חברתך מספרת לך בהתרגשות לאחר החתונה, שבעלה התחייב כלפיה בכתובה בסכום של מליון שקלים! את מתרשמת מאוד מה"לארג'יות" של בעלה, ואומרת לחברתך שהיא יכולה להיות רגועה במקרה שחס וחלילה היחסים יעלו על שרטון והם יתגרשו. האומנם?
האם ככל שהסכום שנכתב בכתובה גבוה יותר מצבה של האשה יהיה טוב יותר במקרה של גירושין? האם לכתובה יש היום כוח מחייב?
כתובה היא בעצם שטר חוב כלכלי, שבמסגרתו ישנה התחייבות של הבעל כלפי אשתו עם הנישואין.
במקרה שבני הזוג יתגרשו, או שהבעל ימות והאשה תהפוך לאלמנה, דמי הכתובה אמורים להבטיח את פרנסתה.
בכתובה מפורטות חובות הבעל כלפי אשתו במהלך הנישואין: לכבד אותה, להוקיר אותה, לדאוג למזונותיה, לבגדיה, לפרנס אותה ולחיות איתה חיי אישות.
חתימת הבעל על הכתובה מתבצעת בנוכחות 2 עדים.
המטרה העיקרית של הכתובה היא להבטיח, שהבעל לא ימהר להתגרש מאשתו בשל דבר פעוט או מריבה לא משמעותית. וכפי שנאמר במקורות: "על מנת שלא תהא קלה בעיניו להוציאה". כלומר: הבעל לא ימהר להתגרש מאשתו אם ידע שעליו לשלם לה סכום כסף נכבד במקרה שהם נפרדים.
יש לדעת, כי על הכתובה אי אפשר להתנות. לפיכך, כלה לא יכולה לוותר על הכתובה שלה כאשר היא מתחתנת, והמוריש לא יכול לכתוב בצוואה, כי אשתו לא תקבל את סכום הנקוב בכתובה לאחר מותו.
המשמעות בפועל
בפועל, בימינו, העוקץ מהכתובה ניטל. ברוב מקרי הגירושין הבעל לא מחויב בסכום הכתובה. כאשר ישנו הסכם גירושין, בדרך כלל מקובל, כי האשה מוותרת על כתובתה ועל תוספת הכתובה.
בעבר, לכתובה הייתה משמעות רבה יותר, שכן בתקופות קדומות נשים לא עבדו בדרך כלל מחוץ לבית, ובעליהן פרנסו אותן. בלי הכתובה, אשה הייתה יכולה להישאר כמעט בלי כלום במקרה של גירושין או מות בעלה.
מה כוללת הכתובה?
הכתובה כולל עיקר כתובה, תוספת כתובה ונדוניה.
עיקר כתובה - הסכום שהבעל יצטרך לשלם לאשה במקרה שהנישואים יסתיימו אם בשל גירושין או מותו.
תוספת כתובה - הבעל יכול לרשום בכתובה סכום גבוה יותר מהמינימום. התוספת הזו נקראת תוספת כתובה.
נדוניה - בדרך כלל כותבים בכתובה הערכה של שווי הרכוש שהאשה הביאה איתה לנישואין. אם הבעל יחליט להתגרש מאשתו, הוא יחזיר לה את שווי הנכסים הללו, שעברו לרשותו כאשר הוא ואשתו באו בברית הנישואין.
