המציאות מלמדת כי אחת מהסיבות המרכזיות לתלונות של מעוכבות ומסורבות גט היא היעדר הליך משפטי המחוייב בלוח זמנים מוגדר לביצוע פסקי הדין של בתי הדין הרבניים. מתברר, כי אחרי דיון קשה ומייגע, הכרוך לעיתים במריבות קשות בין בני הזוג, גם כשניתן לבסוף פסק דין הכופה, מחייב או מצווה על גירושין, הגט המיוחל אינו ניתן בשל העובדה שבית הדין לא פועל מספיק לקבוע את המועד המחייב לסידור ומתן והגט.
על הצורך בתיקון המצב המשפטי
מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן העלה את הצורך בתיקון החוק ואף העביר לחברי הכנסת נתונים המלמדים על הצורך בתיקון המצב המשפטי.
למציאת עו"ד גירושין באינדקס משפטי
כידוע, החוק כיום מאפשר לבית הדין להטיל צווי הגבלה על אלה שאינם מקיימים את פסקי הדין שנתן. לצווי הגבלה אלה מפרש שלם של אפשרויות לטיפול בבן הזוג הסרבן הנע משלילת רישיון הנהיגה, עבור בעיכוב יציאה מהארץ, המשך בשלילת קצבאות וכלה במאסר לתקופה של עד עשר שנים.
אולם, מתברר כי גם בתחום זה מאחר שאין הליך משפטי מוסדר ותחום בלוח זמנים מוגדר, קורה לא פעם שבית הדין אינו מנצל את מלוא האפשרויות העומדות לרשותו להטיל הגבלות אלה על הצד הסרבן.
לכאורה, הצד שמעוניין בגירושין ומצפה לקיום פסק הדין, רשאי לפנות מעת לעת בבקשות לבית הדין לקבוע דיון על מנת שזה יבחן מחדש את קיום פסק הדין ואת הצורך להטיל על הצד הסרבן צווי הגבלה במידה ובהיקף הנדרשים כדי לשכנעו למלא אחר פסק הדין לתת (אם מדובר בגבר) או לקבל (אם מדובר באישה) את הגט ולהשלים בכך את הגירושין.
אולם, מתברר כי בפועל האישה הנחשבת לצד החלש מהססת, ולעיתים אף נמנעת להגיש בקשות שכאלה, שכן היא חוששת שהצד הסרבן רק יקשיח את עמדתו ויעלה תנאים כספיים ואחרים, העולים לעיתים כדי סחיטה, על מנת להסכים לתת את הגט.
הצעת החוק מחייבת את בית הדין לקבוע לוח זמנים
הצעת החוק שיזם כותב שורות אלו, ולה שותף גם ח"כ עתניאל שנלר, מטפלת בשני הנושאים העיקריים שצויינו. ראשית, היא פוטרת את האישה או את הבעל, הכל לפי העניין, מהצורך להגיש בקשות לבית הדין במטרה לקבוע מועד לדיון בקיום פסק הדין שניתן לגירושין.
הצעת החוק מחייבת את בית הדין לקבוע את הדיון על פי לוח זמנים שנקבע בחוק גם ללא הגשת בקשה מאחד הצדדים המעוניין בביצוע פסק הדין לגירושין. כך, לא ייחשף צד זה לסחיטה של תנאים נוספים בדרך לקיום פסק הדין.
כמו כן, קובעת הצעת החוק מנגנון מנהלי שיעמוד לרשות בית הדין לקיום פסק הדין. מערכת מחשב תנהל את התיקים ותדאג לכך שבית הדין יקבע את הדיונים למעקב אחר קיום פסקי הדין במועדים הקבועים בחוק.
ההצעה אושרה לקריאה שנייה ושלישית
הצעת החוק זכתה לתמיכה של חברי הכנסת דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט (ישראל ביתנו), יצחק הרצוג (העבודה) ושני יוזמי החוק. ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) התנגד להצעה והגיש הסתייגות לפיה בית הדין יקיים את הדיונים אך ורק על פי בקשת אחד הצדדים כפי שהיה בעבר.
ההצעה, כאמור, אושרה ברוב לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. חבר הכנסת אברהם מיכאלי הגיש בקשת רביזיה (דיון חוזר) המחייבת הצבעה אם לקבלה או לדחותה ובנוסף פנה להנהלת הקואליציה בבקשה לעכב את השלמת מלאכת החקיקה.
כותב שורות אלה מקווה ומאמין, כי השכל הישר יעשה את שלו והצעת החוק תיכנס בקרוב לספר החוקים של מדינת ישראל.
עוד בנושא:
