תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018 מציגות שינוי פרדיגמה בעולם המשפט הישראלי. התקנות, שהחליפו את אלו משנת 1984, נועדו להתמודד עם אתגרים רבים שעמדו בפני מערכת המשפט, כגון עומס יתר, הליכים ארוכים ומסורבלים, ועלויות גבוהות. הרפורמה מקיפה את כל שלבי ההליך האזרחי, מרגע הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין, ומשנה באופן מהותי את האופן שבו מתנהלים הליכים משפטיים בישראל.
התקנות החדשות מדגישות את חשיבות היעילות, השקיפות והשוויון בניהול ההליך המשפטי, תוך שמירה על עקרונות הצדק והוגנות הדיון. להלן סקירה מקיפה של התקנות.
עקרונות היסוד של התקנות החדשות
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מדגישות את חשיבות ההליך השיפוטי הראוי וההוגן ולראשונה בהיסטוריה של סדר הדין האזרחי בישראל. התקנות החדשות כוללות פרק המגדיר את עקרונות היסוד שלהן.
תקנה 1 קובעת כי מטרת התקנות היא "לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן".
תקנה 2 מגדירה מהו הליך שיפוטי ראוי והוגן. על פי התקנה, הליך כזה מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה, נגישה לציבור, ומקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי. ההליך צריך להכריע בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות, לנהל את ההליך ולפסוק בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל, ולנמק את ההחלטות.
תפקידו החדש של השופט ואחריות בעלי הדין
אחד החידושים המשמעותיים בתקנות הוא הגדרה מחודשת של תפקיד השופט. תקנה 3 קובעת כי בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי. השופט נדרש ליזום ולקבל החלטות שיקדמו את ניהול ההליך באופן ראוי והוגן. זהו שינוי משמעותי מהגישה הפסיבית יחסית שהיתה נהוגה בעבר.
במקביל, התקנות מטילות אחריות רבה יותר על בעלי הדין ועורכי הדין. תקנה 3(ב) קובעת כי חובתם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו, לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית ולסייע במימוש התכלית הדיונית. זה כולל העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.
איסור על שימוש לרעה בהליכי משפט
תקנה 4 אוסרת במפורש על שימוש לרעה בהליכי משפט. זה כולל כל פעולה שמטרתה או תוצאתה לשבש את ההליך, להשהותו או להטריד בעל דין. התקנה מדגישה כי גם פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו נחשבת לשימוש לרעה.
שינויים בהגשת כתבי טענות
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מביאות שינויים משמעותיים באופן הגשת כתבי הטענות. תקנה 9 קובעת מבנה חדש לכתבי טענות, הכולל שלושה חלקים: כותרת, תמצית הטענות ופירוט הטענות. תקנה 9(ד) מגבילה את היקף כתבי הטענות, למשל בבית משפט שלום החלק השני לא יעלה על שני עמודים והשלישי על תשעה עמודים.
ניהול ההליך המקדמי
תקנות 34-39 מסדירות את הדיון המקדמי בין בעלי הדין. הצדדים נדרשים לקיים דיון מקדמי בתוך 30 ימים מהמצאת כתב הטענות האחרון, במטרה לצמצם את המחלוקות ולבחון אפשרויות ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. תקנה 36 מחייבת את הצדדים להגיש לבית המשפט דיווח על תוצאות הדיון המקדמי.
גילוי מסמכים ושאלונים
תקנות 56-60 מסדירות את הליך גילוי המסמכים והשימוש בשאלונים. תקנה 56(ב) מגבילה את מספר השאלות בשאלון ל-25 (או 50 בתביעות מסוימות בבית משפט מחוזי). תקנה 57 מחייבת את הצדדים להחליף תצהירי גילוי מסמכים בתוך 30 ימים מהגשת כתב הטענות האחרון.
קדם משפט וניהול תיקים
תקנות 61-63 מסדירות את הליך קדם המשפט. תקנה 63(ב) מעניקה לבית המשפט סמכויות נרחבות לניהול התיק, כולל האפשרות להורות על צירוף או מחיקת בעלי דין, לקבוע את סדר הבאת הראיות ולהציע לצדדים דרכים ליישוב הסכסוך.
שימוש בטכנולוגיה
התקנות החדשות מכירות בחשיבות השימוש בטכנולוגיה. תקנה 161 מסדירה את אופן ההמצאה האלקטרונית של מסמכים. תקנה 72 מאפשרת שמיעת עדות בהיוועדות חזותית בתנאים מסוימים.
עידוד פשרה וגישור
תקנה 37 מסדירה את הליך "פגישת מהו"ת" (מידע, היכרות ותיאום) בתובענות שסכומן עולה על 40,000 שקל. זוהי פגישה ללא עלות עם מגשר, שמטרתה לבחון אפשרויות ליישוב הסכסוך בהסכמה.
שינויים בהליכי ערעור
תקנות 134-150 מסדירות את הליכי הערעור. תקנה 134(א)(3) מגבילה את היקף הערעור, למשל בבית משפט מחוזי לתשעה עמודים. תקנה 138 מאפשרת לבית המשפט לדחות ערעור ללא צורך בתשובה אם סבר שאין לו סיכוי להתקבל.
השפעה על סוגי תיקים שונים
התקנות משפיעות באופן שונה על סוגי תיקים שונים. למשל, תקנות 78-82 מסדירות את ההליך בדיון מהיר, שחל על תביעות עד 75,000 שקל ותביעות לפינוי מושכר. הליכים אלה כפופים למועדים מקוצרים ולכללים מיוחדים. התקנות משפיעות גם על הליכים בתביעות קטנות, אם כי באופן מוגבל יותר.
אתגרים ביישום התקנות
יישום התקנות החדשות מציב אתגרים רבים. נדרשת תקופת הסתגלות משמעותית לכל העוסקים במלאכה - שופטים, עורכי דין ובעלי דין. לשכת עורכי הדין אף הביעה חששות לגבי חלק מהשינויים והשפעתם על ניהול ההליכים. יש חשש שהמגבלות החדשות, כמו הגבלת היקף כתבי הטענות, עלולות להקשות על הצגת טענות מורכבות. מנגד, התקנות מטילות אחריות רבה יותר על השופטים לניהול אקטיבי של ההליך.
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מהוות רפורמה משמעותית במערכת המשפט הישראלית ויש בהן פוטנציאל רב לייעול ההליכים, קיצור משך הדיונים והגברת הנגישות לצדק. עם זאת, יהיה מעניין לראות כיצד תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ישפיעו על הנושאים כמו אגרות משפט ובקשות לביטול פסקי דין.
ההצלחה של הרפורמה תלויה במידה רבה באופן שבו היא תיושם בפועל. בשנים הקרובות, יהיה חשוב לעקוב אחרי ההשפעה של התקנות החדשות על מערכת המשפט ולבחון האם הן אכן משיגות את מטרותיהן המוצהרות של יעילות, הוגנות ונגישות מוגברת לצדק.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
