עו"ד רז בן ארצי. "על כל הסכם, ללא קשר לנסיבות חתימתו או לטיב היחסים בין הצדדים, לכלול מנגנוני הגנה מקיפים ומפורטים". צילום: פרטי
בעולם המשפט הישראלי, שבו הגבול בין צדק לרחמים לעתים מטושטש, עומד עורך הדין רז בן ארצי כקול ביקורתי וחד. בראיון מעמיק חושף עו"ד בן ארצי את המורכבויות והאתגרים העומדים בפני מערכת המשפט בישראל, תוך שהוא מדגיש את הצורך בגישה מאוזנת יותר בין זכויות החייבים לבין הגנה על הזוכים.
כמומחה בליטיגציה אזרחית, בן ארצי מביא לשולחן הדיונים ניסיון עשיר ופרספקטיבה ייחודית. הוא מתאר מקרה מרתק שמדגים את הפערים במערכת, שבו זוג יזמים צעירים נקלעו למאבק משפטי ממושך בשל התנהלות בעייתית של משכיר. המקרה ממחיש את הקשיים שבהם נתקלים אזרחים מן השורה בנסיונם להשיג צדק, ואת הצורך בשינוי מערכתי.
בראיון זה, בן ארצי מעלה שאלות נוקבות על האיזון בין הגנה על זכויות חייבים לבין הצורך להגן על זכויותיהם של הזוכים בהליכים משפטיים. הוא מציג ביקורת על מה שהוא רואה כ"מידת רחמים מופרזת" במערכת המשפט הישראלית, ומדגיש את ההשלכות הרחבות של גישה זו על החברה והכלכלה.
עו"ד רז בן ארצי, אתה מומחה בליטיגציה אזרחית על כל היבטיה, כולל הפרות חוזה, ליקויי בנייה ומשפט אזרחי כללי. מדוע בחרת להתמקד דווקא בתחום זה?
"הבחירה שלי להתמקד בתחום הליטיגציה האזרחית נבעה מהאתגר האינטלקטואלי והמקצועי שהוא מציב. אמנם תחום עיסוקי כולל גם היבטים פחות מאתגרים, כמו למשל עסקאות נדל"ן למגורים של דירות יד שנייה, אך אני מוצא כי תחום זה מוגבל מבחינת המורכבות והחדשנות המשפטית שהוא יכול לספק לי.
"הליטיגציה האזרחית, לעומת זאת, מספקת מגוון רחב של סוגיות משפטיות מורכבות ודינמיות. היא דורשת חשיבה אנליטית מעמיקה, יכולת להתמודד עם מצבים משתנים ופיתוח אסטרטגיות משפטיות יצירתיות".
האם אתה מוצא חפיפה בין תחומי ההתמחות השונים שלך? האם מומחיות בתחום אחד מסייעת לך בטיפול בבעיות בתחומים אחרים?
"כן. ברקע שלי, אני גם מהנדס אלקטרוניקה, אז קל לי יותר גם בכל מה שקשור בפן הטכני, כמו הבנה בחוזים הכוללים סוגיות של ליקויי בנייה או הבנה של הליכים טכניים, למשל. בעיניי, ליטיגציה היא ליטיגציה - לא משנה מה תחום ההתמחות. אם זה יהיה משהו מאוד ייעודי וספציפי, אני פשוט אלמד אותו על בוריו. אבל האמת היא שכדי להצליח בליטיגציה בתחום מסוים, לא צריך להבין בו כאיש מקצוע מהתחום, כמו שמנכ"ל משרד הבריאות אינו חייב להיות רופא. מספיק לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהביא את הראיות הנכונות.
"נסיוני כליטיגטור מעניק לי יתרון משמעותי בניסוח הסכמים משפטיים. בעת עריכת הסכם, ללא קשר לסוגו - בין אם מדובר בהסכם בין בעלי מניות או בחוזה למכירת נכס מקרקעין - אני מיישם גישה אסטרטגית המבוססת על ניתוח תרחישים עתידיים אפשריים. כליטיגטור, אני מנתח את ההסכם מנקודת מבטו של שופט פוטנציאלי שעשוי לדון בסכסוך אפשרי בעתיד, בוחן את הסעיפים הקיימים והחסרים, ומעריך את השאלות שעשויות להתעורר במקרה של סכסוך בבית המשפט.
