- עודכן: יולי 2015 -
שופט ביהמ"ש לתעבורה בחיפה שלמה בנג'ו זיכה מחמת הספק נאשם מאשמת נהיגה בשכרות (drunk driving), בשל קשיים ראייתיים בנוגע לאופן עריכת בדיקת הינשוף, שבגינם קם ספק של ממש ביכולתו לסמוך על ממצאי הבדיקה. (זאת לרבות עריכתה בדקה ה-15 בדיוק של בדיקת הנשיפה מרגע עצירתו).
כן נקבע בין היתר, כי זכות ההיוועצות בעו"ד שרירה וקיימת למי שנעצר כחשוד בנהיגה בגילופין, והיא קמה משעה שהודע לו שעוכב לצורך בדיקת שכרות. יש לאפשר יישומה ולציין זאת בכתב במפורש בפני החשוד, אך אין לעכב את בדיקות השכרות. יחד עם האמור - בנסיבות המקרה, העובדה שהשוטרים לא הודיעו לנאשם על זכותו להיוועץ בעו"ד טרם בדיקות השכרות וכי אין הוא חייב לבצע בדיקת נשיפון או בדיקת מאפיינים, לא עולות כדי הפרה של זכות מזכויותיו, באשר אם היה נמנע מלבצע בדיקת שכרות, היה נחשב כנוהג שיכור.
הרקע להכרעת הדין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 09.8.08 בשעה 05:30 נהג ברכב כשהוא שיכור לאחר שבדגימת אוויר נשוף שניטלה ממנו נמצא ריכוז אלכוהול של 580 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף.
הנאשם כפר בכך שנהג ברכב כשהוא שיכור, טען כי שתה רק בקבוק וחצי בירה, שיתף פעולה עם השוטרים כדי להוכיח להם שאינו שיכור, עישן סיגריה בין הבדיקות ולא הוזהר כי אינו חייב לבצע את הבדיקה.
השופט בנג'ו ציין, כי משעה שנעצר נהג החשוד בנהיגה בשכרות, קיים מתח מובנה בין רצונו לשתף פעולה לבין תוצאות שיתוף הפעולה ומשמעות הדברים עבורו.
זכות ההיוועצות בעו"ד
עם זאת, ברור כי משעה שנעצר נהג החשוד בשכרות ונמצאה אינדיקציה חיובית לשכרותו בבדיקת הנשיפון, והשוטרים מודיעים לו על עיכובו לצורך עריכת בדיקת נשיפה, הוא בסטטוס של מעוכב, ועל כן יש לאפשר לו במהלך ההמתנה לבדיקת הנשיפה להיוועץ בעו"ד. חשוב לא פחות מכך, יש לציין זאת במפורש בפניו, ואולי ראוי כי הדבר יקבל ביטוי בטפסים המובנים של המשטרה, בדומה להסבר הניתן לו בדבר הדרישה ליתן דגימת אויר נשוף, שתן או דם ומשמעות הסירוב עבורו.
הדברים חשובים על מנת שמחד תוקפד השמירה על הזכויות החוקתיות של החשודים להיוועץ בפרקליט, ככל שיחפצו לעשות כן, ומאידך, ישמר בטחון הציבור, והמשטרה תוכל לבצע את מלאכתה כראוי, ותוכל לבחון אם אכן החשוד שבפניה נוהג שיכור. בהקשר זה ראוי להבהיר, כי אין פירושו של דבר שניתן לעכב את בדיקת הנשיפה עד אשר יצליח החשוד לשוחח עם פרקליטו.
בשל החשיבות של נטילת דגימת אוויר נשוף, שתן או דם באופן מיידי ממי שחשוד שנהג בגילופין, ומשמעות שיהוי הבדיקה עד אשר יתייעץ החשוד בפרקליטו, שיהוי הבדיקה ירוקן מכל תוכן של הליך הבדיקה. עיכוב ביצוע בדיקת הנשיפה ע"י אותו חשוד בתואנה של היוועצות עם הפרקליט, עלול להיחשב כהכשלת הבדיקה, וסירוב להבדק תוך הקמת חזקת שכרות נגדו.
השופט ציין כי פגיעה בזכות ההיוועצות עם עו"ד אינה פוסלת בהכרח את ההודאה שמסר הנחקר, אם כי בנסיבות מסוימות עשויה פגיעה זו, לפגום במשקל ההודאה שניתנה. יחד עם האמור- בנסיבות המקרה לא פגעו השוטרים בזכות ההיוועצות של הנאשם וככל שרצה להיוועץ בעו"ד יכול היה לעשות כן, איש לא מנע זאת ממנו. אמנם, השוטרים לא הודיעו לו זאת, אך עפ"י הנהלים המשטרתיים כיום, אין עליהם חובה כזאת.
בסיכום נקבע, כי קם ספק של ממש בדבר היכולת לסמוך על ממצאי בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם, ולכן יש לזכות את הנאשם מחמת הספק.
