין המליץ לזוג לעשות שלום בית, והציע להם להיעזר בסיוע של עובדת סוציאלית מטעם בית הדין. לאחר שני דיונים, המליץ בית הדין לבעל לתת לאשה גט, וכשזה סרב, החלה הח"מ בהליך אסטרטגי ארוך ומדויק, שהוביל לבסוף, לאחר 7 דיונים וכעשרה חודשים בלבד, לשחרור האשה מהנישואים.
כחלק מההליך הוכיחה הח"מ את הדברים הנוראיים שעולל הבעל לאשתו ואת התנהגותו השלילית והמבזה כלפי אשתו ואף כלפי בית הדין עצמו.
לאחר שהאיש ברח באמצע אחד הדיונים ולא הופיע לדיון אחר, טענה הח"מ שמדובר בביזיון בית הדין לפי סעיף 6 לחוק, בקשה שבית הדין הוא זה שימציא לו את הזימונים, וכן בקשה, שימונה חוקר מטעם בית הדין כדי למצוא את האיש. במקביל, הח"מ שכרה חוקרים פרטיים, ומשאותר הבעל, הוא נלקח למעצר של שלושה ימים והובא אזוק אל בית הדין. כדי שלא לכפות עליו את הגט כשהוא באזיקים, ניהלה הח"מ שיחות עם הטוען הרבני שייצג את הבעל והצליחה להאיר את עיניו באשר להתנהלות מרשו ולצדקת מרשתה.
כדי לעודד את הבעל לתת את הגט, הסכימה האשה לקבל את סכום המזונות המינימלי ביותר, ומייצגי הצדדים הגיעו בכך להסכם שבעל פה.
ברגע האמת בבית הדין, דרש הבעל משמורת משותפת על הילד, כדי להפחית עוד את סכום המזונות (בעת הדיון עמדה הפחתת דמי המזונות בגין משמורת משותפת על 25%. כיום היא עומדת על כ-50%). על אף שהיה ברור שמשמורת משותפת אינה יכולה להתקיים במקרה הזה, הן בשל הקשר בין ההורים והן בשל חילופי המגורים התכופים של האב, התרצתה האישה והסכימה לוותר גם על החלק הזה בדמי המזונות.
עם נתינת הגט, נעלם הבעל לארצות המזרח וככל הנראה מתגורר שם עד היום.
האשה קיבלה גט לאחר שהייתה מסורבת גט במשך שבע שנים.
* הכותבת היא עורכת דין ומגשרת, מומחית לדיני משפחה וגירושין, בבית דין רבני ובבית המשפט לענייני משפחה
