לידת בית - סיכון ורווח

חוק לידת בית - האם קיים?

אין חוק האוסר על לידת בית וכל יולדת יכולה לבחור היכן ללדת. 

עם זאת, בשנת 2008 פרסם משרד הבריאות חוזר מנהל הרפואה מספר 17/2012 בנושא "לידות בית", שנכתב בשיתוף פעולה עם המועצה הלאומית למיילדות וגניקולוגיה, במטרה לאזן בין רצונה החופשי של כל אשה ובין שמירה מרבית על בריאותה ובריאות היילוד. על פי החוזר: "משרד הבריאות מכבד את הזכות והחופש של כל אישה לבחור היכן ללדת. עם זאת, כאחראי על בריאות הציבור רואה המשרד כחובתו המקצועית והמוסרית, להדגיש כי לידות בחדרי לידה מוכרים ומורשים, הן בטוחות יותר ליולדת וליילוד".

מי מורשה ליילד בבית?

על פי חוזר משרד הבריאות ובהתבסס על פקודת המיילדות-1929 ופקודת הרופאים-תשל"ז 1976, מיילדת מוסמכת או רופא רשאים לקבל לידות בית בבית היולדת. 

על פי ההגדרה, רשאים ליילד בבית רק מיילדת הרשומה בפנקס המיילדות בישראל, בעלת ותק של שלוש שנות עבודה בחדר לידה מוכר בישראל, לאחר שהתנסתה ב- 10 לידות בית בהן נכחה מיילדת בית מנוסה, או רופא מומחה ביילוד וברפואת נשים, בעל רישיון ותעודת מומחה בישראל, העוסק או שעסק במיילדות בחדר לידה מוכר בישראל במשך 3 שנים. 

בנוסף, מחייב החוזר את מי שעוסק בלידות בית לעבור קורס החייאה, לרבות קורס החייאת יילודים, וממליץ לו להיות מבוטח בביטוח אחריות מקצועית. החוק אמנם לא מחייב ביטוח, אך מחייב את מי שאינו מבוטח ליידע על כך את היולדת מבעוד מועד, להבהיר את ההשלכות של היעדר ביטוח, לוודא שהיולדת הבינה זאת ומסכימה לכך ולתעד זאת.

באילו מצבים אסור ליילד בבית?

ההתוויות והכללים לגבי יילוד בית מפורטים בחוזר הרפואי, לרבות רשימת הציוד וההכנות הנדרשות. 

סעיף 3 מפרט את המצבים בהם חל איסור מפורש ליילוד בית: הריון של יותר מעובר אחד; כל מצג שאיננו מצג ראש; מחלות מערכתיות כרוניות או חריפות שאובחנו בהריון לרבות מחלות לב, סוכרת (כולל סוכרת הריונית), מחלות אוטואימוניות ותרומבופיליות; יתר לחץ דם; דלקת כליות או זיהום בדרכי השתן שאינו מגיב לטיפול אנטיביוטי במהלך ההריון; השמנת יתר חמורה לקראת מועד הלידה; סימנים המחשידים לרעלת הריון; הריון בו לא בוצעה סקירת מערכות ולא נשללה סוכרת הריון; חשד למום העלול לגרום להפרעה תפקודית מיידית אצל היילוד; פיגור בגדילה התוך רחמית; הערכת משקל העובר סמוך ללידה - מעל 4000 גרם או קטן מ- 2500 גרם; מיעוט או ריבוי מי שפיר; מיעוט תנועות עובר; חום אמהי 37.8 ומעלה, בסמוך לפני הלידה ועוד.

על מי חלה האחריות במקרה של סיבוך?

המגמה של הלידות הביתיות מתחזקת בכל שנה, ויש לא מעט רופאים שמצדדים בכך וזוכים לתמיכה ציבורית נלהבת. עם זאת, מכיוון שלידת בית היא רצונה של היולדת, הרי שהדיון סביב האחריות במקרה של סיבוך, הוא דיון מסובך וארוך וכל מקרה נדון לגופו. 

בדומה לתיקי רשלנות רפואית אחרים, גם כאן חובת ההוכחה על הפעילות הרשלנית של המיילדת או הרופא, חלה על היולדת או בני משפחתה. יש לשים לב שבית המשפט יקח בחשבון שהלידה בבית היא בחירתה של היולדת ועל כן יכול שיקח בחשבון את רשלנותה התורמת לאירוע הנזק

כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית בלידת בית?

בדומה לתיקי רשלנות רפואית אחרים, גם כאן חובת ההוכחה על הפעילות הרשלנית של המיילדת או הרופא, חלה על היולדת או בני משפחתה. יש לשים לב שבית המשפט יקח בחשבון שהלידה בבית היא בחירתה של היולדת ועל כן יכול שיקח בחשבון את רשלנותה התורמת לאירוע הנזק ו/או את העובדה שהיולדת גרמה לאירוע הנזק ויש בהתנהגותה משום "הסתכנות מרצון". 

