חלק עיקרי מתפקידו של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הוא לפקח על מקומות העבודה בישראל ולוודא שהעבודה מתבצעת לפי החוק והתקנות המתבקשות, כדי להגן על בריאותם של העובדים. הדבר נכון לגבי כל מקום עבודה, אך בעל חשיבות ומשמעות רבה בייחוד כאשר מדובר במקומות עבודה בהם גדול יותר הסיכון.
כאשר מתעוררת בעיה רפואית הקשורה למקום העבודה, זכאי העובד לתבוע פיצויי נזיקין מהמעביד ואף ממדינת ישראל.
פיצוי בסך מיליון ₪ לעובד בתעשיית השיש
לאחרונה הושג פיצוי גדול במיוחד, על סך של מיליון ₪, בתיק נזיקין בו טיפל הח"מ.
התובע, עובד שעבד שנים רבות בתחום השיש, רובן בחב' מפעלי שיש אשר עובדת עם שיש של חברת אבן קיסר, כמי שחותך, מעבד ומשייף משטחי שיש גדולים, פיתח את מחלת הסיליקוזיס, הוכר כנפגע עבודה על ידי הביטוח הלאומי, קיבל אחוזי נכות גבוהים ובהמשך תבע פיצויים מחברת אבן קיסר, מחברות השיש האחרות בהן עבד וממדינת ישראל. לאחר הגשת התביעה לבית המשפט היא נסגרה בהסכם פשרה בין הצדדים, במסגרתה קיבל התובע סכום פיצויים של מליון ₪, שהוא גבוה בהרבה מהמקובל במקרים דומים. (ת.א. 48761-03-13)
הסכנה של עובדי השיש
עבודה עם שיש חושפת את העובדים לאבק שמורכב בין היתר מחומר בשם סיליקה, הנפוץ במיוחד בשיש של חברת אבן קיסר. כאשר מגיע הסיליקה לריאות, הוא מתיישב שם וגורם בהמשך למחלת ראות קשה וחשוכת מרפא בשם סיליקוזיס, המתבטאת בבעיות נשימה קשות שגורמות לנכויות גבוהות מאוד, לעיתים אפילו עד כדי צורך בבלון חמצן ומקרים מסוימים אף להשתלת ריאה.
כדי להגן על העובדים, המעביד מחוייב להדריך את העובדים בצורה קפדנית, להסביר להם את הסכנות ולנקוט אמצעי בטיחות על פי החוק: המעביד חייב לדאוג שעובדיו ישתמשו במסכה מיוחדת המכסה את כל הפנים והאף, כך שהאבק לא יכנס לקנה הנשימה; דיסק החיתוך שאיתו עובדים צריך לעבוד על בסיס מים, שמכסים את המשטח, סופחים את האבק ומונעים ממנו להתפזר בחלל; על המפעל להיות מאוורר בצורה אופטימאלית ופרט לחלונות, צריכה להיות בו מערכת שיונקת את כל האוויר המאובק ומוציאה אותו אל מחוץ למבנה.
רשלנות המעביד
פקודת הנזיקין קובעת שמי שנפגע כתוצאה מרשלנות של מישהו אחר זכאי לפיצוי מאותו גורם רשלן.
מכאן, שמעביד שלא מקיים הדרכה נאותה לעובדים, לא מלמד אותם על הסיכונים שיש בעבודה מהסוג הזה, לא מקפיד על חלוקת מסכות תקינות ושימוש בהן, לא מתקין מערכות טיהור אויר טובות, או עובד עם מכונות שאינן על בסיס מים, הרי שהוא חשוף לתביעת נזיקין בשל רשלנות, בדומה לתביעה שהוגשה על התובע בתיק שהובא כדוגמא לעיל.
רשלנות מצד המדינה
במקרה כגון זה ומכיוון שחובת הפיקוח חלה על משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הרי שגם למדינה יש חלק בלקיחת האחריות על הפגיעה בעובד. סביר להניח שאילו היו יוצאים נהלים ברורים לכל מי שנוגע בדבר, על הדרך בה יש לעבוד והיה נעשה פיקוח ראוי, המחדל הבריאותי היה מתגלה בשלב מוקדם והנזק היה ממוזער או נמנע.
