כנגד ט.ב הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בתל אביב, לפיו ביום 9/3/15 נסעה הנאשמת ברכבה וסטתה בפתאומיות לכיוון נתיב נסיעת אופניים, עלתה על מדרכה, התנגשה בעמודי בטיחות, עקרה אותם ופגעה בהולכת רגל שעמדה על שפת המדרכה. להולכת הרגל נגרמו חבלות של ממש רבות וביניהן פגיעת ראש, שבר בגולגולת, קרעים בעור התוף, פגיעה בשמיעה ובראיה ופגיעות נוספות רבות.
משרד הח"מ, אשר ייצג הנאשמת, הודה בכתב האישום אשר ייחס לנאשמת עבירות של נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה, התנהגות הגורמת נזק ופקיעת רישיון הנהיגה.
בשל ההודאה, נשלחה הנאשמת לקבלת תסקיר שירות מבחן, אולם עמדת התביעה הייתה להטלת עונש מאסר בפועל ופסילה של שנים רבות, זאת נוכח ותק נהיגה קצר של הנאשמת, הרשלנות הגבוהה של הנהגת כאמור אשר עלתה על מדרכה ופגעה באופן קשה בהולכת רגל.
לדיון הטיעונים לעונש הגיעה הנפגעת, אשר בחרה לומר את דבריה לביהמ"ש ולספר על פגיעותיה.
עמדת התביעה: פסילה למשך 3 שנים
התביעה המשטרתית כאמור ביקשה להטיל על הנאשמת פסילה של כ-3 שנים, פיצוי לנפגעת ורכיב של מאסר בעבודות שירות או שירות לטובת הציבור בהיקף נרחב.
עמדת ההגנה: טענות לקולא
משרד הח"מ בפני ביהמ"ש אודות נסיבות התאונה, מצבה של הנאשמת לאחר התאונה, לקיחת האחריות המיידית, העובדה כי מדובר בחיילת המשרתת בצה"ל, והציג לביהמ"ש לתעבורה פסיקה תואמת אודות תאונות שבגינן נגרמו חבלות קשות זהות ואף חמורות הרבה יותר, בגינן הוטלו עונשי פסילה צופים פני עתיד ולפיכך, ביהמ"ש התבקש במקרה זה להטיל פסילה שלא תעלה על 8 חודשים.
ביהמ"ש: העונש המקובל במקרים דומים הוא 3-12 חודשי פסילה
ביהמ"ש לתעבורה בתל אביב, בגזר דין מקיף ביותר, הסוקר את רכיבי העבירות בהן הואשמה הנאשמת, הפציעות הקשות ומצב הנפגעת כיום, מצבה של הנאשמת לאור תסקיר שירות המבחן והפסיקה שהוגשה לעיונו מטעם משרד הח"מ, קבע כי העונש הראוי בתאונות דרכים שבמסגרתן נגרמות פציעות קשות כגון אלו יעמוד על 3 חודשים עד 12 חודשי פסילה בצירוף רכיבים נלווים.
ביהמ"ש הנכבד קבל את טענות ההגנה לעניין הענישה, וקבע כי עמדת התביעה לענישה של מספר שנים הינה "רחוקה מכוונת המחוקק". ביהמ"ש החליט שלא להטיל מאסר בפועל, ובגזר דינו המנומק גוזר על הנאשמת צו של"צ, פסילה של רישיון הנהיגה למשך 7 חודשים בלבד, פסילה מותנית ופיצוי כספי בסך 1250 ₪
עמדת התביעה רחוקה מכוונת המחוקק, לא יוטל מאסר בפועל
ביהמ"ש הנכבד קבל את טענות ההגנה לעניין הענישה, וקבע כי עמדת התביעה לענישה של מספר שנים הינה "רחוקה מכוונת המחוקק". ביהמ"ש החליט שלא להטיל מאסר בפועל, ובגזר דינו המנומק גוזר על הנאשמת צו של"צ, פסילה של רישיון הנהיגה למשך 7 חודשים בלבד, פסילה מותנית ופיצוי כספי בסך 1250 ₪.