כדי להוכיח שאכן מדובר ברשלנות, יש להוכיח כי המיילדת או הרופא לא העניקו טיפול סביר בקנה מידה רפואי, לא נקטו את כל האמצעים הסבירים על מנת למנוע את התוצאה הקשה, או לא ידעו את היולדת על הסכנות האפשריות. 
תביעה כזו יש ללוות בחוו"ד ערוכה כדין ע"י מומחה במיילדות.

קובלנה שמוגשת ע"י משרד הבריאות

במקרה בו מעורב רופא בלידת בית יש לשקול לפנות בתלונה למשרד הבריאות על מנת שיערוך בירור מתאים. יודגש, כי מדובר בהליך ארוך ומייגע, אולם קבלת החלטה כי הרופא התרשל מקלה על הניזוקים להגיש תביעה שעילתה רשלנות רפואית.

בשני מקרים לפחות החליט משרד הבריאות להגיש קובלנה נגד רופאים, שסייעו בביצוע לידות בית על אף שהיולדות עברו בעבר ניתוח קיסרי או שניים או שהיה סיכון אחר ללידה, כגון: לידת תאומים, רעלת הריון או לידת עובר מת בעבר – כל אלה מקרים שאין לבצע בהם לידת בית.
יודגש, כי לח"מ לא ידוע אם אכן היולדות שעניינן נדון טענו לרשלנות ו/או לנזקים כנגד הרופאים.

ביום 21.6.15 החליט כב' השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, אליו הואצלו סמכויות שר הבריאות בעניין משמעת, להתלות את רישיונו של ד"ר שיפטן. מההחלטה עולה כי בחלק מהמקרים סייע ד"ר שיפטן בביצוע לידות בית על אף שהיולדות עברו בעבר ניתוח קיסרי או שניים או שהיה סיכון אחר ללידה כגון, לידת תאומים רעלת הריון או לידת עובר מת בעבר – כל אלה מקרים שאין לבצע בהם לידת בית.

ד"ר שיפטן הגיש ערעור על הכרעת הדין והעונש ובפסה"ד שניתן בימים אלו ממש (עש"א 16973-09-15 שיפטן נ' סטרשנוב (בדימוס) נפסק, כי העונש יומתק והתליית הרישיון תקוצר לתקופה של חמישה חודשים בלבד.

מה צריך לעשות כשיש חשד לרשלנות בלידת בית?

הצעד הראשון שיש לעשות במקרה של טענת רשלנות בלידת בית, הוא להיפגש עם המיילדת ו/או הרופא שיילד, לשאול מה בדיוק קרה וכיצד לדעתם הלידה הסתבכה. מומלץ להקליט את השיחה. בנוסף, יש לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים ולפעול להשגת חוות דעת מומחה אחר בעל שם, שיגיד מה גרם לנזק, מה ניתן היה לעשות כדי למנוע את הנזק או לחילופין להצהיר, כי הרופא או המיילדת היו צריכים לסרב לבקשת היולדת ליילד אותה בלידה ביתית. 

חשוב לדעת, שתביעת רשלנות רפואית בלידת בית, היא הליך ארוך ומייגע, הן ברמה המשפטית והן ברמה הרגשית. הנתבעים אינם ממהרים להודות באחריותם לנזקים ובכל ספק קל שבקלים הם יעשו הכל על מנת להקשות. 
מהצד השני, במקרים בהם נראה כי יש ממש בתביעה, נראה כי האינטרס של הנתבעים הוא לסגור את התיק מבלי להודות באשמה ובפשרה, ובכך לחסוך את הנזק התדמיתי לרופא או למיילדת. 

כיצד מיילדות ורופאים יכולים להתגונן מתביעות כגון אלו?

הצעד הראשון והמתבקש הוא לדאוג לביטוח אחריות מקצועית מקיף ויסודי. 
הצעד החכם הוא כמובן לפעול בהתאם להנחיות משרד הבריאות ולא לסכן יולדת ועובד במקרים בהם מדובר בהריון בסיכון כאמור לעיל. 

במסגרת זו מומלץ להחתים את היולדת על מסמך שבו מפורטים הסיכונים, ובו מצוין כי המיילדת יידעה את היולדת אודותיהם וכי כל הפרטים הרפואיים שנמסרו למיילדת הינם נכונים ותקפים.
חשוב לזכור, כי גם נקיטת אמצעים אלו אינה פוטרת מאחריות, ובכל מקרה יש להקפיד על ההנחיות ולפעול לפיהם. 

 

* סייעה בהכנת הכתבה יערית טרבלסי, כתבת משפטי