הפרשיה המדוברת היא אחת הפרשיות החמורות ביותר שצה"ל נתקל בהן. זאת, ממספר סיבות אשר כוללות את דרגתו של הקצין החשוד, תפקידו הרגיש וניצול הסמכות הקשורה בו, השימוש בבסיסי צה"ל ובחייליו לצורך ביצוע העבירות הקשות וסוגי הסמים בהם לכאורה סחר הקצין.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני צבא
מקום שפיטת הקצין – בימ"ש אזרחי או בי"ד צבאי
תחילה נשאלת השאלה היכן יישפטו הקצין ושאר המעורבים בפרשה. חשוב לציין, כי הקצין יכול להישפט הן בבית דין צבאי והן בבית משפט אזרחי, כאשר השאלה שנשאלת היא, להיכן מירב הזיקות, האם לצבא או האם לאזרחות.
מחד, עסקינן בעבירה אשר נעברה במסגרת צה"לית, בקשר לתפקיד צבאי ועל ידי קצין צה"ל. מאידך, רוב העדים והמעורבים הינם אזרחים אשר יישפטו בבית משפט אזרחי, וידוע הוא כי הן הפרקליטות הצבאית והן האזרחית תמיד מעדיפות שכלל הנאשמים ישפטו יחדיו ולכל הפחות באותו בית משפט בעיקר בשל סיבות של נוחות וזירוז הליכים, אך גם בקרה של הפרקליטות בעונשים הנגזרים. כך לדוגמא, הפרקליטות לרוב לא תגיע להסדר פשרה ביחס לעונשו של מעורב עיקרי בפרשה לפני סגירת עניינם של מעורבים שחלקם קטן יותר – זאת מהסיבה שסגירת עונש של מעורב עיקרי מביאה לקביעתו של עונש מקסימום עבור מעורבים עם חלק קטן יותר, והפרקליטות לא אוהבת להיות מוגבלת בעונשים.
עם זאת, שפיטתו של הקצין בבית דין צבאי, לא אמורה להטריד את הפרקליטות האזרחית. בית הדין הצבאי באופן מובהק מחמיר הרבה יותר מבתי המשפט האזרחיים. זאת, מטעמים שקשורים בשירות צבאי.
כמו כן בית הדין הצבאי הוא בעל סמכויות לגרש חייל משירות ולשלול את דרגותיו – סמכויות שאינן נתונות לבית משפט אזרחי. אך גם במקרה בו יישפט הקצין בבית משפט אזרחי, הדרך לשלילת דרגותיו אינה חסומה. ישנו ערוץ של שלילת דרגות מנהלתית למי שהודה בעבירה פלילית שיש עימה קלון או הורשע בעבירה כזו במסגרת אזרחית. באופן זה נשללו דרגותיו של אלחנן טננבאום ונעשה ניסיון לבצע מהלך דומה בעניינו של יצחק מרדכי.
עם זאת, בשל המובהקות הצבאית באירוע, סביר שהפרקליטות הצבאית לא תוותר על התיק הזה ותגיש כתב אישום בבית דין צבאי ולכן תתקיים שפיטה מפוצלת. הקצין הבכיר יישפט בבית דין צבאי ואילו שאר המעורבים, כולל שוטר המג"ב, בבית משפט אזרחי (שוטרי מג"ב נשפטים בבתי משפט אזרחיים).
העבירות בהן חשוד הקצין:
מעיון בכתבות המופיעות בכלי התקשורת עולה החשד, כי הקצין ביצע שורה של עבירות חמורות הקשורות בסחר בסמים. האלמנטים ההופכים את העבירות לחמורות ביותר הינם:
א. עובדת היות הסמים הנסחרים, לכאורה, סמים מסוג הרואין ואקסטזי – סמים הממוקמים באופן מסורתי ברף העליון של הסמים המסוכנים.
ב. הסמים, לאחר תפיסתם, הינם באחזקתו של צה"ל. המשמעות היא שעל ידי סחר בהם, מבצע הקצין עבירה של גניבה בידי עובד ציבור.
ג. הסמים נתפסו בגבול ישראל מצריים. כך ניתן לומר כי התקיימה עבירה של הקלה בייבוא סם – עבירה שהעונש בצידה הינו 20 שנים.
ד. הקצין נחשד כי בכל תפיסה הוא יצר קשר עם גורמים נוספים לצורך מכירת הסמים. חשד זה אם יוכח עשוי להביא למסקנה כי הקצין ביצע עבירה של שידול אחר לעבור עבירה פלילית.
ה. הקצין נחשד כי "העסיק" חיילים הנתונים תחת מרותו לצורך שינוע הסמים.
ו. הקצין השתמש, לכאורה, בסמכות שניתנה לו מתוקף דרגתו לצורך ביצוע עבירות סמים חמורות בצורה קלה יותר וללא שיחשדו בו.
ז. הקצין נחשד, כי ביצע את העסקאות מתוך בסיס צבאי רגיש אליו הכניס אזרחים.
ח. מדובר בקצין שהינו קצין בכיר ואף עמד לפני קורס פיקוד ומטה אשר משתתפים בו קצינים המועמדים לקידום לדרגת סא"ל.
אם יוכחו העבירות הקשות בהן נחשד הקצין, העונש הריאלי אשר בפניו עומד הקצין הינו בין 10 ל – 15 שנות מאסר בפועל, גירוש מהצבא ושלילת דרגותיו.
בכל מקרה בו ייגזר על הקצין עונש של מעל שנת מאסר אחת, הוא יהיה צפוי לרצות עונשו בכלא אזרחי.
יצוין, כי היה מקרה אחד אשר בו התירו לקצין בכיר להמשיך ולשהות מספר שנים בכלא צבאי חרף הוראה זו.
באשר לסוגיית הגירוש מהצבא ושלילת דרגות, הרי שלכך השלכות כלכליות משמעותיות. בגירוש הקצין מאבד כל הזכויות הכלכליות ופנסיוניות אשר מגיעות לו מהצבא ושלילת הדרגות והטלת קלון מהוות פגיעה קשה במעמדו של הקצין.
הכותבת הינה עורכת הדין ריקי ישי, בעלת משרד ישי-פז ושות'
