מרבית התביעות העוסקות ברשלנות רפואית בטיפול בסרטן נוגעות לשלב הגילוי של המחלה. תביעות אלו, המתמקדות בעיקר באיחור בגילוי המחלה, מוגשות נגד המוסד הרפואי (קופת חולים או בית החולים) ובעליו (משרד הבריאות או קופת חולים שבבעלות בית החולים). בנוסף, קיימת אפשרות לתבוע באופן אישי גם את הצוות הרפואי שביצע את המעשה או המחדל בגינו הוגשה התביעה.
תביעות הרשלנות הרפואית באיחור בגילוי מחלת הסרטן עוסקות ברופאים מתחומי הרפואה השונים, כגון רופא מיון ששחרר מטופל שהגיע למיון בעקבות תאונה רגילה ולמרות קיום ממצא זר בצילומי הדמיה שבוצעו למטופל בביה"ח, לא נמסר למטופל הנחיות להמשך בירור או להמשך טיפול. דוגמה אחרת, נפוצה מאוד: רופא משפחה שלא שלח מטופל לבדיקה רלבנטית לבירור גידול סרטני למרות תסמינים שהיו אמורים להדליק נורה אדומה ומחייבים ביצוע בדיקות מסוימות.
חשיבות הגילוי המוקדם
לאור העובדה שיש מספר עצום של גידולים ממאירים שיכולים להתפתח באיבריו השונים של המטופל, כל רופא עלול להתרשל בגילוי מוקדם של גידולים סרטניים. הגילוי המוקדם של מחלת הסרטן ובשלב שעדיין יהיה ניתן לטפל בה הוא קריטי ועשוי להציל חיי אדם. לעומת זאת, האיחור בגילוי המחלה עלול להגיע אחרי שכבר התפשטה בגופו של החולה. הדבר עלול לחרוץ את גורלו ובין היתר לגרום למותו.
תביעת רשלנות רפואית בגילוי סרטן תהיה מוצדקת כאשר נגרמו לחולה נזקים כתוצאה מעצם האיחור, כלומר אם החולה נפטר בעקבות האבחון המאוחר של המחלה או הבריא אך סובל מנכויות רפואיות המשפיעות על חייו מבחינת פרנסה, טיפולים רפואיים, ניידות, עזרה, סיעוד, כאב וסבל ועוד.
עוולת הרשלנות הרפואית
בדין אין הגדרה ספציפית ואין הגדרה ברורה לרשלנות רפואית באבחון סרטן. לשון החוק מגדירה את עוולת הרשלנות במשלח יד. באופן כללי על הגדרה זו נמנית גם רשלנות רופאים וצוותי רפואה המעורבים בטיפול בחולים. ההגדרה קובעת כי כאשר האדם הסביר (רופא סביר לצורך העניין) לא פעל במיומנות סבירה ולא נקט במידת זהירות, ייחשב הדבר לרשלנות.
בתי המשפט קבעו לא אחת כי על הרופא חלה חובת זהירות כלפי המטופל. על הרופא להקדיש זמן לשיחה עם החולה כדי להגיע לתמונה כוללת של בריאותו, להתייחס לתלונותיו, לרקע הרפואי והמשפחתי שלו ולבצע בדיקות נחוצות. על פי פסיקת בית המשפט העליון, על הרופא חלה חובה לדרוש, לחקור, לגלות יוזמה ולברר את התלונות והעובדות לעומקן, ולבצע מעקב אחרי החולה. הפרת חובות אלו על ידי הרופא המטפל עלולה להיחשב רשלנות רפואית באבחון.
דרך פעולתו של בית המשפט
בהליך משפטי של רשלנות רפואית באבחון סרטן, בית המשפט עוסק בכמה שאלות עיקריות:
האם היתה רשלנות? המבחן העיקרי הוא האם הרופא או גורם טיפולי אחר פעל בצורה שאינה תואמת את הסטנדרט המקצועי הנדרש. במקרה של אבחון סרטן, זה כולל את השאלה האם הרופא היה אמור לזהות "אורות אדומים" לקיום המחלה בשלב מוקדם יותר על פי הסימפטומים או הממצאים הרפואיים.
האם האיחור באבחון נגרם בשל רשלנות? בית המשפט יבחן האם האיחור באבחון נגרם כתוצאה מאוזלת יד של גורם רפואי, כלומר האם ניתן היה לבצע את האבחון מוקדם יותר אם הרופא היה פועל בצורה נכונה ומקצועית.
האם נגרם נזק בלתי הפיך? יש להוכיח כי האיחור באבחון גרם לנזק שמקשה או בלתי אפשרי לתקן, כמו התפשטות הסרטן או ירידה באיכות החיים של המטופל.
הוכחת הרשלנות הרפואית
הוכחת רשלנות רפואית במקרה של איחור בגילוי סרטן מתבצעת על ידי ניתוח של תיקי הרפואה והרישומים הרפואיים. מומחים רפואיים בוחנים את לוחות הזמנים ומבצעים השוואה בין המועד שבו אובחן הסרטן לבין המועד שבו רופא מקצועי היה צריך לשלוח את המטופל לבירור או לבצע בדיקות נוספות.
לאחר קביעת האבחון והאיחור בו, יבחן ביהמ"ש האם האיחור באבחון גרם לנזק משמעותי ובלתי הפיך למטופל וכי הנזק נגרם כתוצאה ישירה מהתנהלות רשלנית של הגורם הרפואי. אם יוכח קשר ישיר בין האיחור לבין הנזק, המטופל עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו.
הוכחת רשלנות רפואית בגילוי סרטן עוסקת בשאלה: מה היה קורה אילו הרופא היה שולח את התובע לבירור במועד מוקדם יותר ולא במועד הגילוי בפועל? כלומר, בפער בין מועד הגילוי בפועל לבין המועד הראשון שבו רופא היה אמור לשלוח לבירור בהקשר של גידול סרטני (ובכלל). הבדיקה נעשית על ידי מומחים משפטיים ורפואיים רלבנטיים בהתאם לניתוח מעמיק של התיקים הרפואיים, הרישומים הרפואיים ולוחות הזמנים.
שלב הפיצויים
גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית באיחור בגילוי סרטן הינו נגזרת של הנזק שנגרם לתובע, שיכול להגיע למיליוני שקלים וזאת בשל האופי הקשה של המחלה - האיחור בגילוי שלה עלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים ו/או לאובדן סיכויי החלמה של התובע, דבר שיגרור סכומי פיצוי גבוהים.
עו''ד נור רסלאן, טל': 050-5880350
(צילום: שאטרסטוק)
