1 בספטמבר הוא לא רק היום הראשון של הילדים בבית הספר אלא גם שובם של הידיעות, הפוסטים והכתבות אודות מקרי בריונות במוסדות החינוך, החל מחרמות ואיומים וכלה באלימות פיזית קשה. דומה שאי אפשר להעביר שנה אחת בשקט בלי מקרים שהופכים את הבטן ומוכיחים, שלא משנה כמה איכותי יהיה בית הספר ובאיזו שכונה יוקרתית נגדל את ילדינו – בסופו של דבר, בריונות בבית הספר עלולה לקרות בכל מקום ולצערנו גם בכל גיל.
הורים רבים מוצאים עצמם חסרי אונים מול הקשיים שילדיהם חווים, במיוחד מאחר שרובם לא יודעים שיש להם כלים משפטיים אמיתיים להילחם ולהרחיק את המתנכלים לילדיהם.
עו"ד קרן פרץ בן חיים. "כל ילד שמגיע לבית ספר, יש לו זכות בסיסית להגנה על כבודו וגופו"
בראיון מיוחד לקראת שנת הלימודים שפתח, עו"ד קרן פרץ בן חיים, אמא לשני ילדים, מסבירה על הכלים המשפטיים העומדים לרשות ההורים והתלמידים במאבק נגד בריונות בבית הספר ומדגישה את חשיבות ההתערבות המוקדמת ושיתוף הפעולה בין כל הגורמים המעורבים.
מהי האחריות החוקית של בית ספר במקרי בריונות?
עו"ד פרץ בן חיים: "קודם כל ולצערנו, בריונות בבתי ספר זו כבר מכת מדינה. על פי חוק, המוסד החינוכי מחויב לנקוט בצעדים ליצירת אקלים חינוכי מיטבי ולדאוג לבטחונם ולשלומם של כל ילד וילדה. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מפרט בהרחבה את כל ההנחיות של בתי הספר להתמודדות עם אירועי אלימות במגוון מצבים, וגם מפרט מה טווח הפעולות האפשריות שעל בית הספר לנקוט.
"בשגרה, בתי הספר מחויבים לגייס צוות חינוכי ייעודי לטיפול באלימות, כגון רכזי מוגנות חברתית, ויש חובת נוכחות מספקת של מורים תורניים בהפסקות והכוונה לקיום שיח בין המורים לתלמידים - להיות קשובים, לגלות ערנות לצורכי הילדים, לפתח תכניות העשרה, ובמקרים מסוימים יש חובת דיווח לרשויות הרווחה או למשטרה".
האם המוסד החינוכי אחראי על מקרי אלימות המתרחשים רק בין כתלי בית הספר?
"עקרונית בית הספר אחראי לתלמידים אך היו מקרים שבית המשפט פסק שבית הספר הפר את חובת הזהירות ונהג ברשלנות בחובות המוטלות עליו למניעת אלימות גם כאשר אירוע האלימות התרחש מחוץ לכתלי בית הספר. על סגל בית הספר לגלות ערנות ולצפות תרחישים שיכולים לקרות גם מחוץ לבית הספר".
איך מוכיחים שבית הספר ידע שיש סכסוך?
"אפשר להראות שהיו פניות חוזרות ונשנות למורים ולהנהלת בית הספר, שמדובר בסכסוך מתמשך שלא טופל כראוי, שהכתובת היתה על הקיר ולו בית הספר היה מתערב, אותו אירוע אלימות או נזק נפשי יכול היה להימנע. כמובן ככל שיש יותר ראיות, ההוכחה תהיה קלה יותר".
איזה סוג של ראיות?
"להקליט ולתעד את השיחות וההודעות מול גורמי החינוך, כמו גם צילומי מסך של הודעות ווטסאפ ואיומים של התוקף. אפשר גם לבקש תיעוד ממצלמות בית הספר, לתשאל תלמידים אחרים – ודאי יש תלמידים שהיו עדים לסכסוך ויכולים להעיד. כמובן, תיעוד רפואי של מומחים שיוכיחו קשר ישיר בין הנזק שנגרם לנפגע לבין רשלנות ואוזלת היד של בית הספר לטפל בבעיה".
מה הן זכויות התלמידים להגנה מפני בריונות?
"בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מפורטים בהרחבה החובות המוטלות על בתי הספר. כל ילד שמגיע לבית ספר, יש לו זכות בסיסית להגנה על כבודו וגופו. אלימות פוגעת בזכות של הילדים להתפתחות פיזית ונפשית תקינה.
"החשיפה לבריונות פוגעת בילדים, בדימוי העצמי שלהם, בביטחון האישי, בלימודים. ההשלכות הן גם בטווח המיידי וגם בטווח הארוך. הורים שרואים שהילד לא רוצה להגיע לבית הספר כי הוא דחוי חברתית, או כי הוא מאוים ומן הסתם גם לא יכול ללמוד, חייבים לדווח לבית הספר, לדאוג שיטפל בבעיה בליווי פסיכולוגית, יועצת חינוכית או כל גורם מקצועי אחר. חשוב לזכור שמעבר לתוקפים עצמם, ישנו מעגל נוסף של החברים לכיתה ולכן מאוד חשוב השיח הכיתתי והטיפול בתופעת הבריונות ככל הניתן כבר בגיל הצעיר.
