מהו מסך חברה ומהי הרמת מסך?
חברה בע"מ הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה או אורגניה (מנהלים, עובדים), והיא גוף עצמאי בעל זכויות וחובות.
הכלל הבסיסי קובע, כי כאשר חברה חייבת כספים או חובות אחרים לצדדים שלישיים, כי אז חובה הינו שלה וחובת פירעון החוב חלה עליה.
ההפרדה בין החברה לבין בעלי מניותיה או מנהליה קרויה מסך.
החריג לכלל קרוי הרמת מסך, ולפיו בהתקיים נסיבות מיוחדות, בית המשפט יכול להרים את מסך ההתאגדות של החברה באופן שייחס את חובותיה לבעלי מניותיה או מנהליה.
חוק החברות שתוקן בשנת 1999 מרחיב את המקרים בהם ניתן להרים את מסך ההתאגדות של חברה.
עם זאת, ניתן להטיל אחריות אישית על בעלי מניות/מנהלים של חברה מכוח דינים אחרים, ורשימה זו עוסקת בנורמות משפטיות מחוץ לחוק החברות המאפשרות הטלת אחריות אישית כזו.
האפשרות הראשונה אליה נתייחס הינה מצג שווא רשלני בנזיקין.
מהו מצג שווא רשלני בנזיקין?
לצורך התגבשות עוולה, זו התגבשו בפסיקה כללים לפיהם על התובע להוכיח, כי התקיימו היסודות הבאים:
1. היה מצג עובדתי בין בכתב ובין בעל פה ובין על ידי התנהגות מצד המציג.
2. המצג אינו מהימן והמציג - בזהירות ובשקידה הראויות - יכול היה לדעת שהמצג אינו מבוסס.
3. המציג היה צריך לצפות, כי הצד האחר יסתמך על מצג זה ויפעל על פיו, וכך יגרם לו נזק.
4. הצד האחר הסתמך בפועל על המצג וכתוצאה מכך נגרם לו נזק.
המצב הנורמטיבי בקשר לניירות ערך
ככל שמדובר בדיני ניירות ערך, קיימת רתיעה ממתן פיצוי בגין מניעת רווח, הנובעת מאופיו הספקולטיבי של נזק מסוג אובדן רווח.
יחד עם זאת, אין מניעה לפסוק פיצוי של מניעת רווח בנסיבות מתאימות.
מקרה בו תובע השקיע כספים ברכישת מניות של חברה שנסחרה בארה"ב
בת"א (חי') 57902-03-11 דובר בתובע, אשר במועדים שונים רכש מניות של חברה.
כאשר שער המנייה החל להתדרדר, פנה התובע לנתבע, שהיה בעל מניות ומייסד החברה, ובקש לקבל הבהרות אודות מצבה של החברה.
בהתכתבויות שהוחלפו בין שניהם, טען הנתבע כי מצבה של החברה מצוין, ואף צפויות חדשות טובות שלא ניתן לפרטן, ויתרה מכך – הנתבע יעץ לתובע ולמשקיעים אחרים שהתובע בקשר עימם לקנות עוד מניות בכדי להעלות את ערכה.
בהמשך, בקש התובע מהנתבע התייחסות לפרסומים לפיהם לחברה הפסדים כבדים המעלים ספקות באשר ליכולתה להמשיך בעסקיה, ועל כך השיב הנתבע כי מה שתואר אינו אמת, וכי בהשוואה לחברות רכב גדולות, מצבה של החברה טוב בהרבה.
לנוכח הצהרותיו הללו, והצהרות אחרות של הנתבע, שוכנע התובע לרכוש מניות נוספות וכן שוכנע שלא למכור את המניות שברשותו.
בית המשפט קבע, כי הנתבע הטעה את התובע במצגי השווא שהציג לו, כאשר שכנע את התובע שלא להאמין לדוחות שהתפרסמו, לפיהם החברה סובלת מהפסדים ותזרים המזומנים שלה שלילי, ונסה לגמד את האמור בהם.
