בתיקים פליליים, בעבירות בעלות אופי חמור ובעבירות חמורות שיש עמן קלון, קיימת חובה למסור הודעה לחשוד על זכותו לקיום שימוע בכתב, ולעיתים גם בעל פה. זכות השימוע ניתנת גם לעובדי מדינה האמורים להישפט בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה; עובדי רשויות מנהליות; חיילים בשירות סדיר ובמילואים העומדים להישפט בבתי הדין הצבאיים; ואף לשחקני כדורגל האמורים להישפט בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל.
ההליך הפלילי מתחיל כאשר נודע למשטרה, למצ"ח, או לכל גורם חקירה אחר, על ביצוע עבירה. בשלב זה נפתח הליך והחשוד מוזמן לחקירה, או נעצר. עם סיום החקירה, עובר התיק לתביעות, או לפרקליטות במקרים חמורים יותר (כך גם בצבא).
בשלב זה, מתקבלת החלטה האם יש מקום להגשת כתב אישום. במקרים מסוימים, זהו השלב בו ניתן לעצור את כדור השלג.
ההחלטה על הגשת כתב אישום נתונה לשיקול דעת של אדם אחד ויחיד - הוא התובע או הפרקליט.
מאחר שמדובר בהחלטה כבדת משקל, הליך השימוע נועד לבלום ולאזן את ההכרעה בעניין, מתוך הכרה והבנה שמדובר בהכרעה שעשויה, לעיתים, לחרוץ גורלות. זאת הסיבה לכך, שבמקרה המתאים, מומלץ ואף הכרחי לעשות שימוש בזכות השימוע.
מטרתו של הליך השימוע להעמיד את התביעה על טעותה, ולתת לחשוד הזדמנות לשכנע כי חומר הראיות או האינטרס הציבורי, אינו מצדיק הגשת כתב אישום.
הודעה על פי סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי - הודעה על הזכות לשימוע, נשלחת בדואר אל החשודים. מי שאינו מודע לזכותו לייצוג בהליך השימוע, ממהר לשלוח בקשה לסגירת תיק, או בקשה לשימוע בפני התביעה/פרקליטות, מבלי להיוועץ עם עורך-דין פלילי. התנהלות זו עלולה להסב נזק בלתי הפיך לזכויות החשוד.
על מנת לשמור על זכויות החשוד, מוטב להיעזר במי שזה תפקידו וזו בקיאותו - עורך-הדין הפלילי.
* עו"ד משה בן יקר מומחה בתחום המשפט הפלילי והמשפט הצבאי.
דוא"ל: bymoshe@bezeqint.net
