הזכות לחינוך הוכרה כבר במשפט הישראלי כ"זכות יסוד" וכיסוד מרכזי ביכולת המימוש של הפרט.
אחריות ההורה למתן חינוך לילדיו מעוגנת בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, שקובע כי: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו..". מסעיף זה נובעת גם זכותם של ההורים לדאוג לחינוך ילדיהם ולבצע החלטות הקשורות לחינוכם. אולם, חרף מעמדם הטבעי של ההורים ואחריותם לילדיהם, ועל אף שההורים נושאים במישרין ובעקיפין בעלויות החינוך, לא נקבעו בחקיקה ספציפית זכויות ההורים אל מול מערכת החינוך ולא במקרה.
יחס מערכת החינוך להורים
מערכת החינוך מתייחסת לזכויות ההורים בצורה דואלית: מחד, היא מעוניינת בשיתופם של הורים ואפילו זקוקה לו, אולם מאידך היא איננה מעוניינת בהתערבותם, כשהסיסמא המוכרת והוותיקה היא "מעורבות כן התערבות לא".
באופן כללי ניתן לומר, כי נטיית מערכת החינוך הינה שלא להעניק להורים זכויות מובהקות, שעלולות לחייב את המערכת ולהכביד עליה. כך למשל, על אף שההורים נכללים כחלק מההגדרה של הביטוי "קהילת מוסד החינוך" בחוק זכויות התלמיד, הזכויות שהוענקו להם לפי החוק מוגבלות מאוד.
עם זאת, מעורבות ההורים בחינוך גדלה עם השנים ותמשיך לגדול, ככל שמתגברת ההכרה בצידוק ובתועלת של מעורבותם זו. הראיה לכך היא שבמקומות בהם המעורבות גבוהה יותר, גם ההישגים טובים יותר ובתי ספר שישכילו לפעול בהתאם ייהנו מהתוצאות.
חשוב לציין, שהתעקשותם של הורים לבירור סוגית משפטיות בנושאי חינוך, הביאה כבר להישגים לא מעטים וחלק מההישגים המשפטיים הגדולים ביותר של הורים בנושאי החינוך, לרבות ההכרה בזכות החינוך כזכות יסוד במשפט החוקתי בישראל, באו כתוצאה מהליכים משפטיים שהגישו הורים אכפתיים לבתי משפט.
מהן זכויות ההורים מול מערכת החינוך?
על מכלול זכויות ההורים בחינוך ניתן ללמוד מדברי חקיקה כללית, כמו חוק הכשרות המשפטיות והאפוטרופסות, וכן חוק זכויות התלמיד העוסק בזכויות בנושאי חינוך. מקורות נוספים לבירור מעמדם של ההורים בחוק הינם פסיקה של בתי משפט, הנחיות ונהלים של משרד החינוך, חוזרי מנכ"ל משרד החינוך והפרקטיקה.
האם הורים יכולים להשפיע על קביעת תוכנית הלימודים?
על אף שרוב ההורים אינם מודעים לכך, יש באפשרותם להשפיע על תוכנית הלימודים, אם כי השפעתם בנושא עיקרי זה מצומצמת מאוד. מכוח תקנות החינוך הממלכתי, ההורים יכולים להשפיע על תכנית הלימודים, אולם זאת בגדר "תוכניות השלמה" בלבד, בה ההורים יכולים להציע ולקדם תוכניות. בפועל, התנאים למימוש השפעה כזו מגבילים מאוד והשימוש בה אינו נפוץ.
האם ההורים חייבים לשלם עבור חינוך ילדיהם?
הלימוד בישראל ניתן כעקרון בחינם. עם זאת, עדיין מותר למוסד החינוכי לגבות מההורים תשלומים שונים בגין פעילויות חינוכית שונות כגון: טיולים, תל"ן, השאלת ספרים, מסיבות סיום, סל תרבות, וכיו"ב, בסכומים מוגבלים שנבחנים על ידי משרד החינוך ומתפרסמים מדי שנה.
פסק דין עקרוני שניתן ע"י ביהמ"ש העליון בשנת 2005, בשבתו כבג"ץ, בעקבות עתירה של ועדי הורים, קבע שגביית כספים בגין בחינות הבגרות שנעשתה עד אז, היתה בלתי חוקית והורה על הפסקתה. בין הנימוקים לכך היו חשיבות הזכות לחינוך כזכות יסוד, וכן העדר הוראת חוק המסמיכה במפורש לגבות תשלומים. (בג"ץ 7351/03)
האם ההורים זכאים לקבל מידע בקשר לילדיהם?
כמובן. להורה יש על פי דין, זכות וחובה לדאוג לחינוכו של הילד, ומכאן גם זכאותו הטבעית לקבל מידע בנושא החינוך. הורים רשאים להיפגש ולשוחח עם מורי ילדיהם, עם המנהלים, עם הצוות החינוכי ועם היועצים. לשם כך חייב בית הספר לקבוע מועדים לביקור ול"ימי הורים".
ענישת תלמידים
מוסכם שבית ספר רשאי להעניש תלמידים. עם זאת, לפי חוק זכויות התלמיד, לבית ספר אסור לנקוט אמצעי ענישה נגד תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו. כמו כן אין לעכב כניסת תלמיד לבית הספר בגלל אי תשלום מסים ואגרות עירוניות, אין להוציא או להרחיק תלמיד מהלימודים, אין למנוע ממנו לגשת לבחינות או לעכב תעודת הערכה או תעודת בגרות בשל אי-תשלום של הורים.
לפי חוק זכויות התלמיד, החלטה בדבר הרחקת תלמיד מבית ספר לצמיתות, תינתן רק לאחר שניתנה לתלמיד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם. החלטה כזו כפופה לערר בפני מותב בראשות מנהל המחוז ועל החלטתו ניתן להגיש ערעור לבית משפט לעניינים מנהליים.
מחלקות משפטיות מול בתי הספר
המחלוקות המשפטיות הנפוצות של הורים מול מוסדות החינוך, רשויות חינוך ומשרד החינוך הינן בנושאים כספיים, בנושאים עקרוניים ובתביעות נזיקיות.
באופן כללי, תקיפת החלטה של רשות חינוך בענייני חינוך, תידון בבית משפט לעניינים מנהליים; תביעות נזיקין בגין נזקי גוף שאירעו לתלמיד, מוגשות לבתי משפט אזרחיים "רגילים", כגון בית משפט השלום, או בית המשפט המחוזי, בדרך כלל לפי גובה סכום התביעה.
בירור מחלוקות כאלה יכול להיעשות בהתאם לנושא בבתי משפט רגילים, בבתי משפט לעניינים מנהליים (כחלק מבית המשפט המחוזי) ולעתים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, ולכן בשאלה זו מוטב כמובן להתייעץ עם עו"ד בקי בתחום.
ניתן לסכם ולומר, כי על אף שמעמדם של ההורים בחינוך לא זכה עד כה להסדרה ראויה בחוק, הרי שעלתה ההכרה בצורך לשתף אותם, ואיתה גובר גם הרצון והנכונות שלהם להשפיע- מגמה שלבטח תימשך ותגדל גם בעתיד.
* סייעה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת משפטי
