עו"ד תמיר אלטיט. "גבר שמתמודד מול תלונות על אלימות, צווי הגנה והרחקה, נמצא בעמדת מגננה". צילום: עדן בוקובזה
המורכבויות של ייצוג בעבירות אלימות במשפחה חורגות מעבר לטיעונים משפטיים וצוללות עמוק לתוך מצוקה רגשית והפסדים פוטנציאליים כספיים ומשפחתיים. במקרים בהם הליכי גירושין מצטלבים, הסיכון גבוה אף יותר, כאשר משמורת ילדים וחלוקת רכוש הופכים לנושאים שנויים במחלוקת. ניסיון המערכת המשפטית למזער סיכונים מוביל לעתים קרובות להטיות שעלולות לפגוע, בעיקר בגברים, ויוצר דינמיקה מאתגרת לכל המעורבים.
בסך הכל, גם ללא אלימות, הליך הגירושין אינו פשוט ומלא אמוציות, כעסים ותחושות בעוצמה גבוהה. ואולם, כשנכנסים לתמונה תלונות שווא לאלימות, צווי הגנה והרחקה, המערכת המשפטית ורשויות הרווחה, המורכבות גבוהה אף יותר. "אין במקרים האלה מנצחים", מבהיר הסנגור עו"ד תמיר אלטיט, מומחה לפלילים ומי שייצג רבות במקרים של עבירות אלימות במשפחה. "בסופו של דבר, תלונות שווא על אלימות במשפחה מובילות לתוצאה עגומה, המחיר כבד וכולם מפסידים".
אלימות משפחתית מנוצלת על ידי צדדים שונים בהליכי גירושין
עו"ד אלטיט, החל את דרכו במשטרה ובפרקליטות וליווה מהעמדה הזו את המדינה בנסיונותיה להתמודד עם עבירות אלימות במשפחה. "ללא ספק", הוא אומר, "מדובר בתופעה מדאיגה. אלימות במשפחה היא דבר שצריך למגר, לעקור מהשורש. התופעה הזו פוגעת בזכויות היסוד של הקורבנות, נשים, גברים וילדים, ועלולה לעלות בחייהם".
יחד עם זאת, מדגיש עו"ד אלטיט, "לאחר שהבהרנו את חשיבות ההתמודדות מול התופעה והצורך להגן על הקורבנות, עלינו להתייחס גם לתופעה מכוערת נוספת והיא האופן שבו מנוצלת 'אלימות משפחתית' על ידי צדדים שונים בהליכי הגירושין. למען האמת, עוד בימי בפרקליטות הבחנתי בתופעה הזו, כמי שביקש להעמיד לדין את התוקפים כביכול. הראייה הזו של שני הצדדים הבהירה וחידדה אצלי את ההבנה, שהדרך לנצל אותה לטובת נקמה או קבלת רכוש ומשמורת על הילדים היא קלה מעין כמוה".
עו"ד אלטיט מתייחס לתופעה של תלונות שווא, הן מצד גברים אך ובעיקר על ידי נשים, שמתלוננות על בן הזוג או הפרוד שלהן ומבקשות לנצל את ההליך הפלילי על מנת להשיג יתרון בהליך הגירושין.
כמי ש"חצה את הקווים" ועבר לייצג חשודים ונאשמים בהליך הפלילי, רואה עו"ד אלטיט את התמונה במלואה. "הנזק שה'שיטה' הזו מייצרת", הוא אומר, "פוגעת בכולם, והמחיר הוא ללא ספק יקר לכולם – החל מהגבר שהתלוננו נגדו, המשך באישה המתלוננת לשווא ומעל לכל הילדים שנמצאים באמצע הסכסוך הקשה הזה".
כיצד תלונת שווא פוגעת בגבר שהתלוננו נגדו?
עו"ד אלטיט: "המערכת אינה לוקחת סיכונים. ברגע שיש תלונה על אלימות במשפחה, נקודת ההנחה הראשונה היא להגן על האישה המתלוננת. זה לא בדיוק אותו דבר כאשר מדובר בגבר מתלונן. בשל הסטטיסטיקה העגומה של אלימות במשפחה בישראל ובכלל, המערכת מנסה, ובצדק, להגן על הנשים. בסופו של דבר, נשים יודעות את זה ויש מי שמנסה לנצל את זה לטובתה במסגרת הליך גירושין.