"גישה זו מאפשרת לי להטמיע בהסכם מנגנוני הגנה והוראות מקיפות, המחזקות את עמדת הלקוח במקרה של הליך משפטי עתידי. יכולת זו לחשוב 'מחוץ לקופסה' ולצפות תרחישים עתידיים היא נכס ייחודי שליטיגטורים מנוסים מביאים לתהליך ניסוח ההסכמים. לעתים קרובות, עורכי דין שאינם מתמחים בליטיגציה, ועוסקים רק בעריכת הסכמים, עלולים להתקשות בזיהוי ובהכללת הסעיפים הקריטיים הללו, אשר עשויים להיות מכריעים בעת סכסוך משפטי".
אז אתה בעצם אומר שהיתרון שלך הוא שאתה רואה כמה צעדים קדימה, אתה רואה איך זה עלול להתפוצץ?
"בדיוק. היתרון המשמעותי שלי טמון ביכולת לחזות ולנתח תרחישים עתידיים פוטנציאליים. גישתי המקצועית מבוססת על הנחת עבודה זהירה, לפיה כל הסכם עלול להגיע לכדי סכסוך משפטי. אף שאני מייחל לתוצאה חיובית, אני מקפיד לתכנן ולנסח את ההסכמים בהתבסס על תרחיש הקיצון של התדיינות משפטית. מטרתי היא להבטיח שהלקוח יהיה מוגן באופן מיטבי באמצעות ניסוח מדויק ומקיף של כל סעיף בהסכם.
"אני שואף למנוע מצבים בהם קיימים פערים או עמימות בהסכם, אשר עלולים להוביל לפרשנות שיפוטית שאינה בהכרח לטובת הלקוח. במקום זאת, אני מתמקד בניסוח ברור ומפורט ככל האפשר, המשקף במדויק את כוונות הצדדים ומגן על האינטרסים של הלקוח. עם זאת, חשוב לציין כי למרות הניסיון והמומחיות, לא ניתן לצפות את כל התרחישים האפשריים. אנו פועלים במסגרת המידע והנסיבות הידועים בעת עריכת ההסכם, תוך שאיפה למקסם את ההגנה המשפטית ללקוח".
באיזה תחום מכל תחומי ההתמחות שלך עולה היתרון הזה?
"עקרון הזהירות המשפטית חל על כל סוג של הסכם, ללא יוצא מן הכלל. בין אם מדובר בעסקת נדל"ן למגורים, בחוזה רכישה מקבלן, בהסכם מייסדים של תאגיד, או בכל התקשרות חוזית אחרת - תמיד קיים פוטנציאל לסכסוך משפטי. חשוב להחיל גישה זו גם בהקשרים אישיים. גם כאשר הצד השני מציג חזות חיובית ואמינה, אין להניח כי זו ערובה להתנהלות עתידית תקינה. אמנם ייתכן שהרושם החיובי מוצדק, אך אין בכך כדי לייתר את הצורך בהגנה משפטית מקיפה.
"בהקשר זה, ניתן להקביל את ההתקשרות העסקית לקשר זוגי. כשם שבנישואין, גם בעסקים, התלהבות ראשונית או 'אהבה ממבט ראשון' עלולות לטשטש שיקול דעת מפוכח. בעוד שהגישה האופטימית גורסת כי 'הכל יסתדר', הגישה המשפטית הזהירה מחייבת להביא בחשבון גם תרחישים פחות אופטימיים. לפיכך, חיוני לנקוט במשנה זהירות ולהבטיח כי כל הסכם, ללא קשר לנסיבות חתימתו או לטיב היחסים בין הצדדים, יכלול מנגנוני הגנה מקיפים ומפורטים".
נכון הדבר גם כאשר חברים פותחים עסק משותף ולא נזהרים ולא מספיק מגבים את עצמם בחוזים למקרה ש...
"אכן, ברוב המקרים, יזמים המקימים עסק משותף מגיעים מרקע של היכרות מוקדמת. זה יכול להיות קשר חברי ארוך טווח, היכרות מהלימודים, או קשרים מקצועיים שהתפתחו לאורך זמן. נדיר למצוא שותפויות עסקיות המתהוות בין זרים מוחלטים. הבסיס לשותפות עסקית הוא לרוב תקשורת טובה וקשר אישי כלשהו, שבלעדיהם קשה להגיע לשלב של הקמת עסק משותף.