(תת"ע 2371-12-08 מדינת ישראל נ' מרדכייב)
מהי ההגדרה לנהג שיכור?
עו"ד שי גלעד מוסיף, כי פקודת התעבורה קובעת מספר קטגוריות שבהן מוגדר נהג כשיכור, ובהן: מי ששתה משקה משכר בעת נהיגה; מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז גבוה מהמותר.
לשם איתור האלכוהול בגופו של הנהג, בידי המשטרה מספר דרכים לעשות זאת: ע"י בדיקת נשיפת אויר באמצעות מכשיר ה"ינשוף", ע"י נטילת דגימת דם או דגימת שתן מהחשוד.
בדיקת דם או שתן
להבדיל מבדיקת ה"ינשוף", שבה שוטר יכול לעצור בצורה אקראית כל נהג, מסביר עו"ד שי גלעד, בבדיקת דם או שתן על השוטר להוכיח כי היה "חשד סביר" לשם נטילת הדגימה לשם הבדיקה. בנוסף, מוטל על השוטר להודיע לנהג מה מטרת נטילת הבדיקה, ולהסביר לנהג את משמעות הבדיקה. בטרם הבדיקה השוטר חייב לקבל את הסכמתו של הנהג.
זמן עצירת הרכב ע"י השוטר הינו הזמן שבו לראשונה נוצר מגע בין הנהג לשוטר, ובזמן זה השוטר מתשאל את הנהג מספר שאלות.
אצל אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק, עצם המפגש עם שוטר המבקש לתשאל אותם בגין אותו חשד סביר או על עצם השאלה אם שתו, גורם לתחושות של מתח נפשי וחשש, מצב שעלול גם להביא לכך שהאדם יחשוש מלעמוד על זכויותיו.
לרוב, מתשובתו של הנהג, השוטר מסיק אם לבצע בדיקת שכרות או ללמוד על חשד סביר לשם דרישה למתן בדיקת דם או שתן. לכן עצם תשאולו של הנהג הופך אותו בעצם לחשוד פוטנציאלי ועל סמך תשובתו נערכת לו בדיקה. יודגש, כי בתאונות דרכים המצב שונה ששם עצם התאונה מהווה חשד סביר.
במקרה כזה, בטרם תשובתו של הנהג (אשר עלולה להפליל אותו), עומדת לנהג זכות היוועצות עם עו"ד.
היוועצות טלפונית
עו"ד גלעד מציין, כי במקרה של בדיקת אלכוהול נקבע בפסיקה, כי על השוטר לאפשר היוועצות טלפונית בגדרי דקות אחדות.
אולם, במצב של בדיקת דם או מתן שתן שמתבסס על סמך "חשד סביר" שמסיק לרוב השוטר על סמך דברי הנהג בלבד בתשאולו הראשון, מחוייב השוטר להודיעו, כי קמה לזכותו זכות ההיוועצות בטרם תשאולו.
הפרתה של זכות זו מצד השוטר, כיום על פי הלכת בן חיים שהרחיבה את הלכת יששכרוב, מביאה לידי פסילת הראיה שהושגה בדרך לא חוקית.
מהן הזכויות העומדות לנאשם שנמצא שיכור?
בנוסף, מדגיש עו"ד גלעד, בית המשפט העליון קבע, כי על שוטר שבדק חשוד בנהיגה בשכרות ומצאו שיכור ועל כן גם נתן בידו כתב אישום והזמנה לדין, להודיע לנאשם על זכויות נוספות העומדות לו ובהן זכות היוועצות בעורך דין וזכות לערוך לעצמו בדיקת אלכוהול מטעמו.
בעקבות זאת, מונחים כיום שוטרים למסור לנהג הנאשם דף הסבר ובו נרשם כדלקמן: "לידיעתך: כלל בדיקות השכרות שנעשו לך ובכלל זה בדיקת המאפיינים עשויות לשמש כראיה נגדך לצורך הוכחת אשמתך בעבירות המיוחסות. עם קבלת כתב אישום זה, באפשרותך להיוועץ עם עורך דין בדבר המשמעויות המשפטיות של כתב האישום".
במילים אחרות, מסכם עו"ד גלעד: נהג שקיבל לידיו מידי שוטר, כתב אישום והזמנה לדין בעבירות שכרות, מונחה על ידי דף הסבר זה, להיוועץ מיידית עם עורך דין בדבר זכויותיו וכן למהר ולפנות לבדיקה עצמאית של כמות האלכוהול בגופו כדי לנסות ולסתור את ממצאי הדגימה שנטל ממנו השוטר.
עוד בנושא:
נהיגה בשכרות - מה עושים כששוטר עוצר אותנו בכביש?
נהיגה בשכרות - העבירה, העונש והזכויות
לאתר של עו"ד שי גלעד
