בתמונה ד"ר אביחי מנדלבליט. צילום: Prokurator11 / ויקיפדיה
חשיפת הקלטות השיחות בין אביחי מנדלבליט, טרם מינויו ליועץ המשפטי לממשלה, לבין אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין דאז, מאירה באור חדש את תהליך המינוי לתפקיד בכיר זה. הפרסום בחדשות 12 מעורר דיון ציבורי נרחב על שקיפות ותקינות ההליכים במערכת המשפט הישראלית ומעלה שאלות נוקבות לגבי מעורבותם של גורמים שונים בהליכי מינוי בכירים.
תוכן ההקלטות: מאחורי הקלעים של מינוי היועץ המשפטי
ההקלטות שפורסמו חושפות שיחות מרתקות בין מנדלבליט לנווה ומספקות הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה. באחת השיחות נשמע נוה מתגאה בפעולותיו לקידום מועמדותו של מנדלבליט: "מחר בשעה 12:00 בצהריים יש לי ישיבה עם נשיאת העליון. אני לא רואה בעיניים, כבדרך אגב מפתח איתם המון שיחות של סמול טוק וכמובן מעלה הנושא של היועץ. אני אספר להם על פלאן בי (רוטקופף)". מנדלבליט נשמע מגיב: "היית גבר גבר, זה לא עניין של עבודה".
בשיחה אחרת, נוה נשמע אומר בהתייחסו לאפשרות של מינוי מועמד אחר: "זה חשוב שהם יבינו את זה, שהם יקללו את הרגע שאביחי הלך כי הם מבינים מי בא במקומו". שיחות אלו מעלות שאלות על מידת ההשפעה של מהלכים מפוקפקים והשפעת גורמים חיצוניים על החלטות מפתח במערכת המשפט ועל שקיפות תהליכי המינוי.
מעורבות גורמים פוליטיים בתהליך המינוי
בהקלטות עולים גם דיונים על תמיכתם של גורמים פוליטיים בכירים במועמדותו של מנדלבליט. נוה ומנדלבליט נשמעים משוחחים על עמדותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים דאז איילת שקד. למשל, בשיחה על תגובת נתניהו למינוי, נשמעת שקד אומרת: "הוא שמח מאוד כן, הוא מאוד שמח". שיחות אלו מדגישות את המורכבות הפוליטית הכרוכה במינוי לתפקיד רגיש כמו היועץ המשפטי לממשלה.
תגובות ראשוניות והליכים משפטיים בעקבות חשיפת ההקלטות
מיד לאחר פרסום ההקלטות ניסה מנדלבליט למנוע את המשך פרסומן באמצעות פנייה לבית המשפט. בקשתו נדחתה על ידי בית משפט השלום ובהמשך גם על ידי בית המשפט המחוזי. השופטים מתחו ביקורת על התנהלותו של מנדלבליט בעניין זה, דבר המוסיף נדבך נוסף למורכבות הפרשה.
סערה במערכת הפוליטית בעקבות פרשת ההקלטות
פרסום ההקלטות עורר גל תגובות במערכת הפוליטית. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שיתף ציוץ בו נכתב: "שוב נוכחנו כמה הפרקליטות היא חונטה מושחתת". מנגד, גורמים אחרים קראו להימנע מהסקת מסקנות מהירות. חבר כנסת מהאופוזיציה טען כי "הפרסומים מחייבים חקירה מעמיקה, אך אין להשתמש בהם ככלי לפגיעה במערכת המשפט כולה".
שר המשפטים יריב לוין חזר על כוונתו להשיב את הרפורמה המשפטית אל השולחן עם תום המלחמה וטען כי זוהי הוכחה לאי התקינות הפושה במערכת המשפט אותה הוא מבקש לשנות. יו"ר ועדת חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, תומך גם הוא בעמדה זו.
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שהוזכרה בהקלטות, הגיבה באומרה כי "תהליכי מינוי בכירים במערכת המשפט דורשים רפורמה יסודית להגברת השקיפות והאמון הציבורי". תגובות אלו משקפות את הקיטוב הפוליטי סביב מערכת המשפט ואת ההשלכות הרחבות שעשויות להיות לפרשה זו על השיח הציבורי בישראל.
השלכות על אמון הציבור במערכת המשפט
חשיפת ההקלטות מעלה שאלות כבדות משקל לגבי תהליכי המינוי במערכת המשפט הישראלית. האם אכן יש צורך בשינוי מהותי באופן בו ממונים בכירים במערכת? מהי המידה הראויה של מעורבות גורמים חיצוניים, כמו לשכת עורכי הדין, בתהליכים אלה? כיצד משפיעות חשיפות מסוג זה על אמון הציבור במערכת המשפט?
הדעות חלוקות כאשר ישנם רבים הטוענים כי כאשר מחפשים – מוצאים ומדובר למעשה בשיחה פרטים בין קולגות ללא עבירה פלילית, גם אם הניחוח רע, ואף טוענים כי עיקר השיחות הן סביב פועלו של נוה ולא של מנדלביט. כמו כן, תמוה כי המאמצים למנות את מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה היו של הצד שכעת מבקר ומכריז כי יש לחזור לרפורמה המשפטית, ובנוסף, זהו הצד ש"הריץ" את אפי נוה לראשות לשכת עורכי הדין אל מול עמית בכר בבחירות האחרונות ללשכה.
הצד השני טוען כי מדובר בהוכחה נוספת לסיאוב מוסד הפרקליטות ולשכת עורכי הדין ולתהליכי המינוי בכללם וכי זוהי הוכחה נוספת לנחיצותה של הרפורמה המשפטית.
הקשר לפרשיות אחרות ולמצב הפוליטי הנוכחי
הפרסום מגיע בעיתוי רגיש, כאשר מערכת המשפט נמצאת במוקד דיון ציבורי סוער סביב הרפורמה המשפטית המוצעת. הוא מתקשר גם לפרשיות אחרות שעלו לכותרות בשנים האחרונות, כמו פרשת "מין תמורת מינויים" בה היה מעורב אפי נוה, והחקירות הפליליות נגד בנימין נתניהו, בהן היה מעורב מנדלבליט כיועץ משפטי.
השלכות עתידיות של פרשת ההקלטות
פרשת ההקלטות מנדלבליט-נוה מהווה נקודת ציון בשיח הציבורי על מערכת המשפט בישראל. היא מעלה שאלות קריטיות על תהליכי קבלת החלטות, שקיפות ואמון הציבור במערכת. בעוד שהדיון הציבורי צפוי להימשך, ברור כי נדרשת בחינה מעמיקה של הנושא כדי להבטיח את טוהר המידות ולהשיב את אמון הציבור במערכת המשפט הישראלית.