ראשית, כל מי שחושד, גם אם אין לו נתונים מדויקים, שיש לו בעיה רפואית שעשויה להיות קשורה לתנאי עבודתו, חייב להיבדק אצל רופא מומחה בתחום בו נוגעת הבעיה, ולבחון האם הבעיה אכן קשורה לסוג העבודה
כיצד ניתן לתבוע פיצויי נזיקין בעבודה?
ראשית, כל מי שחושד, גם אם אין לו נתונים מדויקים, שיש לו בעיה רפואית שעשויה להיות קשורה לתנאי עבודתו, חייב להיבדק אצל רופא מומחה בתחום בו נוגעת הבעיה, ולבחון האם הבעיה אכן קשורה לסוג העבודה. במידה שהרופא מאשר את ההשערה, מומלץ לגשת מייד לעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין - מיצוי הזכויות במסגרת הביטוח הלאומי וחברות הביטוח.
כיצד מתנהל הליך התביעה?
שלב ראשון - איסוף כל החומר הרפואי הרלוונטי מקופות החולים, רופאים מומחים וכד', כדי לנסות ולקבל תמונה מושלמת ככל האפשר לגבי המצב הרפואי של העובד, מתי התחילו התלונות, כמה זמן נמשך הסבל ועוד.
שלב שני - עם החומר שנאסף פונים לביטוח הלאומי, כדי שיכיר בפגיעה כנזק שנגרם כתוצאה מעבודה. במקרים בהם הביטוח הלאומי דוחה את התביעה, או מערים קשיים, יש לפנות ולערער לבית הדין לעבודה ולבקש ממנו שיכיר בבעיה כפגיעה בעבודה.
שלב שלישי - אחרי ההכרה בנזק, עוברים לשלב קביעת אחוזי הנכות על ידי הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, שבודקות כמה אחוזי נכות נגרמו בעקבות תנאי העבודה, על בסיס שיעור הנכות משולם לנפגע פיצוי בהתאם.
שלב רביעי - אחרי הקביעה הסופית של אחוזי הנכות על ידי הביטוח הלאומי, ניתן לעבור לתביעה נגד מקום העבודה. בתביעה זו יש להוכיח שנגרם נזק, ועל אף שהעניין כבר מוכח בביטוח לאומי, לא תמיד מסתמכים על החלטתו בעניין אחוזי הנכות. בשלב זה מומלץ לקבל חוות דעת מרופא מומחה פרטי לגבי אחוזי הנכות. במקרים רבים, כגון בתיק הנ"ל, בו טיפל הח"מ, רופא פרטי עשוי לפסוק אחוזי נכות גבוהים יותר מאלו של הביטוח הלאומי ולמעשה אלו אחוזי הנכות שאיתם ממשיכים במסגרת תביעת הנזיקין בבית המשפט.
שלב חמישי - לאחר הוכחת הנזק, יש להוכיח שאכן היתה רשלנות מצד המעביד. הוכחה זו ניתן להשיג באמצעות מסמכים, עדים, חוות דעת ממומחה בטיחות שאומר איך היה צריך לעבוד ואיך עבדו בפועל.
שלב שישי - הוכחת גובה הנזק הכספי (לא הרפואי) כדי לדרוש פיצוי מתאים. על כל אחד משפיעה הפגיעה בצורה שונה, בהתאם לגורמים שקשורים לנפגע - השכלה, גיל, שכר וכדו'.
חשוב לזכור, כי מדובר בהליך ארוך ולא פשוט, אך בסופו, בהנחה שאכן נהג המעביד ברשלנות, זכאי העובד התובע לקבל פיצוי הולם על הנזק שנגרם לו.
יצוין, כי כל הכתוב לעיל נוגע לכל סוגי התביעות בגין פגיעות בעבודה (תאונות עבודה, מחלות מקצוע וכו') והמקרה שפורט במאמר זה הינו רק דוגמא אחת מתוך אלפי התביעות פיצויים המוגשות מדי שנה בגין פגיעות בעבודה, על ידי עובדים.
* סייעה בהכנת הכתבה, יערית טרבלסי, כתבת משפטי