"ישנם מקרים שהפגיעה מתגלית כעבור שנים, אחרי שהילד עזב את בית הספר, ועדיין ניתן להגיש תביעה". אילוסטרציה: שאטרסטוק
"לדוגמה, כשהילד שלי התחיל להשתמש בטלפון נייד, קיבלנו החלטה בכיתה יחד עם המורה שיהיה הורה מפקח על השיח בקבוצת הווטסאפ הכיתתית וזה יצר בקרה מצוינת. כבר מגיל צעיר חשוב לגרום לילדים לשמור על שיח מכבד בקבוצת הווטסאפ הראשונית שלהם וכך למנוע מדרון חלקלק של אלימות מקוונת, שהיום הפכה לצערנו לשכיחה".
מה כולל הטיפול בבריון של הכיתה?
"בחוזר מנכ"ל משרד החינוך יש רשימה שמסבירה איך מטפלים בכל אירוע ויש מנעד רחב של אירועים לפי דרגת חומרתם. יש פעולות חובה כגון שיחת בירור, דיווח להורים, חובת פיקוח ובקרה, תכניות טיפול אישיות, סנקציות שניתן לנקוט כגון השעיה או הרחקה מפעילות בית ספרית וכן מקרים בהם נדרשת התערבות של יועצת בית הספר או במקרים חמורים יותר חלה חובת דיווח לגורמי רווחה ו/או למשטרה".
מהו תפקידם של ההורים בסוגיה זו?
"גם הורים צריכים לגלות עירנות ולטפל בכל פנייה שמגיעה אליהםו. אם הילד שלנו תקף ילד אחר פיזית, מילולית, מתעלל בילד, קורא להחרמה על ילד, עלינו לטפל בו משמעתית גם בבית".
מה הן הזכויות של הורים בהתמודדות עם בריונות כלפי ילדיהם או מצד ילדיהם?
"על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין וחובתם לדאוג לחינוך של הילדים ולפקח עליהם. אין אחריות שילוחית אוטומטית מעצם היותנו הורים, אבל במקרים מסוימים, אם ניתן להוכיח שההורים התרשלו בתפקידם בפיקוח על ההתנהגות של הילד, יהיה אפשר להטיל עליהם אחריות הורית, לצרף אותם לתביעה ולחייב אותם בתשלום פיצויים לנפגע".
אם כן, הזכויות שלך כהורה הן לתבוע אם לא מטפלים כראוי באלימות שהילד שלך חווה?
"כן, חד משמעית. לא מזמן פנה אלי הורה של ילד בן 14 שהוא והבן שלו קיבלו צו הרחקה מנערה. אני מיד חשבתי על אונס או אלימות קשה - צו הרחקה גובל בפלילים. בסופו של דבר התברר שמדובר בזוג, נער ונערה בני 14 שהיו חברים, אהבה ראשונה. הם רבו ביניהם, היא נתנה לו מכה, הוא הדף אותה. זה הגיע לפרידה מתוקשרת ברשתות החברתיות ועד לצו הרחקה במעמד צד אחד בבית משפט שלום".
"ההורים ביקשו כמובן לבטל את צו ההרחקה מהסיבה שמדובר בילדים שלומדים באותו בית ספר וגרים באותה שכונה, וזהו כאמור צו שגובל בפלילים - לא השעיה מבית הספר אלא צו בית משפט. צו ההרחקה ניתן, כאמור, במעמד צד אחד ולאחר מכן התקיים דיון במעמד שני הצדדים בליווי ההורים - בהחלט מעמד לא סימפטי בלשון המעטה לילד בן 14. באותו מקרה הצלחתי להוכיח שאין סכנה ממשית לתובעת המצדיקה צו הרחקה ובסופו של דבר הוסכם על מתן צו למניעת הטרדה מאיימת הדדי לשני הילדים, מוגבל לתקופה של שלושה חודשים, ובמילים אחרות, שהוא לא יטריד אותה והיא לא תטריד אותו".
מה אנחנו למדים ממקרה זה?
"אותה אמא שאומרת, 'הילד שלי לא עשה כלום', ברגע שהיא תדע שהבן שלה עלול לחטוף תביעה ואו שהיא עלולה לשלם פיצויים, היא תחשוב פעמיים אם לאפשר לילד שלה להמשיך להיות בריון. היום ילדים מגיל 12 יכולים לשאת באחריות פלילית ולעמוד לדין. אותה אמא שמתעלמת מחומרת המעשה של בנה צריכה להבין, שהבן שלה עלול לעמוד לדין פלילי.