"במקרים רבים, כאשר שותפים פוטנציאליים פונים אלי לניסוח הסכם מייסדים, אני מוצא את עצמי בתפקיד מורכב של ייצוג משותף. לדוגמה, היום טיפלתי בהקמת חברה העוסקת בהתחדשות עירונית, כולל פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי. השותפים היו מכרים ותיקים, לא בהכרח חברים קרובים, אך בעלי יחסים טובים לאורך זמן. במצב כזה, תפקידי הוא לייצג את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.
"חשוב להדגיש בפני הלקוחות כי סכסוכים עתידיים לא תמיד נובעים מכוונות זדון. לעתים קרובות הם תוצאה של חילוקי דעות כנים ואותנטיים, כאשר כל צד מפרש את המצב באופן שונה. אין בהכרח 'טובים' ו'רעים' בסכסוכים אלה אלא פערים בתפיסה ובתיאום הציפיות.
"לפיכך, אני מדגיש בפני לקוחותיי כי בעוד שחשוב לבחור שותפים עסקיים בקפידה, חשוב אף יותר להיות מוכנים לאפשרות של 'גירושין' עסקיים. הכנה מראש לתרחישי פרידה עסקית היא קריטית להגנה על האינטרסים של כל הצדדים. הרבה פעמים אני אומר לאנשים, צריך לדעת עם מי להתחתן, אבל הרבה יותר חשוב זה לדעת ממי אתה עלול להתגרש".
תוכל לספר על מקרה משפטי שבו טיפלת לאחרונה?
"פנו אלי שני יזמים צעירים, עולים חדשים מארה"ב שהגיעו לישראל כחיילים בודדים. שניהם בעלי השכלה אקדמית בתחום הפיזיולוגיה, אחד בעל תואר ראשון והשני עם תואר שני, כאשר אביהם הוא פרופסור בתחום. היוזמה שלהם היתה הקמת מכון מתקדם להעצמת ספורטאים מקצועיים. למרות שלעין בלתי מקצועית המקום עשוי להיראות כחדר כושר רגיל, למעשה מדובר במתקן ייעודי המיועד אך ורק לספורטאים מקצועיים, במטרה לשפר את ביצועיהם.
"לאחר שירותם הצבאי, ביקשו השניים להגשים את חזונם ולפתוח את המכון. הם התקשרו בהסכם שכירות משנה עם חברה ששכרה שטח גדול בפארק עתידים בתל אביב והשכירה חלקים ממנו בשכירות משנה. מאוחר יותר התברר כי השכרת המשנה היתה בניגוד לתנאי השכירות הראשית, עובדה שהיוותה בעיה משפטית נפרדת.
"הקושי הראשוני שהתעורר היה שהחברה המשכירה מנעה מהם לבצע את ההתאמות הנדרשות במבנה לצורך הקמת המכון. אולם, הבעיה החמורה ביותר התגלתה כאשר הסתבר שבעלי החברה המשכירה החתימו אותם על ערבות אישית לצ'קים של החברה שלהם, בניגוד להסכם המקורי.
"הלקוחות הקימו חברה בע"מ לצורך העסק ונתנו צ'קים של החברה. ההסכם קבע כי הערובה לשכירות תהיה שלושה חודשי שכירות מראש, בסך של כ-145,000 שקל, ולא ערבות אישית. אולם, בלא שהבינו את משמעות המעשה, הוחתמו על ערבות אישית לצ'קים אלה.
"לימים, כשגילו זאת, ביקשו לבטל את הערבות האישית ולהחליף את הצ'קים, אך המשכיר סירב. בתגובה, הודיעו על ביטול ההסכם. המשכיר סירב להחזיר את הכספים ששולמו מראש ואף הגיש תביעה על יתרת דמי השכירות עד תום תקופת ההסכם. הלקוחות הגישו תביעה נגדית להשבת כספם.
"בשלב זה, ההסכם בוטל, אך הצד השני כבר קיבל לידיו סכום של כ-145,000 שקל, שאותו הוא סירב להחזיר. יתרה מזאת, הוא אף תבע את ההפרש עד לסכום המלא של ההסכם. בתגובה, הצד שכנגד הגיש תביעה נגדית, בה דרשו את השבת כספם, ולאחר מכן יצרו איתי קשר ראשוני. הבעיה היתה ששני הצעירים נותרו עם הרבה פחות כסף, והיו צריכים להתקשר בהסכם חדש במקום אחר, מה שהקשה עליהם מאוד. הם מצאו עצמם בגירעון כספי משמעותי, מצב שלא תוכנן מראש, אבל לבסוף הצליחו להתארגן במקום אחר.