ביהמ"ש לתעבורה - הוכחת האשמה מעל לכל ספק סביר
בביהמ"ש לתעבורה, כמו במשפט פלילי, נדרש להוכיח את אשמתו של הנהג מעל לכל ספק סביר. על התביעה המשטרתית להראות ראיות המוכיחות, כי התנהגותו של הנהג היא זו אשר גרמה לקרות התאונה, ראיות אלו הן למשל, עדויות עדים מעורבים או עדי ראיה, סימנים על הכביש, סימני בלימה, סימני החלקה או חריצים בכביש, כתמי שמן ועוד.
ראיות אלו נאספות לרוב ע"י בוחן תנועה המגיע לזירת התאונה, מכין סקיצה ותרשים של התאונה ודו"ח בוחן בו הוא מפרט את נסיבות התאונה.
כך, למשל, ביחס לעבירות הבאות:
נהיגה בקלות ראש ורשלנות - בניגוד לתקנה 62(2) לפקודת התעבורה:" נוהג רכב בדרך בקלות ראש או ברשלנות או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימאלית שנקבעה."
נהיגה בחוסר זהירות - בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך."
המדובר בחובה כללית לנהוג בזהירות תוך תשומת לב לכל תנאי הדרך והתאמת אופן הנהיגה לתנאי הדרך, תנאי מזג האוויר ועוד.
יסוד נפשי - פזיזות
כדי להרשיע נהג בעבירה ע"פ סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, על התביעה להוכיח קיומו של יסוד נפשי, קרי פזיזות או נעשה רשלנות רבתי, המגיע עד קלות דעת.
ייעוץ משפטי נכון במקרים קשים כמו אלו, יש בו כדי להפחית שנים של פסילה אשר יכולה הייתה להיגזר ע"י ביהמ"ש נוכח עמדת המדינה.
תאונה עם חבלות קשות
בתיק אחר בו טיפל משרד הח"מ, דובר בנאשם אשר רכב על אופנוע בשעת לילה, והתנגש חזיתית עם קטנוע נוסף. כתוצאה מהתאונה נחבלו הנאשם, רוכב הקטנוע המעורב ונוסע נוסף שרכב עם הנאשם.
המדובר בתאונה עם חבלות קשות ביותר כגון: פריקת כתף, שברים בעצמות הפנים והגוף, שברים מדממים ברגליים, חבלות טחול, כריתת טחול, כריתת כליה, ועוד חבלות רבות. המעורבים הונשמו ואושפזו בטיפול נמרץ ממושכות.
לתיק זה היו מספר "גלגולים משפטיים": תחילה התנהל משפט בביהמ"ש לתעבורה בתל אביב, אשר במסגרתו נגזרו על הנאשם עונשים חמורים ביותר: פסילה של 20 חודשים, מאסר בפועל של 6 חודשים, פסילה מותנית ומאסר מותנה.
משרד הח"מ ניהל הוכחות בתיק זה, חקר את השוטרים והמעורבים בתאונה, והגיש לביהמ"ש חוות דעת מומחה לפיה נטען, כי הבוחן המשטרתי כלל לא ביצע התאמות נזקים בין כלי הרכב המעורבים, וכי הנזקים בפועל כלל לא התאימו לנסיבות כפי שעלו מכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.
לאחר פסק דינו של ביהמ"ש לתעבורה בתל אביב, ערער משרד הח"מ לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וחשף בפני ביהמ"ש בערכאת הערעור טעות מהותית בהכרעת דינו של ביהמ"ש לתעבורה, אשר הרשיע את הנאשם בעבירות שלא הואשם, בהן והן עקיפה על קו הפרדה רצוף ועקיפה בדרך לא פנויה.
המחוזי בטל את פסק דינו של ביהמ"ש לתעבורה
ביהמ"ש המחוזי ביטל את פסק דינו של ביהמ"ש לתעבורה בשל הרשעתו בעבירות שלא יוחסו לנאשם והחזיר הדיון לביהמ"ש לתעבורה בפעם נוספת.
ב"גלגול השני" ביהמ"ש לתעבורה נתן הכרעת דינו בשנית ולאחר טיעונים לעונש גזר את דינו של הנאשם ל-15 חודשי פסילה, פסילה מותנית, קנס ומאסר מותנה בלבד, ללא רכיב של מאסר בפועל.
בתיק זה היו סוגיות משפטיות רבות ומעניינות וניתן ללמוד, כי בקיאות וירידה לפרטים, יש בה כדי להוריד מספר רב של חודשי פסילה ועונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