"תביעה של קטין מוגשת באמצעות אפוטרופוס, בדרך כלל הוריו של הנפגע, ובסוף יקום הורה שיגיש תביעה בשם הילד שעלולה להוביל את הילד הפוגע להגיע לבית משפט להליך פלילי או הליך אזרחי ועלולים להיות לזה השלכות כספיות גבוהות, עלויות לעורכי דין וגם חיוב בפיצויים כספיים".
מה הן האפשרויות המשפטיות שעומדות בפני הורים ותלמידים במקרים של בריונות מתמשכת או חמורה, נפשית או פיזית?
"בהתאם לחומרת האירוע ניתן להגיש תלונה במשטרה, ניתן לפנות לבית משפט בבקשה לצווי הגנה מכוח למניעת הטרדה מאיימת, או במקרים יותר קיצוניים גם צווי הרחקה. תיקי אלימות כאלה מטופלים על ידי בית משפט לנוער או בבית משפט שלום, הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות בליווי ההורים האפוטרופוסים. יש גם הליכים אזרחיים. אם נגרם לילד נזק פיזי או נזק נפשי מתמשך בכפוף לתיעוד רפואי והוכחות שמדובר בנזק שנגרם בשל מעשה הבריונות, ניתן גם לתבוע פיצויים לפי פקודת הנזיקין".
מי מעורב עוד בתביעה כזאת ומה הם רכיביה?
"ישנם מקרים שהפגיעה מתגלית כעבור שנים אחרי שהילד עזב את בית הספר ועדיין ניתן להגיש תביעה. הנתבעים בד"כ הם הרשות המקומית, שהיא המעסיקה של בית הספר, חברות הביטוח, משרד החינוך ואף מדינת ישראל בגין אחריות למחדלי הצוות החינוכי.
"רכיבי התביעה יכולים להיות בין היתר כאב, סבל, עוגמת נפש, אובדן שכר במקרה שנגרמה לקורבן נכות צמיתה, הוצאות רפואיות לרבות הוצאות עתידיות, הוצאות משפט והרשימה עוד ארוכה. כל מקרה לגופו. רכיבים אלה יכולים להגיע גם למאות אלפי שקלים".
מהי ההגדרה המשפטית לבריונות בבית הספר?
"אין הגדרה משפטית לבריונות, כל התנהגות אלימה שיש בה כדי לפגוע בילד אחר, בין אם זו אלימות פיזית, אלימות מילולית, אלימות נפשית או אלימות מקוונת, יכולה להתפרש כבריונות".
האם יש התייחסות ספציפית לילדים עם צרכים מיוחדים?
"כן. בחוזר מנכל יש התייחסות ספציפית לנושא זה, עם תגובות ייחודיות והיערכות מערכתית של בית הספר והצוות המחנך".
מהו הפתרון לבעיית הבריונות?
"אין פתרון קסם. לרוב, אלימות יכולה להיות תוצר של בעיות רגשיות של ילדים. יש בתי ספר ייעודיים שהתפקיד שלהם הוא לטפל בבעיות רגשיות עם התנהגויות אלימות. בתי הספר האלה נותנים מענה לאותם ילדים, אם זו למידה בכיתות מצומצמות, אם זה בצוות ייעודי שמטפל בבעיות בליווי פסיכולוגים, יועצים ועוד. הבעיה שהורים לא מעוניינים שהבן שלהם ילמד במסגרת כזו, בשל סטיגמות. אבל כמה אפשר לתת לילד השעיות? יש ילדים שזהו פרס עבורם להיות בבית ולא ללמוד. השעיה צריכה להיות מלווה בהטלת משימה חינוכית על הילד כדי שיבין את חומרת המעשה.
"ישנו גם מוצא פדגוגי של הרחקת ילד לצמיתות מבית הספר אך מדובר במוצא אחרון, לאחר שבאמת מוצו כל ההליכים הטיפוליים במסגרת בית הספר ואלה לא צלחו. מדובר בהליך ביורוקרטי המחייב כמה שלבים: דיון פנימי של בית הספר יחד עם הגורמים המחנכים, זכות טיעון להורה ולילד, ובמקרה של החלטה על הרחקה לצמיתות, יש לילד המורחק זכות לערור על ההחלטה בתוך 14 יום".
עו"ד פרץ בן חיים מסכמת: "לצערנו, הפתרונות הפדגוגיים הם ביורוקרטיים ומתישים והרבה הורים מתעייפים במלחמות מול הביורוקרטיה וגרירת התהליכים בבתי הספר ומול הרשות המקומית. לכן, יותר ויותר הורים מחליטים לפנות להליכים משפטיים להגיש תלונות במשטרה או להוציא צווי הגנה ובמקרים של נזק ממשי, גם לתבוע פיצויים. בפתחה של שנת הלימודים הקרבה אני מאחלת שנת לימודים מוצלחת ובעיקר בטוחה לכל הילדים".
רוצים להתייעץ עם עו"ד קרן פרץ בן חיים? התקשרו או כתבו 050-2208372.
לקריאה נוספת: חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא בריונות בבית הספר
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