"גבר שמתמודד מול תלונות על אלימות, צווי הגנה והרחקה, נמצא בעמדת מגננה והוא מנהל שתי חזיתות שמתנקזות לחזית אחת גדולה על שמו הטוב, על החיים שלו ועל עתידו. הוא צריך להוכיח שלא עשה דבר, ובמקביל להתמודד מול הליך גירושין. שילוב הדברים גם יחד הוא קשה ומורכב וגובה מחיר נפשי וכלכלי רב".
אלטיט מציין כי "הפוטנציאל להפסד בהליכים אלה הוא עצום. גברים לעתים קרובות מרגישים שהסיכויים נגדם, במיוחד כשמדובר במשמורת ובפסיקות כספיות. חשוב שהמערכת המשפטית תוודא שההחלטות הללו מתקבלות על בסיס ראיות והגינות, ולא רק על סמך טענות". לדבריו, "הנטייה של המערכת להיות שמרנית מבחינת סיכונים יכולה לפעמים להוביל לתוצאות לא צודקות, ולכן חיוני להבטיח שתהיה גישה מאוזנת, שבה הגנה על קורבנות אמיתיים לא תבוא על חשבון הוגנות כלפי הנאשמים".
ומה לגבי הנשים המתלוננות? הרי חלקן באמת נפלו קורבן לאלימות מצד בן הזוג
"אם אנחנו מתייחסים להתמודדות של הגבר עם תלונת השווא, אז נכון הוא נפגע ומשלם מחיר יקר, אבל ההתבוננות הרחבה יותר, במבט על, מראה כי המחיר באופן רוחבי הוא גדול יותר. נשים שמנצלות את המערכת על פגמיה כדי להתלונן ולהשיג יתרון בהליך הגירושין עושות שימוש לרעה במערכת. לא רק שהן פוגעות באותם נאשמים אלא שהן מנציחות ספקנות כלפי כל הטענות על אלימות במשפחה. בסופו של דבר, הן פוגעות בקורבנות האמיתיים, מי שבאמת נפלו קורבן לאלימות אך כבר לא מאמינים להן. לכן, ההסתכלות על תלונות שווא, מבחינת המערכת ובכלל, צריכה להיות הרבה יותר תקיפה, כזו שסנקציות מחמירות בצידה.
"בסופו של דבר", מוסיף עו"ד אלטיט, "האשמות שווא יכולות לצייר צד אחד, לרוב הגבר, באור שלילי ביותר, ולהשפיע על מעמדו בבית המשפט. האשמות אלו יכולות להוביל לתוצאות מיידיות, כמו אובדן זמני של משמורת על ילדים או הרחקה מבית המשפחה, זמן רב לפני שמתקיימת חקירה רשמית כלשהי".
מה הם המניעים להאשמות שווא?
"המניעים מאחורי התנהגות מנצלת כזו יכולים להיות מגוונים. חלק עשויים לשאוף להבטיח הסדרי משמורת נוחים, בידיעה שבתי המשפט בדרך כלל מעניקים עדיפות לבטיחות ולרווחת הילדים. אחרים עשויים לשאוף להרוויח כלכלית, תוך שימוש בהאשמות כדי להשפיע על חלוקת הנכסים. במקרים אלה, הנאשם מתמודד לא רק עם קרבות משפטיים אלא גם עם סטיגמה חברתית, שיכולה להיות בעלת השלכות אישיות ומקצועיות ארוכות טווח.
"לשימוש לרעה זה בהליך הפלילי יש אפקט מתגלגל", מסכם עו"ד אלטיט. "הוא פוגע באמינותם של קורבנות אמיתיים של אלימות במשפחה. כאשר בתי משפט וסוכנויות אכיפת החוק נתקלים בטענות שווא, זה יכול להוביל לספקנות ולגישה זהירה יותר במקרים עתידיים. ספקנות זו יכולה בטעות לפגוע במי שבאמת זקוקים להגנה ותמיכה, ולהקשות עליהם להשיג צדק ובטיחות. המערכת המשפטית ניצבת בפני איזון עדין. היא חייבת להגן על אלה שבסיכון לאלימות, תוך הבטחה שזכויותיהם של הנאשמים לא ייפגעו באופן בלתי צודק".