"בסופו של דבר, לאחר הליך משפטי ממושך שנמשך מעל ארבע שנים, בית משפט השלום הוציא תחת ידו פסק דין מפורט. בפסק הדין נקבע כי היתה הצדקה מלאה לביטול העיסקה וכי יש להשיב ללקוחותיי את מלוא הסכום ששילמו. בנוסף, נפסקו לטובתם הוצאות משפט גבוהות בסך 35,000 שקל".
איך זה בכלל נגרר מעל ארבע שנים? יש רשע ברור בסיפור ויש קורבן ברור.
"זה חלק ממה שהזכרתי לעיל, שלפעמים שופט צריך להיות קצת יותר אקטיבי. הם הגיעו אלי אחרי שכבר התדיינו שנה בבית משפט ועורכי הדין שלהם עזבו אותם. לאחר שהתחלתי לייצג אותם, ההליך המשפטי נמשך כשלוש שנים, ועם זאת, קבלת פסק הדין לא סיימה את הפרשה, שכן הנתבע לא מילא אחר הוראות בית המשפט ולא שילם את הסכום שנפסק. בעקבות זאת, נאלצתי לפתוח תיק בהוצאה לפועל. ההליך ננקט הן כנגד החברה והן כנגד בעליה באופן אישי, בהתאם לפסק הדין.
"לאור העובדה שלא הצלחתי לאתר נכסים או חשבונות בנק הרשומים על שמו של החייב, פעלתי להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו. צעד זה התברר כאפקטיבי במיוחד והשפיע עליו באופן משמעותי.
"במקביל להליכי ההוצאה לפועל, הגיש הנתבע ערעור על פסק הדין. בתגובה, הגשתי את תשובתי לערעור. הדיון בערעור התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני הרכב של שלושה שופטים. השופטים גילו מעורבות פעילה בדיון והפנו לנתבע שאלות נוקבות לגבי הבסיס לערעורו. עיקר הדיון התמקד בשאלות שהפנו השופטים לצד המערער, תוך הבעת תמיהה על עצם הגשת הערעור. הם שאלו באופן ישיר: 'מהי מטרת הערעור? על מה בדיוק אתה מערער בפסק הדין הזה?'.
"עורך הדין של הצד המערער הציג בדיון את טיעוניו באופן מפורט ומקיף. השופטים הקשיבו לו בתשומת לב רבה, עד כדי כך שכמעט לא ניתנה לי הזדמנות להתבטא. כאשר ניסיתי להוסיף הערה, נאמר לי כי אין בכך צורך, שכן ההסבר שניתן בתשובתי הכתובה היה מספק. בשל כך הייתי בטוח לחלוטין בתוצאות הדיון עוד מתחילתו. ואמנם, בסופו של דבר השופטים הביעו ביקורת חריפה כלפי הערעור, תוך שהם מדגישים כי בית משפט השלום קבע, אמנם בלשון מעודנת, שהתנהלות הלקוח של הצד המערער היתה בלתי ראויה.
"בפסק הדין, השופטת הביעה את עמדתה באופן ברור וחד-משמעי. היא קבעה כי אינה נותנת אמון בגרסת הנתבע ואינה מקבלת אותה. מנגד, היא מצאה את עדותם של שני לקוחותיי אמינה, קוהרנטית ומהימנה. שופטת השלום הגיעה למסקנה כי הנתבע פעל בעורמה ובמרמה בהחתמת התובעים כערבים באופן אישי. היא ציינה כי לתובעים היתה הצדקה מלאה לסרב להמשיך בהתקשרות עם גורם שפעל בצורה כזו. לפיכך קבעה השופטת כי ביטול ההסכם על ידי התובעים היה מוצדק ותקין מבחינה משפטית.
"בעקבות פסק הדין המנומק של הערכאה הראשונה, הערעור נדחה. רק לאחר דחיית הערעור, הפנים הנתבע את חומרת מצבו המשפטי והכלכלי. בשלב זה, הוא הסכים להגיע להסדר תשלומים לסילוק חובו.
