שחיתות בצמרת - מרים פיירברג בכותרות

מהי הגדרת החוק לשחיתות?

החוק והפסיקה לא מגדירים במפורש מהי שחיתות, והגדרת "שחיתות ציבורית" מתייחסת למקרים בהם עובד ציבור, מנצל את מעמדו ואת הכוח שניתן לו מתוקף תפקידו, לקידום אינטרסים אישיים. 
בבסיס ההגדרה עומדת החשיבות של שמירה על אמון הציבור בנבחריו. נבחרי הציבור הם למעשה שליחים שנבחרו על ידי הציבור. יש בידיהם גישה למשאבים ציבוריים בלתי מוגבלים, שמעניקים להם כוח כלכלי ושלטוני רב, במטרה שישתמשו בהם לטובת כלל הציבור שאותו הם משרתים. כל שימוש במשאבים, בסמכויות או בכוח הזה לטובת קידום אינטרסים אישיים, הרי הוא בגדר הפרת חובת הנאמנות של עובד הציבור כלפי הציבור שמינה אותו לתפקיד, ונמצא במסגרת עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" שבסעיף 284 לחוק העונשין. 

מהן עבירות השחיתות הנפוצות?

קשת עבירות השחיתות היא רחבה מאוד. העבירה הפלילית המובהקת ביותר היא עבירת השוחד, אך גם היא כבר אינה מתבטאת במזוודה עם כסף שמועברת מיד ליד, והשתכללה מאוד עם השנים.
רוב העבירות עליהן/בגינן נחקרים ו/או מואשמים נבחרי הציבור הן בגדר "עבירות סל" הנוגעות להפרת אמונים ונמצאות בטווח שבין המשפט הפלילי, המנהלי והנורמות הציבוריות של אותה תקופה. בעבירות אלה נכללות הפקות טובת הנאה אישיות, ניגוד אינטרסים, בזבוז כספי הציבור, מינויים פוליטיים, עבירות מרמה, רישום כוזב במסמכים, הטיית מכרזים ועוד. ברוב המקרים, לכל אחת מהעבירות מיוחסות גם עבירות מס שהרי מטבע הדברים, נבחרי הציבור לא מדווחים על הכנסה מטובות הנאה כאלו ואחרות. 

כיצד מתייחסת הענישה לעבירות שחיתות ציבורית?

בשנים האחרונות הוחמרה מאוד הענישה בגין עבירות שחיתות של עובדי ציבור, עד כי קמו טענות לכך שנעשה "אובר פליליליזציה" של ההליך ולכך שנבחרי הציבור נמצאים על הכוונת של רשויות החוק.

האמת נמצאת ככל הנראה, איפשהו באמצע. מצד אחד הענישה אכן הוחמרה, וניתן לראות זאת לדוגמא בגזר הדין של צבי בר, ראש עיריית רמת גן לשעבר, שלמרות גילו המתקדם, נסיבותיו האישיות ותרומתו הגדולה מאוד לחברה במשך השנים, קיבל עונש של שנתיים וחצי מאסר בפועל. מאידך, בתי המשפט מבינים שאחוזי השחיתות הציבורית גדלים בכל שנה ויוצאים מנקודת הנחה שרוב נבחרי הציבור הם בעלי רקורד מרשים של תרומה לקהילה, שהרי אחרת לא היו נבחרים על ידו, ולכן יש לבחון היטב את העובדות של כל מקרה לגופו, בהקשרו בלבד ולהחמיר עם הנאשמים, על מנת ליצור הרתעה ולנסות להפחית את מימדי התופעה.  

עבירות השחיתות בהן מעורב נבחר הציבור באופן ישיר, כבר לא קיימות כמעט, ורוב העבירות הן מורכבות מאוד, מכיוון שנבחר הציבור אינו מעורב בהן באופן אישי, אלא דרך חברות בעלות אינטרסים עקיפים שלא תמיד יודעים עליהם, משפחה או חברים וקשה מאוד לעלות על חברות אלו

הגבול בין הסביר לפלילי

מדינת ישראל היא מדינה קטנה וכל נבחר ציבור, מתוקף היותו כזה, מכיר אנשים ומקושר לגורמים שיכולים להפיק עבורו אינטרסים אישיים, מה גם שבאופן טבעי הנטייה של אדם היא לעבוד עם ספקים או אנשים שהוא מכיר וסומך עליהם, ולכן קשה מאוד לקבוע אם אותו נבחר אכן חטא בכך שסייע או בחר בספק כזה או אחר. 

עבירות השחיתות בהן מעורב נבחר הציבור באופן ישיר, כבר לא קיימות כמעט, ורוב העבירות הן מורכבות מאוד, מכיוון שנבחר הציבור אינו מעורב בהן באופן אישי, אלא דרך חברות בעלות אינטרסים עקיפים שלא תמיד יודעים עליהם, משפחה או חברים וקשה מאוד לעלות על חברות אלו. כך למשל, ייתכן שחברה קבלנית מסוימת בונה בשטח בעיר, שבמגרש שבו יש גם לנבחר הציבור זכויות. על פניו, אישור של נבחר הציבור לבנות בשטח הזה, מקדם את האינטרסים האישיים שלו, אך ייתכן שהבנייה הזו משרתת גם את האינטרס הציבורי.  

מהם השיקולים העומדים בפני בית המשפט?

מפאת המורכבות הרבה של עבירות השחיתות הציבורית, בתי המשפט הם אלו שצריכים להפריד את היסוד הנפשי מהנסיבות ולקבוע, האם במעשה שעשה נבחר הציבור המואשם אכן עמדה טובתו האישית לפני טובת הציבור. במקרים בהם יש ספק לגבי כוונתו של נבחר הציבור או הבנתו את הדברים, ישמש הספק בדרך כלל לטובת הנאשם, אם כי רוב עולה לכל הפחות תמונה של עצימת עיניים והיתממות.  

מה הדין לגבי המקורבים לנבחר הציבור?

ברגע שהוכח, כי המקורבים המעורבים בפרשייה ידעו על חלקם בדבר העבירה, הם יואשמו ויענשו כשותפים לדבר עבירה. עם זאת, בחלק מהמקרים, כדוגמת מקרה בתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן (שם נשאלה השאלה מהיכן הגיעו 7 מליון שקלים לחברה שהקימה בגיל 21), המעורבים לא יודעים מהי מידת מעורבותם, או שלא מבינים שהינם שותפים לדבר עבירה ובית המשפט הוא שיחליט בסופו של עניין, מהי מידת המעורבות והידע של כל אחד מהצדדים. 

ניתן למצוא כדוגמא רלוונטית אך לאחרונה, את הפרשיה בה מייחסים לראשת העיר נתניה, מרים פיירברג, פרשיית שחיתות, אשר במסגרתה, כך על פי החשדות, על פי החשד היא קיבלה שוחד במיליונים תמורת שׁינוי ייעוד הקרקע וקידום הבנייה. בפרשיה נחשד גם בנה של הגב' פיירברג, עו"ד במקצועו.
במשטרה בודקים אם הגב' פיירברג קיבלה את השותפות בדירה בפרויקט קוֹרל בִתנאים נוחים תמורת פעילותה למען אישור הבנייה ושינוי ייעּוד הקרקע בקרקע השייכת לקבלן שעל פי החשד, נתן שוחד לצורך כך.