לכן, נקבע כי היסודות של עוולת מצג שווא רשלני הוכחו כדבעי.
עוד נקבע, כי הנתבע ידע את האמת אודות מצב החברה, וכי היה לו אינטרס לגרום לאחרים להשקיע בחברה לנוכח העובדה שהחזיק בעצמו במספר רב של מניות והיה לו אינטרס להעלות את שווין.
האפשרות השנייה אליה נתייחס הינה חיוב אישית של בעל מניות מכוח חוק החוזים.
מקרה בו רוכש דירה טען לאחריות אישית של בעל מניות בחברה קבלנית
מדובר בפסק דין ידוע - פנידר נ' קסטרו (ד"נ 7/81).
פסק דין זה סלל את הדרך להטלת אחריות אישית על בעל מניות בחברה (קבלנית) מכוח החובה לנהוג בתום לב במו"מ לקראת כריתת הסכם (ס' 12 לחוק החוזים), אף שבעל המניות לא היה צד להסכם שבין החברה לבין רוכש הדירה.
בעניין זה קבע בית המשפט, כי בעל המניות לא גלה לרוכש הדירה, כי הקרקע אינה שייכת לחברה.
בית המשפט קבע, כי מנהל בחברה חייב לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בעת שהוא מנהל מו"מ לקראת חוזה בשם החברה לבין קונה, כאשר אותו קונה נוטה אמון לאותו מנהל.
מפסק דין מנחה זה עולה, כי ניתן לחייב מנהל בחברה באופן אישי כאשר נהג שלא בתום לב כלפי רוכש דירה, אף אם אינו צד להסכם, וכן יתכן שניתן להטיל עליו חבות בגין הפרת חובת זהירות בכך שלא גלה לקונה כי המגרש עליו אמורה להבנות הדירה איננו בבעלות החברה.
אחריות אישית של בעל עניין אינה מוגבלת לתחום ניירות ערך דווקא, אלא לכל תחום בו פועלת חברה, וכאשר ניתן להוכיח כי בעל העניין הציג לתובע מצג שווא בלתי מהימן, בעת שברור לו שהתובע יסתמך על אותו מצג שווא ויפעל על פיו ובכך יגרם לו נזק
ניתוח המצב המשפטי בעניין אחריות אישית
קביעת אחריות אישית על בעל עניין בחברה (בעל מניות/מנהל) אינה פשוטה בכלל, ובפרט בתחום ניירות הערך.
עם זאת, וכפי שעולה מהמקרה הראשון המתואר לעיל, ניתן להגיע לתוצאה זו בעת שמוכיחים כי לאותו בעל עניין היה אינטרס אישי למנוע מכירת מניות החברה, ואף להניע משקיעים לרכוש מניות נוספות, וכל זאת בעת שהוא מטעה את המשקיע בכך שמצב החברה טוב בהרבה מכפי שהוא במציאות - כל זאת במסגרת מצג שווא רשלני.
מהמקרה שני עולה, כי אחריות אישית של בעל עניין אינה מוגבלת לתחום ניירות ערך דווקא, אלא לכל תחום בו פועלת חברה, וכאשר ניתן להוכיח כי בעל העניין הציג לתובע מצג שווא בלתי מהימן, בעת שברור לו שהתובע יסתמך על אותו מצג שווא ויפעל על פיו ובכך יגרם לו נזק.
באופן זה, חויב המנהל בפרשת פנידר נ' קסטרו באופן אישי מקום שהתברר כי לא גלה לקונה שהמגרש עליו אמורה להבנות הדירה איננו בבעלות החברה - זאת במסגרת חובה כללית לנהוג בתום לב במו"מ לקראת כריתת הסכם.
* רשימה זו מפנה לאפשרויות להטלת חבות אישית על בעלי מניות/מנהלים מחוץ לחוק החברות על פי פקודת הנזיקין ועל פי חוק החוזים.