"לדעתי, פסק דין זה ראוי לפרסום ולתשומת לב משפטית, שכן הוא ממחיש את המורכבות הכרוכה בסוגיית ביטול הסכמים. זהו נושא רגיש ומאתגר מבחינה משפטית. לעתים קרובות, צד להסכם עשוי להיות משוכנע בצדקת עמדתו ובזכותו לבטל את ההסכם, אך בית המשפט עשוי לקבוע אחרת. ישנם מקרים רבים בהם בית המשפט קובע כי למרות הצדק הסובייקטיבי שחש צד להסכם, מבחינה משפטית אובייקטיבית לא היתה הצדקה לביטול ההסכם. תופעה זו היא שכיחה למדי בתחום דיני החוזים".
הנתבע שהפסיד, הנוכל בסיפור הזה - למה בעצם הוא לא בכלא? למה הוא לא משלם מחיר על מעשיו?
"אם זה היה ככה, מערכת המשפט היתה נראית אחרת לגמרי וכנראה היתה לי הרבה פחות עבודה. הבעיה בישראל ובאמת הבעיה הגדולה של מערכת המשפט, היא שיש מוטיבציה גבוהה לאנשים להפר הסכמים, כי המערכת לא מענישה את המפר. אם את חייבת לי כסף ואת לא משלמת, תיענשי על זה כנראה רק כאשר נגיע למערכת ההוצאה לפועל, שם הריביות גבוהות בצורה בלתי רגילה".
אבל יש הבדל בין שאני חייבת לך כסף ולא משלמת ובין זה שאני נוכלת שמפילה אנשים בפח.
"נכון. כדי שינוהל נגד אותו אדם הליך פלילי, צריך להגיש תלונה במשטרה. למרות שלפעמים מדובר בנוכלים ממש, לעתים אפילו סדרתיים, התיקים האלה ייסגרו על ידי המשטרה על רקע חוסר עניין לציבור, ולמתלוננים יומלץ לתבוע בבית משפט, בתביעה אזרחית. במקרים של חובות כספיים, כגון ביטול צ'ק, סביר להניח שבסופו של דבר החוב ייפרע ולאחר הליך ממושך. החייב עשוי להגיש התנגדות בהוצאה לפועל, מה שיוביל לדיון בבית המשפט. אם בית המשפט ימצא את ההתנגדות לא מוצדקת, הוא ידחה את ההתנגדות ויחזיר את התיק להוצאה לפועל. עם זאת, לעתים נדרשת פשרה בשל העלויות ומשך הזמן שההליכים אורכים.
"לדעתי, מערכת המשפט בישראל מגלה לעתים קרובות מידת רחמים מופרזת. במקרה שתואר, בו בית המשפט הגדיר את הנתבע כרמאי, ראוי היה להטיל סנקציה משמעותית יותר מאשר הוצאות משפט בסך 35,000 שקל. סכום זה כיסה את שכר הטרחה של עורך הדין, אך לא פיצה את התובעים על הזמן והמשאבים שהשקיעו בהליך, ואת עגמת הנפש שנגרמה להם.
"לאחרונה, בדיון בבית משפט השלום בבאר שבע, במהלך התנגדות שהגיש חייב בתיק הוצל"פ שפתחתי עבור לקוח שלי, הצגתי טיעון דומה. הסברתי לשופט כי למרות שנהוג שמערכת המשפט מגלה סבלנות רבה כלפי חייבים ונותנת להם את יומם בבית המשפט גם אם יש להם בדל הגנה, יש להתחשב גם במצבו של הזוכה. הדגשתי כי ריבוי חייבים שאינם משלמים עלול להוביל גם את הזוכה עצמו למצב של חובות לאחרים, כחייב בהוצל"פ או אפילו לחדלות פירעון.
"למרות טיעונים אלה, נראה כי בית המשפט נוטה לאפשר לחייבים להגיש התנגדויות, מה שמאריך את ההליכים באופן משמעותי. זאת, מבלי לעמוד על טיב ההגנה האפשרית וסיכוייה במסגרת ההליך. גישה זו, לדעתי, גורמת עוול לזוכים ומעוררת תסכול רב. זוהי מגמה מצערת במערכת המשפט הישראלית".
